הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 314

החל מספטמבר 2011

ג’ו ריצ’רדסון קומיוניטי סקול: מועדון כושר, מתנס, מקום מפגש לאימהות עם תינוקות ועוד שירותים קהילתיים – כולם בשטח בית הספר. יום 4 במסע חינוכי בלונדון

30/01/2017

אחרי שביקרנו בסטנלי פארק היי ובסאמרהיל, שני בתי ספר שונים מאוד זה מזה אך מרשימים ביותר כל אחד בפני עצמו, חששתי שהביקור השלישי שתוכנן לנו במסע ללונדון יהיה מאכזב: מה כבר אפשר לחדש במבנה ענק שנראה שמרני למדי מבחוץ, ומכיל בתוכו כ-1500 תלמידים בכיתות ז-יב?

jorichentrance

אבל המבנה אינו העיקר. הדבר החשוב ביותר בחינוך הוא האנשים, ובבית הספר ג’ו ריצ’רדסון יש אנשים עם לב ענק, לא פחות. בית הספר מגדיר את עצמו כבית ספר קהילתי, ומה שמייחד אותו בראש ובראשונה זה שהוא משמש גם כבית ספר וגם כמרכז קהילתי בו-זמנית.

jorichentrance2

אימהות שנשארות בבית עם ילדים קטנים מגיעות לשם לקבל תמיכה אחת מהשנייה, מבוגרים באים להשתמש בחדר הכושר, ואחרי הצהריים גם חוגי המתנס מתקיימים בשטח בית הספר.

jorichentrancepost

השכונה שבה הוא נמצא מאוכלסת במשפחות קשות יום, ורבים מהילדים המגיעים לבית הספר מוגדרים כילדים בסיכון. הכניסה נראית לכם קצת כמו כניסה לקאנטרי קלאב? זה בגלל שבאמת יש בתוך בית הספר מתקני ספורט, ספרייה עירונית ועוד שירותים קהילתיים.

jorichentrance1

המנהל והצוות שלו החליטו לדבוק בסיסמה: הצלחה לכולם. אלא שבג’ו ריצ’רדסון זו לא סתם סיסמה. זה עיקרון שמנחה את כל התנהלות בית הספר.

jorichwelcome

המורים מקיימים קשר אישי קרוב עם התלמידים שלהם, מכירים גם את המשפחות ומנסים למצוא את נקודות החוזקה של כל תלמיד. המנהל הדגיש שההחלטה החשובה ביותר שלהם היא לא לוותר על שום תלמיד. רבים מהילדים מגיעים אליהם בגיל 13-12 אחרי שמערכות חינוכיות ומשפחתיות ויתרו עליהם למעשה, וצריך ללמד אותם להאמין בעצמם וביכולות שלהם.

jorichheadmaster

מעבר ללמידה המסורתית, גם בג’ו ריצ’רדסון – כמו בבתי הספר האחרים שראינו במסע – שמים דגש על מקצועות מעשיים ואמנותיים (אולי במקרה ואולי לא, גם המנהל וגם שתי נשות הצוות שפגשנו הם מורים לדרמה בהכשרתם). הנה למשל עבודות של תלמידים משיעורי הנגרות:

jorichwoodcraft

אולי בגלל אופי האוכלוסייה, כאן נתנו לנו פחות חופש להסתובב לבד במסדרונות, ולכן אין לי הרבה תמונות לשתף. שתי תלמידות לקחו אותנו לסיור קצר, ובין השאר הראו לנו בגאווה את הגינה הקטנה שהילדים בנו בעצמם (וכשלא קפוא אומרים שהיא גם פורחת…):

jorichgarden

את מגרשי הספורט (כדורגל, טניס ועוד. מרכז קהילתי כבר אמרנו?):

jorichfootball

ואת בניין המתמטיקה החדש:

jorichtables

התכנית המעניינת ביותר שפועלת אצלם נקראת: קול התלמידים. בעצם מדובר במעין ועדות-תלמידים שפועלות בכל מיני תחומים בבית הספר, והופכות את הילדים לשותפים בפועל בניהול חיי היומיום. יש ועדה של גיוס תרומות, ועדה שמובילה יוזמות חברתיות (כגון ארגון צעדה שנתית למען סובלנות, זכויות מיעוטים ושוויון לקהילה הגאה), ועדה שאחראית על עזרה לקהילה (קשר עם גמלאים בשכונה למשל), ועדה שעוזרת במיון וקבלה של מורים חדשים ועוד.

jorichachive2

הכי מצאה חן בעיני ועדת Buddies, שהוקמה ביוזמת הילדים עצמם: בבית הספר לומדים גם ילדים עם צרכים מיוחדים מסוגים שונים. בדרך כלל היה נהוג שבהפסקת הצהריים המורים אחראים לעזור לילדים האלה להגיע לקפטריה, ואם צריך הם גם יושבים ועוזרים להם לאכול. קבוצת ילדים פנתה למורה שאחראית על פרויקט קול התלמידים, וביקשה לעשות את זה במקומם – “הילדים האלה בטח לא רוצים לשבת עם מורה כל הארוחה,” הם טענו… “הם רוצים להיות כמו כולם!” מפה לשם הוקמה ועדה שאחראית להצמיד לכל ילד כזה “חונך-ילד”, שאחראי ללוות אותו לארוחת הצהריים במקום המורים שעשו זאת קודם. (בתמונה: המרחב המרכזי ואזור הקפטריה)

jorichhall

קאלה בולר, המורה שאחראית על כל הפרויקט האדיר הזה, היא אישה מרשימה ביותר. רואים שהיא אוהבת את מה שהיא עושה וההתלהבות שלה עוברת גם לתלמידים.

jorichstudentvoice1

תלמיד שבוחר להיות מעורב בוועדה כלשהי (הפעילות אינה חובה), מקבל נקודות-זכות וצ’ופרים נוספים, כמו למשל עדיפות בתור לקפטריה… בכלל, אולי בגלל שמדובר בנוער בסיכון, שיטת הנקודות והמשוב החיובי מאוד נוכחת בבית הספר. זה חלק מהרצון שלהם לדחוף את התלמידים קדימה ולהציב להם אתגרים שיעודדו אותם להצליח.

jorichachive

בסוף הביקור במקום הרגשתי שיש עוד הרבה מה ללמוד מבית הספר הזה. אבל מיהרנו להמשיך הלאה, כי באותו היום נקבעה למשלחת הישראלית שלנו פגישה מיוחדת במינה: הזדמנות לשוחח ולו לכמה דקות עם האיש שהשפיע אולי הכי הרבה על הדיון הציבורי בנוגע לצורך לעשות מהפכה בחינוך – סר קן רובינסון. אבל זה באמת כבר מצריך פוסט נפרד. בינתיים שמתי לב שהיו 3 מרכיבים שחזרו על עצמם בכל בתי הספר שבהם ביקרנו, עם כל השוני ביניהם:

1. צוות מורים מחויב למטרה, שאוהב את מה שהוא עושה ומקבל תמיכה גורפת מההנהלה.
2. בניית יחסי אמון בין המבוגרים לילדים, על ידי כך שנותנים לילדים להיות מעורבים בניהול חייהם בבית הספר ובניהול הזמן שלהם עצמם.
3. מעבר ברור מהתמקדות אך ורק בתחומים עיוניים-אקדמיים, לעיסוק בתחומים אמנותיים, מקצועיים וטכנולוגיים. jorichstudentvoice

 הפוסט הבא בסדרה: כנס Bett לשילוב טכנולוגיות בחינוך, והמפגש המרגש עם קן רובינסון. מוזמנים להמשיך לעקוב כאן בבלוג, או בפייסבוק שלי.

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה