הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 300

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

למה פרשתי מדירוג המבקרים של הארץ והמלצות על ספרים שהגיעו לסקירה, ביניהם ספר מרתק על ליקויי למידה מזווית מיוחדת

12/10/2017

בחודשים האחרונים השתתפתי בטבלת המבקרים שפורסמה מדי שבוע בעיתון הארץ. כשהוצע לי להשתתף ראיתי בזה מחמאה גדולה ושמחתי על ההזדמנות לייצג את מועדון הקוראות של סלונה ברשימה מכובדת של עיתונאים ומבקרי ספרות. עם זאת, הפריע לי שאנחנו מתבקשים לשלוח רק ציון מספרי. הרי בתחום החינוך אני כותבת כאן תמיד שאני נגד מתן ציונים, אז למה בתחומים אחרים אני משתפת פעולה עם שיטה שטחית שכזו? לכן השתדלתי להמליץ רק על ספרים שכתבתי עליהם ביקורת מנומקת כאן בבלוג.

אבל הסיבה האמיתית לכך שהחלטתי לפרוש מההשתתפות בטבלת המבקרים היא שילוב בין חוסר זמן והבקשה של עורכי הרשימה לקבל המלצות ודירוגים אך ורק של ספרים שיצאו בשנת 2017. בדרך כלל אני מעדיפה לקרוא ספרים לא-חדשים, ואין סיבה שאשנה את זה בגלל טבלה כזו או אחרת. מכיוון שעניין המלצות הספרים הוא תחביב אצלי ולא מקצוע, אמשיך בזה להבא רק כאן בבלוג. אז הנה כמה ספרים שנשלחו אליי לאחרונה לסקירה, שאולי לא יכנסו לרשימות רבי המכר אבל בכל זאת שווה לשים לב אליהם:

halavluvon

ראשית קריאה: חלבלובון (מגזין)

מגזין ילדים “כמו פעם” – עם חידות, תפזורות, תשבצים, דפי צביעה, שירים וסיפורים; עם הקפדה על אסתטיקה וגרפיקה נקייה, בלי תוכן שיווקי ובלי התחנפות לקוראים הצעירים, עם טקסטים מנוקדים והרבה כבוד לילדים. טלי הרדאבל שהגיעה אלינו משבדיה כותבת, ואירית חוסחאלק שהגיעה מהולנד אחראית על העיצוב הגרפי. עוד פרטים באתר האינטרנט של חלבלובון.

padan

אגדות: לילות קסומים, יחיעם פדן (פעמון)

לחובבי מעשיות וסיפורי עם, יחיעם פדן רקח מעשייה מקורית שעושה שימוש במרכיבים ידועים המוכרים לכולנו מהפולקלור הבינלאומי – נסיכה כלואה במגדל, מכשפות ערמומיות, סיפור בהמשכים המסופר מדי לילה כדי להציל את המספר ממוות ועוד ועוד. האיורים היפהפיים של יונת קציר משלימים את האווירה הקסומה. דף הספר באתר ההוצאה.

ronya

ילדים: רוניה בת השודד, אסטריד לינדגרן (עם עובד)

הספר הקלאסי של הסופרת השבדית האגדית יצא בהוצאה מחודשת המלווה באיוריו של המאייר היפני קצויה קונדו. לעולם לא אבין למה הוצאות בנות זמננו עדיין מחביאות את שם המתרגמ/ת אי שם בעמוד הקרדיטים בכתב קטנטן, במקום לתת לכך מקום של כבוד בדף הראשי. במקרה הזה תרגמה את הספר משבדית תמר שלמון-נסי. סיפור על חברות אמיצה בין רוניה בתו של מטיס השודד לבין ברק, בנו של יריבו המושבע בורקא. פשוט ויפה! והאיורים מקסימים.

pintofahima

נובלה גרפית: מיסטר יואינג, רוני פחימה ואורי אמיתי (הוצאה עצמית)

אין לי מושג מי קהל היעד של הספר הזה: אוהבי קומיקס? חולי סרטן? חובבי הומור שחור? באמת שאני לא יודעת. למרות הנושא הקשה – כותב הסיפור נפטר מסרטן בגיל צעיר – מצאתי את עצמי צוחקת במהלך הקריאה של הספר המיוחד הזה. הומור אינטליגנטי, חד ומושחז; איורים שלא עושים חשבון וזורקים עלינו את כל הרפש בפרצוף (פשוטו כמשמעו), כי להתאשפז במחלקה אונקולוגית עם סרטן סופני זה חרא של דבר, תודו. הספר יצא בקמפיין מימון המונים בהדסטארט. עוד פרטים בדף הפייסבוק של המאיירת, רוני פחימה וכאן בסרטון:

embedded by Embedded Video

פרוזה: סיפורים אינטימיים, נינה פינטו-אבקסיס (דביר)

למען הגילוי הנאות, פינטו-אבקסיס ואני כתבנו דוקטורט אצל אותה מנחה (פרופ’ גלית חזן-רוקם) באוניברסיטה העברית בירושלים, אך איננו מכירות כלל. בספר סיפורים קצרצרים שנעים על הגבול הדק שבין ספרות לממואר אוטוביוגרפי: זכרונות ילדות והתבגרות מאשקלון של פעם, בעולם שנדמה כה רחוק – שבו ילדים וצעירים בילו במשך שעות בהסתובבות בשכונה שבה כולם הכירו את כולם, אכלו אצל כולם, ודיברו בשפה המתובלת במשפטים ובמילים מלשונות שהביאו מהבית. הקריאה בסיפורים נדמית כמו הצצה במשקפת לתוך חלונות בתים של אחרים, והשם סיפורים אינטימיים בהחלט משקף את החוויה שעובר הקורא. כל סיפור עומד ברשות עצמו, אך בסופו של דבר נבנה כאן עולם שלם שיש בו הרבה נוסטלגיה וגעגועים לעבר. בפרויקט מקורי של אינדיבוק אתם יכולים לרכוש סיפור בשקל מתוך הקובץ (דיגטלי) לצד האפשרות הרגילה לרכוש ספר מודפס.

betsalel

עיון: על חבל דק, שלי הרשקו ועמלה עינת (הוצאה גלילית)

ספר שעוסק בהשקה בין לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז לבין יצירה אומנותית. עדויות של סטודנטים מבצלאל על חוויותיהם כתלמידים “לקויי למידה” במערכת החינוך השמרנית, וכיצד השפיעו אלו על התפתחות היצירה שלהם. לצד העדויות המילוליות מובאים צילומים של יצירות אומנות המתמודדות עם הנושא וכן מאמרים קצרים של שלי הרשקו, דיקנית הסטודנטים בבצלאל, של הפסיכולוג חיים עומר שבנו הצייר אובחן כתלמיד לקוי למידה, ושל עמלה עינת, מומחית בתחום ליקויי הלמידה, חוקרת וסופרת. בתור מי שמטילה ספק בעצם ההגדרה של “לקות למידה” וחושבת שהיא משרתת בעיקר את המערכת ולא את התלמידים המאובחנים על ידה, היה לי מעניין מאוד לקרוא את הדברים המרגשים של האומנים הצעירים.

כמה חבל שאנשים צריכים להגיע לגיל 20+ כדי שיוכלו לבטא את הייחודיות שלהם בצורה אותנטית. כמה סבל היה נחסך לו היינו מאפשרים להם לעשות זאת כבר בלימודים הסדירים בתיכון, במקום לשים עליהם תוויות רק מפני שהצדדים החזקים שלהם אינם עיוניים ואינם באים לידי ביטוי דווקא בכתיבה ובקריאה אלא בשלל דרכים אחרות כגון ציור, צילום ופיסול. שהרי בעולם אחר, שבו בתי”ס היו שמים במרכז את האומנויות והמלאכות המעשיות, אנשים כמוני שחזקים בקריאה ובכתיבה היו בוודאי מקוטלגים כ”לקויי למידה”… ובכל זאת, קצת אופטימיות: בתי”ס בעולם שכבר החלו ליישם פדגוגיה חדשה מחזירים את האומנויות לסדר היום הבית-ספרי, כך שבעוד חמש שנים אני צופה שיפור רציני גם בנושא הזה. ובינתיים, אם יש לכם ילדים שמגלים קשיים ב”מיומנויות בית-ספריות” מקובלות, שווה לבדוק עם הם מגלים עניין בציור, צילום או כל תחום אומנותי אחר. מכל העדויות של הסטודנטים עולה שהאומנות הייתה הצלה גדולה ומקור של כוח עבורם.

betsalel2

מור קרטס, תמונת מחזור (מיצג)

מוזמנים לעקוב אחריי גם בפייסבוק

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה