הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 318

החל מספטמבר 2011

סיפור קדום על אליהו הנביא שנענש בפולסא דנורא ואיך הוא קשור לרצח יצחק רבין (פרק מספר)

04/11/2017

בתלמודים ובמדרשים יש לא מעט סיפורים על חכמים הזוכים לביקור של אליהו הנביא, חלקם באירוע מקרי וחלקם זוכים ללמוד בחברתו על בסיס קבוע, כמו בסיפור שלפנינו:

אליהו היה רגיל [לבקר] בישיבתו של רבי. יום אחד ראש חודש היה. התעכב לו ולא בא.

“רבי” הוא כינויו של רבי יהודה הנשיא במשנה ובתלמוד. בכל פעם שנזכר “רבי” סתם, הכוונה היא אליו. הסיפור מתחיל דווקא באירוע חד-פעמי שבו השגרה הופרה: היה זה ראש חודש ואליהו לא הגיע לישיבתו של רבי כפי שהיה רגיל. כשהגיע בסופו של דבר, יהודה הנשיא פונה אליו כדי שיבהיר את הסיבה לאי-הגעתו:

אמר לו: מה טעם התעכב לו אדוני? אמר לו: עד שאני מעמיד את אברהם ורוחץ ידיו ומתפלל ואני משכיבו וכן ליצחק וכן ליעקב.

אליהו מגלה לרבי מה נעשה בעולמות העליונים: “הייתי עסוק במטלות השמֵימיות שלי: הייתי צריך להקים את אברהם אבינו ממיטתו, לדאוג שייטול את ידיו כמו שצריך, לחכות עד שיסיים את תפילתו, ואז להשכיבו שוב במיטתו. כך עשיתי גם עם יצחק בנו, וגם עם יעקב נכדו. כפי שאתה מתאר לעצמך, זה לקח די הרבה זמן ולכן לא הספקתי להגיע”.

ולהעמידם זה עם זה?
חשבתי יתחזקו ברחמים [=בתפילה] ויביאו את המשיח בלא זמנו.

“רגע, לא יכולת להעמיד את שלושתם בבת-אחת שיתפללו בצוותא?”. “לא,” עונה אליהו, “ידעתי שתפילתם המשותפת תהיה בעלת עוצמה רבה מדי והם עשויים להביא את המשיח טרם זמנו”.

נסו לקלוט את מה שנתגלה כאן: תפילה משותפת של אברהם, יצחק ויעקב עשויה להביא את הגאולה! אבל אליהו אינו מוסמך ליזום אותה או לתרום להגעתה. במוחו של רבי צצה מחשבה נועזת:

אמר לו: ויש דוגמתם בעולם הזה?
אמר לו: יש רבי חייא ובניו.

רבי יהודה הנשיא שואל את אליהו אם יש בני אדם חיים שלתפילתם המשותפת יש כוח כמו זה שיש לתפילת האבות. ואליהו לא חושב פעמיים ועונה: “כן, אלו רבי חייא ושני הבנים שלו”.

יש לא מעט אירוניה בתשובה הזו. רבי חייא היה אולי החכם היחיד בדורו של רבי יהודה הנשיא ששיעור קומתו השתווה לזה של רבי עצמו. בינו לבין רבי שררה מערכת יחסים מורכבת, שכללה עימותים רבים. כשאליהו מגלה לרבי שדווקא יריבו הגדול ושני בניו הם אלו שיש בכוחם לקרב את הגאולה – יש כאן מבחן רציני לאגו שלו. מה יעשה?

גזר רבי תענית. הוריד [לתפילה] את רבי חייא ובניו.

רבי לא עומד בפיתוי לבחון את דברי אליהו. כשלא יורדים גשמים, הוא גוזר תענית ודואג שיזמנו את רבי חייא ובניו לתפילה.

אמר ‘משיב הרוח’ ונשבה הרוח. אמר ‘מוריד הגשם’ ובא הגשם. כשבא לומר ‘מחיה המתים’ רגש העולם.

כשרבי חייא ובניו עומדים ומתפללים, מתחיל להתגשם מה שאמר אליהו: כשהם מבטאים את המילים משיב הרוח, מתחילה לנשב רוח. כשהם אומרים מוריד הגשם, הגשם מתחיל לטפטף. כשהם מגיעים למילים מחייה המתים שבסוף הברכה, משהו מוזר מתחיל להתרחש; משהו מתערער בעולם-של-מטה, משהו עוצמתי עד כדי כך שהוא גורם להתעוררות ולבהלה בעולם-של-מעלה:

אמרו בשמים: מי גילה סודות בעולם? אמרו: אליהו.

מישהו בשמים (אלוהים? המלאכים?) נחרד לפתע: “מיהו שגילה לבני האדם את סודותינו?” ומישהו אחר (מי?) מגלה את שמו של הפושע, של משתף הפעולה שעבר על הכלל הבסיסי ביותר: לא מגלים סודות לבני אנוש!

במיתולוגיה היוונית, כשפרומתאוס גנב את האש מהאלים וגילה את סודה לבני האדם, הוא נענש בחומרה על ידי זאוס. פרומתאוס נכבל באזיקים אל צוק בראש הר שומם ונידח. בכל יום היה מגיע עיט ומנקר את הכבד שלו, בלילה היה הכבד נרפא ולמחרת שוב היה מגיע העיט ותוקף אותו. וכך זה נמשך שנים. תגובתו של אלוהים לגילוי הסוד השמֵימי אכזרית לא פחות:

הביאו את אליהו, הכוהו שישים מכות של אש [פולסי דנורא].
בא, נדמה להם כדוב של אש. נכנס ביניהם וטרדם.

אלוהים כועס על גילוי הסוד לבני האדם. הוא דואג שיביאו את אליהו ויכו אותו בשישים מכות של אש! – שתין פולסי דנורא. כל מי שחי בישראל בשנות התשעים מכיר היטב את המונח. הוא זכור בעיקר בהקשר של ההסתה בימים שלפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין. דובר אז על קבוצה של רבנים, שהתכנסו מתחת לביתו של רבין כחודש לפני הרצח לצורך קיום טקס קבלי שבו מוטלת קללה רבת עוצמה על אדם הנתפס כמי שמסכן את שלום ישראל. על פי האמונה, אם האדם אכן אשם במה שיוחס לו, הוא ימות בתוך שנה (אם לא, עלולים הם למות בעצמם. זו קללת בומרנג!). הדברים היו ידועים לכול עוד לפני הרצח, אך איש לא ייחס להם חשיבות והתקשורת דיווחה על כך בנימה משועשעת. לאחר הרצח טענו רבים שהטקס היה חלק מההסתה הפרועה נגד רבין, שנתנה לגיטימציה לפגוע בו.

אך רבין לא היה הפוליטיקאי הראשון וגם לא האחרון שנגדו בוצע הטקס הזה. עוד לפני קום המדינה נזכרים כמה טקסי פולסא דנורא נגד אישים ובעלי תפקידים ציבוריים שונים, שנתפסו על ידי העדה החרדית כ”מחללי שמים” או “מחללי קברים”. תיעוד מצמרר של הטקס שבוצע נגד אריק שרון בחודש יולי 2005, במחאה על תכנית ההתנתקות, ניתן לצפייה ביוטיוב. עשר שנים לאחר רצח רבין, איש לא העמיד אותם לדין על הסתה לרצח. היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בחן את העניין, אך החליט כי אין מקום להעמדה לדין שכן “הטקס עסק בפנייה לאלוהים לגרום למותו של אדם, וקיים קושי להוכיח ‘אפשרות ממשית’ שהדברים יגרמו לעשיית מעשה אלימות”.

אז אולי הסיפור הזה הוא עוד סיפור אטיולוגי באופיו, שמסביר לנו מדוע עדיין לא הגיעה הגאולה. אך הוא גם סיפור על היבּרִיס, סיפור על גבהות לב ויהירות: יהירותו של אליהו שעובר על חוקי העולם העליון ומגלה סודות לבני אדם, יהירותו של רבי יהודה הנשיא שמנסה לקרב את הגאולה, יהירותם של בני אדם שנוקטים באלימות כדי לנסות לכפות את דעתם על מהלך ההיסטוריה. 

הסיפור המלא ועוד פירושים מודרניים לאגדות חז”ל נבחרות: בספר שלי, חז”ל עכשיו

fire

(Photo by Mike Labrum on Unsplash)

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה