הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 298

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

איך גיליתי את בית הספר של המחר ולמה צריך להפסיק להפיל על התלמידים שוב ושוב עוד מאותו הדבר

12/04/2016

מדי פעם מתפרסמים בתקשורת מאמרים המתרים בציבור שאיננו מכינים את ילדינו כראוי למאה ה-21. מדובר בהם על בעיות כגון חוסר רלוונטיות, פיחות במעמד תעודת הבגרות ובמעמדם של תארים אקדמיים, מצוקת החינוך המקצועי ועוד. מרבים להזכיר שרק 50% מהתלמידים מצליחים לסיים את ביה”ס עם תעודת בגרות, והאחרים יוצאים עם כלום בריבוע אחרי 12 שנים של בזבוז זמן.

הצגת הבעיות נכונה, אבל הפתרון מוטעה מיסודו: כולם מציעים עוד מאותו הדבר. שוב לדרבן ילדים ללמוד X כי בעתיד זה נורא יעזור להם, בלי שאנחנו יודעים באמת מה יהיו דרישות שוק התעסוקה בעוד 10 שנים.

צה”ל צריך לוחמי סייבר? התעשייה זקוקה למהנדסים? קדימה – נריץ תכניות עתירות תקציבים לטובת 5 יחידות מתמטיקה ותגבור מדעים. אבל מה יהיה בעוד 5 או 10 שנים, כשיתברר שגם זה כבר לא נחוץ?

וגם אם המקצועות הללו נחוצים, הם עדיין לא נותנים פתרון לאחוז גבוה מאוד מהתלמידים שאינם מתאימים או אינם מעוניינים בהם. וממילא שוק העבודה משתנה בקצב היסטרי ומוטב שנודה שממש אין לנו מושג מה יידרש מילדינו בעתיד.

אני מציעה פתרון אחר לגמרי: שינוי כולל של צורת החשיבה על החינוך הבית ספרי.

צריך להפסיק לדבר עם ילדים על מה יהיה בעתיד, ולהתחיל לטפל בהווה שלהם. להתייחס אל ההווה כבעל משמעות בפני עצמו. כמשהו שראוי להתייחסות רצינית ולהתעמקות. מה קורה סביבנו? מי אנחנו בתוך החברה האזרחית? מה אנחנו יכולים לעשות כבר היום, ממש עכשיו, כדי לשפר את איכות החיים במשפחה שלנו, בביה”ס, בשכונה, בעיר, במדינה, בעולם?

הבור העמוק של גזענות, שנאת האחר, גסות רוח, אלימות ופחד מהשונה, שלתוכו נופלת החברה הישראלית בעשורים האחרונים, לא נוצר מהפניית המשאבים לתחום זה או אחר על פי הלך רוח מקרי של שר כזה או אחר. הוא נוצר כתוצאה ישירה מכך שמערכת החינוך עסוקה מדי בשינון נתונים מהעבר ובלחץ מתמיד על הילדים להתכונן לקראת העתיד (הכנה לכיתה א’, הכנה לבגרות, הכנה לצה”ל, הכנה לאוניברסיטה), מה שהפך אותה עם השנים למנותקת לחלוטין מההווה. מהמציאות העכשווית של הילדים המבלים בה את מיטב זמנם. ושיהיה ברור: אני לא מטילה בכך את האחריות על המורים, אלא על השליחות המוטעית שהמדינה מטילה עליהם.

אם אתם שואלים אותי איך צריך להיראות בית הספר של העתיד, אז בשבוע שעבר הייתי באירוע שבו חשבתי: ככה! ככה בדיוק!

את התמונות הבאות צילמתי בכנס של ארגון ערי חינוך. הארגון הוקם על ידי יעקב הכט, מייסד החינוך הדמוקרטי בארץ, והוא עובד עם צוותים חינוכיים ועם רשויות מקומיות כדי לשנות את פני החינוך. כתבתי כבר על הפעילות שלהם כאן ו-כאן, אבל הפעם אני רוצה להסב את תשומת הלב לעובדה שהם בחרו לקיים את הכנס השנתי שלהם בכיכר העצמאות בנתניה, כלומר: בין בתי הקפה ועוברי האורח בקצה הרחוב הראשי של העיר.

natanya2

אז מה בעצם היה שם, שגרם לי לחשוב שכך צריך להיראות היום-יום של ילדינו? הנה רשימה חלקית:

ערי חינוך נתניה 2016

  • ערבוב בין המרחב העירוני החי והנושם לבין המרחב הלימודי.

ערי חינוך נתניה 2016

  • רב גילאיות: מבוגרים, ילדים, סטודנטים, יזמים חינוכיים – כולם היו עסוקים בשלל עניינים. לא הייתה הפרדה (אם כי באופן טבעי ילדים נמשכו לסוגי פעילות מסוימים והמבוגרים לאחרים. ללא הכוונה מגבוה).

ערי חינוך נתניה 2016

  • חדוות למידה: המון מבוגרים וילדים היו עסוקים בלהציג את הפרויקטים שלהם, את הדברים המיוחדים בבתי הספר שלהם ועוד. להוטים ללמד. והייתה גם ביקורת. ישירה ולא מתחנפת.

natanya10

natanya5 natanya12

  • מצד שני, המון אנשים היו להוטים להקשיב. למרות הרעש וההמולה.

ערי חינוך נתניה 2016

  • היה שיח בלתי פוסק. ומפגשים אישיים בגובה העיניים.

natanya14

וככל שאני חושבת על זה יותר, הייתה שם בעיקר בחירה: חלק בחרו להסתובב ולהתרשם, להתרגש ולצלם (והוזמנו להעלות את התמונות בלייב לאפליקציית AppyVent, כדי לשתף אותן עם כל באי הכנס על גבי המסכים שהוצבו ברחבה המרכזית). אחרים בחרו לחוות ולהתנסות, לקשור קשרים ולרשום הערות. נו, וגם להצטלם עם ראשת העיר…

natanya11

עוד אחרים בחרו להצטרף לסדנאות ולמעגלי למידה קטנים. היו שבחרו להקשיב להרצאות שניתנו בבתי הקפה סביב הכיכר (בתמונה פה למטה: יעקב הכט מרצה על חינוך 2.0), בעוד המלצרים ממשיכים להגיש אוכל ושתייה. והיו שבחרו לצפות בראיון-סקייפ עם סוגאטה מיטרה, שהוקרן על מסכי ענק (הראיון המלא כאן).

natanya1

אז נכון, יש הבדל גדול בין כנס חד פעמי לבין שגרת לימודים יומיומית. ובכל זאת, אפשר להכניס הרבה מזה כבר היום לבתי הספר שלנו: את המעורבות בחיי העיר והקהילה, את הרב-גילאיות, את השמחה, את השיחה. ובראש ובראשונה – את הבחירה. את הזכות לשלוט באופן שבו אני מנצל/ת את הזמן שעומד לרשותי. לבחור בין דרכי למידה. בין תחומי עניין.

כי אם אנחנו באמת דואגים לעתיד ילדינו, הגיע הזמן שנפסיק להתעלם בבוטות ובצביעות כזו מההווה חסר התוחלת שאליו אנחנו שולחים אותם מדי בוקר.

natanya3 natanya4

עקבו אחרי וקבלו את כל הפוסטים לפני כולם למייל שלכם

מוזמנים גם לבלוג הכתיבה שלי מילים שענת ולבלוג אמא רצה

חברה שלכם לפני או אחרי לידה? קנו לה מתנה להנקה מוצלחת:

hanakachosenback&front

מומחית בתחומך? רוצה להצטרף למועדון ״המומחיות״ של סלונה? הגישי מועמדותך כאן

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה