הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 314

עוקבים: 140

החל מספטמבר 2011

למה אני כותבת פה כבר כמעט חמש שנים, למה גם לכן כדאי ואיך מאזנים בין הדרישה לאותנטיות בכתיבה לבין הפחד מחשיפה

12/07/2016

blogging1

לפני חודשיים התחלתי להעביר סדנאות לכתיבת בלוגים. כבר קודם נתקלתי בזה, אבל מאז פתיחת הסדנה השאלות התגברו: אז מה, את חושבת שגם לי כדאי לפתוח בלוג? זה לא מפחיד כל החשיפה הזו?

אני שומעת את זה המון, גם מאנשים שהעבודה שלהם כוללת מפגשים עם אנשים, הרצאות, יצירה אמנותית ואפילו כתיבה ספרותית או עיתונאית. אנשים שכביכול רגילים לחשיפה. אבל מסתבר שכתיבת בלוג נראית להם כמו חשיפה גדולה יותר מזו שהם מורגלים בה.

והאמת – יש בזה משהו. לכתוב בלוג טוב דורש מידה רבה של אותנטיות. אי אפשר להתחפש.

שחקן יכול לעלות על הבמה ולשחק, ועדיין להיות אדם ביישן כשהוא יורד מהבמה. זמרים ונגנים רבים מעידים על עצמם שהם ביישנים. גם סופרים שכותבים סיפור בדיוני יכולים תמיד להסתתר מאחורי הבדיון. והמון מרצים מקבלים כוח מעצם הפוזיציה של “מרצה”, שמאפשרת להם להתגבר על ביישנות טבעית.

אבל בלוג טוב לא באמת מאפשר את כל זה. נכון, יש הבדל בין הפרסונה הדיגיטלית של הבלוגרית לבין האישיות האמיתית שעומדת מאחוריה. אין הכרח שבלוגרית אוכל, אופנה, חינוך או אקטואליה תספר לקוראים הכול על עצמה, על משפחתה וכדומה. אבל אם היא לא תמצא את הקול המיוחד שלה ולא תיתן משהו מעצמה לקוראים, אין לה באמת סיכוי להמריא.

הקוראים מרגישים מיד מי מדברת בגילוי לב ובגובה העיניים, ומי מנסה ליצור תמונת שווא שאין מאחוריה כלום.

אז למה אני כותבת פה כבר כמעט חמש שנים? הרי מי שמכיר אותי יודע שגם אני בסך הכול ביישנית מטבעי ומתעקשת תמיד לשמור על הפרטיות שלי ושל משפחתי. ובכל זאת, החשיפה הזו בבלוג טובה לי. היא מאפשרת לי לדייק מחשבות ורעיונות. היא מעודדת אותי לעצור ולתת לכעסים ולשמחות שלי ביטוי מסודר.

במובן מסוים זה דומה לתחושה של מישהו שמתעורר מחלום. הוא עדיין זוכר אותו, ויודע שאם לא ימהר לספר אותו למישהו במילים או לרשום אותו בפנקס – החלום יתפוגג ויישכח.

ככה אני מרגישה ביחס לכתיבה בבלוג. נהניתי מספר טוב? אני ממהרת לכתוב עליו משהו בטיוטות של הבלוג. אולי אפרסם את זה בסוף ואולי לא, אבל בינתיים טביעת הזיכרון כבר שם. התעצבנתי מאירוע חדשותי? טיוטה בבלוג. התרגשתי מרעיון חדש שנוגע לעתיד מערכת החינוך? פוסט בהכנה.

השלב הראשוני של הכתיבה בבלוג הוא לגמרי אישי: אני כותבת כי אני צריכה לכתוב. רק בשלב הבא אני קוראת את מה שכתבתי וחושבת על הצד השני, עליכם הקוראים, ומחליטה אם הדברים שווים פרסום, או די להם שנכתבו ואפשר לתת להם לנוח בטיוטות לזמן מה.

יש אנשים שכשיש להם חוויות כאלה הם קובעים עם מישהו לקפה ומדברים על זה, אבל אם אתן כמוני, והדרך שלכן לעבד את המציאות עוברת דרך הכתיבה, אני ממש ממליצה לכן להשתמש בפלטפורמה המדהימה הזו של הבלוגים. כשתתחילו לקבל פתאום פידבקים מהקוראים על הכתיבה שלכן, תבינו עד כמה זה עוצמתי ומרגש.

כדי ליצור את האינטימיות המיוחדת שתאפשר התחלה מושלמת לכתיבה, בחרתי לפתוח סדנאות ממש קטנות של 5 עד 7 משתתפות. בינתיים 11 נשים סיימו שני מחזורים של הסדנה. 5 מהן פתחו בלוגים נהדרים: אחת פתחה בלוג עצמאי בוורדפרס וארבע החליטו לפתוח בלוג בסלונה. חלקן כבר הצליחו אפילו להתברג במצעד הטופ 20 הנחשק!

ואני? כמו אמא אווזה גאה אני משתפת את הפוסטים שלהן בפייסבוק, ואפילו פתחתי לכבודן לוח מיוחד בפינטרסט שלי: סדנת בלוג נולד. מוזמנים להיכנס ולפרגן להן. כל מי שמסיימת את הסדנה מוזמנת להצטרף לקבוצת פייסבוק סגורה של בוגרות בלוג נולד, שבה אפשר להתייעץ, לקבל עזרה טכנית, תמיכה ופירגון ממני ומשאר בנות הקבוצה.

בא לך גם להיכנס לקהילה המדהימה הזו שלנו? זה הזמן! נשארו רק עוד 2 מקומות פנויים לסדנה הקרובה, ב-22.7 (כל הפרטים כאן).

anatshapiralavi.com

עקבו אחרי וקבלו את כל הפוסטים לפני כולם למייל שלכם

רוצה גם לפתוח בלוג ולהתחיל לכתוב?

הצטרפי לסדנה שלי: בלוג אישי בשישי

מוזמנים גם לבלוג הכתיבה שלי מילים שענת ולבלוג אמא רצה

kemajblog

 

 

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה