הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 298

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

ורד טוהר הלכה לראות את הסרט ‘הרקדן’ וחזרה עם תובנה מרגשת על גדולתם של מורים ועל הכוח הנסתר של מקצוע ההוראה

12/07/2017

השבוע אני מארחת בבלוג את ד”ר ורד טוהר, קולגה מהקריירה הקודמת שלי בתחום הספרות העברית באקדמיה, שצפתה בסרט על ריקוד ולמדה ממנו משהו חשוב דווקא על הוראה.

Dancer1

סרטו הדוקומנטרי של סטיבן קנטור Dancer (הרקדן) מגולל את סיפור חייו יוצא הדופן של סרגיי פולונין, רקדן עטור פרסים שכל עתידו היה לפניו, עד שבעט בכל הישגיו ועזב קריירה פנומנלית.

בראשית הסרט מתארים הוריו את נחישותם לאפשר לו עתיד טוב יותר מזה שהבטיחה לו חרסון, עיר הולדתו האפורה באוקראינה. אביו וסבתו יצאו למערב אירופה לשנים ארוכות ועסקו בעבודות דחק כדי לממן את שכר הלימוד ואת המחייה שלו ושל אימו בעיר הבירה קייב, ובהמשך באקדמיה המלכותית לבלט בלונדון. התגייסות המשפחה כולה כדי להביא את כישרונו של הילד למיצוי מקסימלי היא מכמירת לב. בדיעבד לא ניתן היה לצפות עד כמה תיפגע נפשו של סרגיי הצעיר מן הפרידות שנכפו עליו.

ילד הפלא האוקראיני הפך בלונדון למתבגר זועם. סמים, קעקועים, אלכוהול, מסיבות פרועות. עד גיל 22 צבר יותר כותרות שליליות ממה שנדמה היה שרקדן בלט קלאסי יכול לצבור. התפטרותו המפתיעה ממשרת חייו בבלט המלכותי של לונדון הייתה לא פחות מבעיטה במפעל החיים של משפחתו.

מה מביא גבר צעיר ומוכשר באופן נדיר, יפה תואר ואינטליגנטי להפליא, להשחית את גופו באלימות כזו ולהרוס במו ידיו קריירת חלומות שנה וחצי בלבד אחרי שהחלה?

פולונין עצמו רומז לכך בסרט: הוא אומר שנעשה רקדן בלט רק כדי להגשים את חלומותיה של אימו, שנמאס לו להיות נתון לשליטתה של הנהלת הבלט, שחווה שחיקה. ההסברים הללו סבירים והגיוניים, אך אני מבקשת להעלות כאן הסבר נוסף למשבר בהסתמך על אחת הסצנות החזקות בסרט, סצנת המפגש עם מורתו הראשונה לבלט.

לאחר שנים רבות שבהן לא נפגשו, מגיע פולונין אל הסטודיו בחרסון מלווה במצלמות. הוא נכנס לשיעור בלט למתחילים בו משתתפים ילדי גן מלווים באימהותיהם, לבוש מעיל יוקרתי ונושא זר פרחים. מורתו לשעבר נבוכה ומבוישת, ועל פניה ניכר חיוך של אושר. דווקא המבוכה השוררת בין המורה לתלמיד לנוכח המצלמות מלמדת על החיבה ביניהם.

התסריט כמעט צפוי: התלמיד הכוכב חוזר לבית הספר כדי להודות למורתו הנאמנה, והיא עומדת חסרת מילים, גאה ביציר כפיה. הלא היא זו שגילתה אותו. כשהם מנסים לרקוד יחד, מבין הצופה מיד כי מעולם לא התקרבה לרמתו. אך לסרגיי הקטן בן השש היא הייתה עולם ומלואו. כשמסתיים ביקורו החטוף של התלמיד המפורסם והדלת נסגרת אחריו, רצים התלמידים אל המורה כדי לחבקה והיא רוכנת אליהם באהבה.

מבין כל המרואיינים לסרט, דווקא המורה מצטיירת כאדם המאושר והמסופק ביותר. לא הוריו וסבתו המיוסרים, לא חבריו המודאגים, לא עוזריו האישיים המקיפים אותו ספק בהערצה ספק בפחד וניכור. דווקא היא, המורה שראתה בילד בן השש משהו שאיש לא ראה, ואשר בסטודיו הצנוע שלה, בעיר הפועלים הנידחת, הפך הילד הקופצני לרקדן.

כבר נכתבו סיפורים כאלה (בילי אליוט למשל), אבל פולונין הוא ממשי וכך גם מורתו. לו מראש הייתה טובה יותר כמבצעת, כפי הנראה לא הייתה מסתפקת בהוראת בלט לילדי גן. היא בחרה, או נאלצה, להישאר לנצח מאחורי הקלעים – זו שמגלה כישרונות, שמצמיחה ילדים, שזורעת את הזרע. לכאורה זו פשרה. למעשה – זהו סוד אושרה.

בדיוק בנקודה הזו מובע בשיא העוצמה החֶסר בנפשו של הרקדן המבצע הטוב בעולם: פולונין יודע ליישם את הכוראוגרפיה של יצירות הבלט הקלאסיות בצורה מושלמת ויותר מזה, אך למעשה הוא בודד מאוד ובעיקר משועמם וחסר מטרה. חסרים לו שלושה דברים שהיו אולי יכולים להפוך אותו למאושר: תלמידים, עמיתים ותחושת ייעוד.

בפנייתו אל חברו ג’ייד הייל כריסטופי, שיעזור לו לתכנן ולצלם קליפ ריקוד בהוואי לצלילי השיר Take Me to Church, לאות פרידה סמלי מעולם המחול, הוא למעשה מביע את החסרים הללו ואף מתחיל לפעול למילויים באופן אינטואיטיבי. לראשונה בחייו הוא בוחר בשיר שמילותיו מדברות אליו. הוא רוקד בתנועות המביעות את המתרחש בנפשו. בנקודה זו ממש מתחולל מהפך נוסף בחייו.

embedded by Embedded Video

לאחר שהקליפ עולה ליוטיוב (2015) הוא צובר מעל 20 מיליון צפיות. ברשתות החברתיות צצים סרטונים בהם נראים ילדים צעירים מנסים לחקות את תנועותיו. אלפים מגיבים לסרטון ומספרים לפולונין עד כמה הם מושפעים ממנו. בחשבון הטוויטר שלו הוא מדווח על סדנאות אומן שהוא נותן, שמתמלאות כהרף עין לאחר פתיחת ההרשמה. בצילומים שהוא מעלה לחשבונו מתוך הסדנאות הללו הוא נראה מאוזן, מרוכז, כמעט אדם אחר.

באמצעות הקליפ שצילם וסדנאות הריקוד שהוא מלמד כיום, ממחיש פולונין את מה שמורתו הראשונה לבלט ככל הנראה הבינה מזמן: שכל אדם, יהיה המוכשר ביותר, זקוק לקהילה תומכת סביבו. שהאושר הגדול ביותר טמון בהצמחה של אנשים צעירים. בהוראה. המורה שואב כוח מתלמידיו לא פחות ממה שהוא נותן כוח, ואולי אף יותר מזה.

כדי להיות מורה גדול האדם אמנם צריך להנמיך את עצמו למדרגת תלמידו ולראות אותו בגובה העיניים, אולם הנמכה זו מיטיבה עם נפשו. עבודת הוראה טובה נעשית בצניעות, באינטימיות, מתוך כוונה טובה, בסביבה תומכת. האגו של המורה ראוי לו להישאר מחוץ לכיתה. בתוך הכיתה התלמיד נתון במרכז. ומתוך הצניעות והסבלנות מתרחבת גם נפשו של המורה ורווח לו ממצוקותיו.

הסרט הרקדן אמנם אינו עוסק בהוראה, אך ניתן ללמוד ממנו משהו על מקומן ועל תפקידן של הוראה, של חניכה ושל עבודת צוות יצירתית, בבניית אישיות אינטגרטיבית מאוזנת ושלווה – גם אצל התלמיד, ובעיקר אצל המורה.

Dancer1

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה