הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 298

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

האם ילדים באמת צריכים גבולות? והאם אפשר לצמצם פערים בעזרת בתי ספר וחינוך טוב יותר? המלצה על שני ספרים חדשים ומסקרנים

28/07/2017

edushaior

שי אור קורא תיגר על הקונצנזוס הכי נפוץ בעולם ההורות בימינו: ילדים צריכים שיציבו להם גבולות. שמעתם את זה בריאליטי של מיכל דליות (סופר נני) ובפינות האימה של פרופ’ עמוס רולידר בתוכניות הבוקר – והאמת, איפה לא? ובדיוק את המוסכמה הזו אור רוצה לקעקע מן היסוד.

אז מה הוא אומר? שצריך לתת לילדים לעשות ככל העולה על רוחם? לאן נגיע? אז זהו, שלא. אור לא מצפה מההורים להפוך למשרתים. להפך – הוא טוען שדווקא שיטת ה”גבולות” מחלישה את ההורים כיוון שהיא הופכת אותם לדיקטטורים בביתם שלהם שעסוקים כל הזמן במאבקי כוח. זוהי גם הדוגמה האישית שהם מנחילים לילדיהם: החזק שולט.

במקום להתעסק במאבקי כוח, מציע אור לשנות את הגישה ולראות את היחסים במשפחה כמפגש בין רצונות. לא תמיד הרצונות הללו עולים בקנה אחד, אבל אם נחזק את הביטחון העצמי של ההורים בהורות שלהם ונעזור להם לחזור למקומם הטבעי כמנהיגים בתוך המשפחה, נוכל לדעתו להגיע למצב שמערכת היחסים תהיה מבוססת על כבוד הדדי ועל הקשבה, ולא על הפעלת כוח ושליטה.

זה אולי נשמע מופשט ותיאורטי משהו, אבל הספר מלא עצות מעשיות שכל הורה יכול להשתמש בהן כדי לעשות עבודה עצמית שתוביל אותו לזהות מה באמת הבקשה שהילד מבקש ממנו כשהוא פועל בדרך כזו או אחרת שנהוג לתייג אותה כבדיקת גבולות, ואיך רצוי לפעול בתגובה.

אור מזהה נכון שהבעיה המרכזית של הורים רבים היא שהם בוחרים בין שתי אפשרויות: לרצות את הילד כדי להימנע ממאבקים, או להילחם בו כדי להציב גבולות. הוא מציע דרך שלישית שתאפשר להורים להשתמש בכוח שניתן להם מעצם מעמדם כאמא או אבא, כדי לתת ביטחון לילדיהם ולהוות מודל התנהגות חיובי לרווחת כל המשפחה.

שי אור, בלי גבולות, הוצאת בדיוק, 2017 (לרכישה באתר המחבר)

edubloch

הספר לבנות את הגשר הזה מביא את סיפורה של עליזה בלוך, מנהלת תיכון ברנקו וייס בבית שמש – התיכון העיוני הראשון שהוקם בעיירת פיתוח. הספר מספק הצצה נדירה לתפקיד המורכב מאין כמותו של מנהלת בי”ס בישראל, והוא כתוב בצורה מאוד שוטפת ונעימה לקריאה. אני די סולדת מההגדרה ”ספר חובה”, אבל הספר הזה מומלץ מאוד לכל מי שמתחיל את דרכו בשדה החינוך, לסטודנטים, למורים מתחילים, למנהלים וגם להורים.

הספר גדוש בדוגמאות ובסיפורים אישיים של תלמידים ושל מורים, בסיפורי מקרה ובאינספור דילמות וקונפליקטים שמנהלת מוסד חינוכי צריכה להתמודד איתם באופן יומיומי. היא מעוררת את השאלה איך זה שאנחנו כחברה מתגמלים עובדי הוראה באופן שכל כך לא הולם את המאמץ שהם עושים בתנאי העבודה הבלתי אפשריים שלהם.

זאת ועוד: תיכון ברנקו וייס בבית שמש הוא שם דבר בקרב כל מי שקצת מתעניין בחדשנות חינוכית. בתקופה מסוימת הוא העמיד מודל חלוצי של למידה חדשנית ושל התבוננות אחרת על האקלים והשיח הבית ספרי, על יחסים בין מורים לתלמידים ובין ביה”ס לקהילת העיר ועוד. בהמשך, הדברים השתנו לכיוון אחר, ובלוך מסבירה בספר את השינוי בתפיסה ומדוע היה לה חשוב כל כך להוביל את התלמידים שלה להצלחה בבחינות הבגרות ובגיוס לצה”ל, כחלק מהשאיפה לצמצום פערים בחברה הישראלית.

הסיבה שבגללה אני חושבת שמומלץ גם להורים לקרוא את הספר הזה, היא קודם כל בגלל שכהורים אין לנו כמעט אף פעם הזדמנות לראות את ביה”ס מנקודת מבטם של מורים ומנהלים, אלא רק מהזווית הצרה של הילד הפרטי שלנו. הסיפור של בלוך עשוי לשנות את המצב.

ואולי חשוב מכך, בעיקר על רקע הגישה המיואשת והמותשת של הורים ומורים כאחד בימינו, הספר מעורר הרבה תקווה בנוגע ליכולת לשנות את העולם באמצעות החינוך והוא מלא רוח של אופטימיות ואפילו תשוקה לחולל שינוי ברמה האישית והחברתית. וזה ללא ספק מסר חשוב ומחזק, איך שלא נסתכל על זה.

עליזה בלוך, לבנות את הגשר הזה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017 (לרכישה באתר ההוצאה)

מתעניינים בחדשנות חינוכית ובעתיד החינוך במאה ה-21? מוזמנים לעקוב אחרי דף הפינטרסט שאני מנהלת ברשת החינוך אמי”ת

לא מכירים אותי עדיין? הספרים שלי ועוד בבלוג: מילים שענת

edu2books

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה