הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 315

החל מספטמבר 2011

ביקורות על 6 ספרים חדשים שנשלחו אלי לסקירה, ומחשבות על המונח המפוקפק ספר-טיסה

28/03/2017

1. סדרות: ערן כץ, תעלומת השפה הספרדינבית, מודן

ספר שני בסדרת אלופי הזיכרון שכתב ערן כץ, שיאן גינס בקטגוריית הזיכרון המצוין. בת ה-9 אמרה שהספר נחמד, אבל הוא קצת “בסגנון של תכניות כמו דורה בטלוויזיה”… בקיצור – מהסוג הדידקטי. סיפור הרפתקאות משעשע עם הרבה התחכמויות לשוניות בשילוב של כמה שפות, שכן השפה הספרדינבית שאותה החבורה לומדת כדי להציל את חבריהם שיצאו למסע מסתורי, מורכבת משילוב של צרפתית, דנית, ספרדית, יפנית ועוד. חביב.

passoverbooks1

2. מד”ב: רבקה סטד, כשתגיע אלי, מאנגלית: ארז אשרוב, מרגנית

ספר נהדר על חברות והתבגרות. מירנדה (מירה) וסאל הם שכנים והחברים הכי-טובים מגיל צעיר. אלא שבגיל 12 פתאום משהו משתנה, נוצר נתק ביניהם ומירה נאלצת לחפש מחדש את מקומה בחברה. סביב הדילמה הזו נרקם סיפור מותח ומתעתע שקשה להניח אותו מהיד.

ברקע ההתמודדות החברתית יש כמה סיפורי משנה על אמא שמתכוננת לחידון טריוויה ועל טיפוסים שונים בשכונה. כביכול אלו פרטי רקע ואווירה, אבל מסתבר שכל פרט כזה הוא בבחינת רמז למשהו גדול יותר. הספר האהוב על הגיבורה, קמט בזמן, שאותו היא קוראת שוב ושוב, מהווה גם הוא רמז ליודעי דבר, אם כי בדיון בקבוצת הפייסבוק ספרי ילדים, נוער ו-YA הייתה הסכמה שלא חייבים להכיר את קמט בזמן כדי להבין את כשתגיע אלי. מומלץ כמובן לקרוא את שניהם.

passoverbooks2

3. קצר: סילביה מולוי, גוף ראשון שני, מספרדית: סוניה ברשילון, תשע נשמות

ספר קטן שמורכב מקטעים קצרצרים שנראים כמו פתקים שהמחברת כתבה לעצמה. הפתקים מתעדים את ההידרדרות במצב חברתה הדמנטית, ונדמה שהניסיון לתעד את אבדן הזיכרון של החברה הופך למאבק של הכותבת עצמה בשכחה. אין פה הרבה עלילה, אבל יש מילים מדויקות ופוקחות עיניים על אהבה, חברות, הזדקנות ועוד. לעתים הזכירו לי הרשימות הקצרות שמתייחסות למעשיה ולדבריה של החברה, שהן מצד אחד מצחיקות ומצד שני מכמירות לב, את השנינויות הקטנות שכולנו רושמים מפי ילדינו כשהם רק לומדים לדבר. אלא שכשהן באות מפי אדם מבוגר שמאבד את זיכרונו ואת יכולת הדיבור שלו, זה מעורר בסביבתו הקרובה דאגות ותהיות. ולמרות הכול, זה לא ספר עצוב.

passoverbooks3

4. ארוך: ג’ונתן פראנזן, טוהר, מאנגלית: ארז וולק, עם עובד

זה הספר הראשון של פראנזן שאני קוראת וכגודל הציפיות כך גודל האכזבה. הספר בן 637 העמודים מתיימר להיות “רומן נועז”, כפי שכתוב על הכריכה, אבל למעשה הוא סוג של טלנובלה ספרותית. זה לא אומר שלא כיף לקרוא אותו – יש בו חומרים עלילתיים רבי דמיון שלוקחים את הקורא מארה”ב דרך מזרח גרמניה ועד לבוליביה, ומפגישים אותו עם אנרכיסטים ואקטיביסטים, עם אמנים ועיתונאים דעתנים, עם בעלי הון כוחניים וירושת מיליארדים שמחפשת את בעליה, עם חושפי שחיתויות ועם צעירים שמחפשים אהבה וזהות – כל מה שצריך לטלנובלה. אם להשוות אותו לרומן הארוך-באותה-מידה של חברו ג’ונתן ספרן פויר, הנני, הרי שהג’ונתן השני הצליח לכתוב ספר שגם מבחינת העיסוק שלו במשפחה ובזוגיות וגם מבחינת העיסוק ביחסי יהדות ארה”ב ומדינת ישראל, משאיר משהו אצל הקורא גם אחרי שהספר נגמר. טוהר? לא ממש.

passoverbooks4

5. קשה להגדרה: משה מאיר, קוץ ודרדר, זמורה ביתן

גיבור הסיפור, יובל, הוא צעיר דתי שעובר להתגורר בבית קרוביו בירושלים בעקבות משבר במשפחתו. שם הוא יוצר קשרים עם חבורה של צעירים שכל אחד מהם נמצא בנקודה אחרת על הרצף בין דתיות לחילוניות ולהפך, ומתפתחות מערכות יחסים מורכבות בינו לבין כמה מהם ומהן. מתאים למי שיש לו סבלנות לשיחות התפלספות תאולוגיות והתחבטויות נפש בנוסח סרוגים, על המתח בין מימוש עצמי לציפיות חברתיות ועל משבר הזהות של צעירים שבוחנים את מקומם בעולם. בנוסף לקטעי העלילה שכתובים בפונט רגיל, מוסיף המחבר לאורך כל הספר קטעים בפונט אחר, שבהם הוא כאילו משוחח עם הקורא מעל ראשי הדמויות, באשר לאפשרויות הסיפוריות ובאשר לפעולת הכתיבה עצמה.

passoverbooks5

6. עיון: ורד טוהר, חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות, הקיבוץ המאוחד

כמה הייתי זקוקה לספר הזה לפני 13 שנים, כשכתבתי את הדוקטורט שלי על הסיפור העברי בימי הביניים! המהדורה המוערת הזו שערכה בקפידה ד”ר ורד טוהר מהמחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן, כוללת 20 סיפורים שהם חלק מהרפרטואר המופלא של סיפורים עבריים שסופרו בעל פה בימי הביניים והועלו על הכתב בגרסאות רבות בכתבי יד ובדפוסים בכל רחבי העולם היהודי. פרקי המחקר והערות השוליים ישמחו כל חוקר של הספרות העברית הקדומה, והפרקים השלישי והרביעי, שבהם מופיעים הסיפורים עצמם והערות המפרשות אותם, יספקו הנאה גם לקהל הרחב שרוצה להכיר מקרוב תקופה בספרות העברית שעדיין לא זכתה לתשומת לב מספיקה.

passoverbooks6

לסיום ההמלצות לחג, אמליץ גם על הספר החדש שלי: חז”ל עכשיו. בסוף פרק התודות הכנסתי לספר את כתובת המייל שלי, וכך נתתי לעצמי מתנה: האפשרות לקבל תגובות מהקוראים בזמן אמת, כמעט כמו שמתאפשר כאן בבלוג. לא מזמן קיבלתי מייל מרגש ממישהי שקראה את הספר בטיסה. לרוב משתמשים במונח ספר טיסה בזלזול, אבל האמת היא שספר שלוקחים לטיסה חייב להיות מעולה, שהרי אם טעינו בבחירה אין לנו אפשרות לגשת למדף ולהחליף אותו. לכן המייל שלה שימח אותי במיוחד:

“הטיסה התארכה, ואני בסיטואציה שכבר הרבה שנים לא הייתה לי עם ספר: מצד אחד רוצה לרוץ קדימה ולגמוע אותו, ומצד שני רוצה טיפין-טיפין כדי שלא ייגמר… גם אני, בדומה לתיאור שלך את עצמך בגיל 22, עומדת נבוכה מול הטקסטים האלה, הקסומים והמפתים, בלי ממש יכולת להתמודד אתם. מתסכל! והנה באת, וכאילו שמעתי אותך לוחשת לי: ‘זה בסדר, תרגישי בנוח, אני כאן לצדך, תלכי אחריי ואני אוביל אותך בתוך המבוך הזה, בשבילים הנכונים אל עבר ההבנה העמוקה של הטקסט והסיפור’. ובאמת הלכתי אתך, וזה קרה. בתבונה וברגישות פירקת את הסיפורים, פירשת, ביארת, הבהרת והוספת את הפרשנות שמאוד דיברה אליי. אז תודה! מרגישה שפתחת לי צוהר לעולם הזה שאני רוצה להיות חלק ממנו ושהוא יהיה חלק ממני. שמחה שכתבת כאילו בשבילי אפילו שכלל לא הכרת אותי… מקווה שתמשיכי לעוד סיפורים!”

בקיצור, שתהיה לכולכם חופשת פסח נהדרת ואל תשכחו לקחת את הספר הנכון לטיסה! (לחצו על התמונה לדף הספר באתר הוצאת פרדס)

passport

 

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה