הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 318

החל מספטמבר 2011

מי בעצם מלמד את הילדים שלנו בבתי הספר? והאם זה צריך להדאיג אותנו

25/05/2017

לאחרונה הפיד שלי בפייסבוק מוצף בהורים מודאגים: מתברר שלא רק המורות שפגשנו באסיפת ההורים מלמדות את ילדינו. ממש לא. בתיה”ס הפכו לכר פורה לפעילותן של עמותות וחברות שמקדמות כל מיני עניינים, החל מערכים כמו סובלנות, שוויון מגדרי וכדומה, דרך אינטרסים מסחריים ועד לנושא שמרגיז הרבה הורים חילוניים – זהות יהודית.

הורים בתל מונד גילו שעמותה שעוסקת בהחזרה בתשובה מעורבת בארגון מצעד חגיגי בעיר לכבוד יום ירושלים; הורים ברמת השרון גילו שערכים מיליטריסטים קודמו ביום מיוחד לעידוד הקשרים בין המשטרה לקהילה; בכלכליסט כתבו כבר לפני שנים על הפעילות של חברות מסחריות בבתיה”ס; ובכתבה בערוץ 10 סיפרו לנו שהבנקים יקבלו מעתה את הזכות ללמד את הילדים שלנו התנהלות כלכלית.

הכתב של ערוץ 10 היה מזועזע לגלות שאחרי שיעור עם נציג של בנק הפועלים, כשהוא נכנס לכיתה ושאל את הילדים איפה הם ירצו לפתוח חשבון בעתיד – כולם אמרו: בבנק הפועלים… אבל אם אותו כתב היה פוגש את אותם ילדים כמה שעות אחר כך, אחרי שהם ראו פרסומת מגניבה לבנק דיסקונט בטלוויזיה – הם היו אומרים לו באותה החלטיות וכנות: בבנק דיסקונט! למזלנו הם רק ילדים בכיתה ב’ ואף אחד מהם לא יפתח בקרוב חשבון בשום בנק.

השאלה שצריך להתמודד אתה בכל ההתנהלות הזו היא אחרת: כל הורה צריך לשאול את עצמו למה הוא כל כך מפחד מזה שהילדים שלו יפגשו אנשים שמייצגים ארגונים עם אג’נדות כאלו ואחרות, בעיקר כשהן שונות לחלוטין מאלו שההורה עצמו מזדהה אתן.

הילדים שלי למדו תנ”ך בביה”ס הממלכתי החילוני לגמרי שלהם, עם מורה דתי שהוא גם רב אורתודוקסי. פעמים רבות הוא הביע בפניהם דעות שאינן תואמות את מה שאני חושבת על יהדות, על התנ”ך או על החיים בכלל (כי פרשנות טובה של המקורות מובילה את הדיון בכיתה גם להתייחסות לימינו). היו כמה וכמה מקרים לאורך השנים שבהם נוצר דיון בבית סביב משהו שהרב אמר בכיתה. זה מעולם לא הפחיד אותי או הפריע לי. להפך – זו הייתה הזדמנות לבחון את הדעות שלו בצורה ביקורתית.

אחת המטרות החשובות ביותר של ביה”ס בעיניי היא ההזדמנות שהוא נותן לילדים שלי לפגוש ולהכיר מקרוב לא רק ילדים בני גילם, אלא גם מבוגרים שהם לא אני. להורים יש השפעה עצומה על עיצוב האישיות של הילדים מעצם זה שהם ההורים שלהם, ונראה לי שכל הורה צריך לשאוף לכך שהילד שלו יכיר גם דעות אחרות ודגמי התנהגות אחרים.

ברור שיש בזה סיכון – הילדים עשויים לפגוש אנשים גזעניים, שוביניסטים, ימניים או שמאלנים מדי לטעמו של ההורה, אנשים שמחזיקים בדעות חשוכות או מיושנות או דווקא בדעות מתירניות וחדשניות מדי לטעמנו. אבל אלו החיים. אי אפשר ולא כדאי לדרוש מביה”ס שיהיה בועה מנותקת שתגן על הילדים מפני החיים עצמם!

הדרך הנכונה להתמודד עם הפלישה של המציאות לתוך ביה”ס – פלישה שאני מקווה שתתרחש בשנים הקרובות יותר ויותר (כתבתי על זה כאן: בית הספר והמציאות) – היא להיות בשיח מתמיד עם הילדים שלנו ולעודד אותם לחשיבה ביקורתית. אם נמשיך לדרוש מביה”ס לא להכניס לתחומו שום פעילות חיצונית שאינה מקובלת על כל ההורים (ואין אף פעילות שתהיה מקובלת על כו-לם), ביה”ס יהפוך להיות פחות ופחות רלוונטי והרבה פחות מעניין. כי זה יכול להתחיל בפסילה של עמותות וארגונים, ולהמשיך בפסילה של הצגות, של מפגשים עם סופרים ואמנים, של מפגשים עם פוליטיקאים וכדומה, ועד לפסילה של מורים ש”אינם נאים בעינינו”.

מערכות חינוך בעולם שעשו צעדים משמעותיים של חדשנות והתאמת החינוך למאה ה-21 דווקא מעודדות פתיחות: הן מאפשרות לגופים מסחריים וכלכליים להיכנס לבתיה”ס ולהעביר סדנאות ותכניות העשרה, הן מאפשרות לתלמידים להשתלב כמתלמדים במקומות עבודה בעיר מספר ימים בשבוע (למשל בבתי ספר במודל של BPL: Big Picture Learning), והן מאפשרות לבתיה”ס ליצור קשרים משמעותיים עם גופים בקהילה (מועדוני גמלאים, גני ילדים, מפעלים, רשויות מקומיות). הן לא הודפות את המציאות אלא שואפות להיות חלק ממנה, על כל המשתמע מכך. האחריות שלנו ההורים היא לתווך ולשוחח, ולחנך את הילדים שלנו לחשיבה ביקורתית.

(בתמונה: תוכן שיווקי שמסתתר בו מסר ספקני וחתרני)harrypotter

 *** מילה אישית לקוראות הוותיקות של הבלוג: לאחרונה התחלתי לעבוד במקום חדש שהגעתי אליו בזכות הבלוג הזה. מצד אחד אני מצטערת שיש לי פחות זמן לפרסם פוסטים, אבל מצד שני העבודה החדשה מרתקת ומפגישה אותי עם יוזמות חינוכיות מרגשות שאתחיל לכתוב עליהן גם כאן בקרוב. ולבלוגריות שבקהל: תמשיכו לכתוב – אי אפשר לדעת לאן זה ייקח אתכן יום אחד…

הצטרפו לעוקבים אחרי הבלוג או אחרי דף הפייסבוק שלי

ואם אתם ההורים האלה שמפחדים מתכנים של זהות יהודית, אתם מוזמנים לקרוא את דעתי החילונית למהדרין בעניין בספר החדש שלי, חז”ל עכשיו:

kmaj1

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה