הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 291

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

איך בודקים מבחנים בקורס של 123,000 תלמידים? שיחה עם קן רובינסון, ולמה יצאתי משם ברגשות מעורבים

05/05/2015

אז איך בודקים מבחנים בקורס של 123,000 תלמידים? בשאלה הזו נפתחה סדנת כיתה 2021 בכנס יזמות בחינוך. אבל כדי לגלות את התשובה תנו לי רגע לחזור שנה אחורה -

לפני כשנה כתבתי כאן על הכנס המרגש של רשת ערי חינוך, שבו נחשפתי לפעילות הנרחבת שהם מקיימים בשיתוף עם רשויות מקומיות בכל הארץ לשינוי פני החינוך כדי להתאימו למאה ה-21, ובמסגרתו קיים מייסד הארגון, יעקב הכט, שיחת וידיאו-קונפרנס מרתקת עם שניים מענקי החינוך בעולם – סוגאטה מיטרה וקן רובינסון.

כשפורסם תאריך הכנס השנה מיהרתי להירשם. הפעם, בשיתוף עם עיריית בת ים, הוכרז מבעוד מועד על תחרות של מיזמים חינוכיים, והובטח שהפרויקטים המנצחים יוצגו בכנס ויקבלו פרסים. חידוש נוסף בהשוואה לשנה הקודמת, הוא שהפעם הורגשה בכנס גם נוכחות משמעותית ותוססת של בני נוער ושל סטודנטים, ולא רק של מחנכים ומורים ותיקים, דבר ששימח אותי במיוחד. תמיד חסרים לי ילדים בכנסים החינוכיים האלה שבהם מדברים על “מה הילד צריך”…

בקיצור, הגעתי להיכל התרבות בבת ים מלאת ציפיות. אבל הסתבר ששום דבר שראיתי בשנה שעברה לא הכין אותי למה שקרה שם השנה: מאות אנשים הגיעו לכנס, והאוהל המרכזי שקק חיים.

בת ים 6

ברצועת הזמן הראשונה של הכנס התקיימו שלוש סדנאות בנושאים שעומדים בלב העשייה של ערי חינוך: שיטת הכיתה כנבחרת, כיתה 2021, ולימודי MOOC.

הכיתה כנבחרת היא רעיון פשוט אך גאוני, שלפיו מפסיקים להתייחס אל התלמידים כאל מתחרים אחד של השני ומתחילים לעבוד אתם כאילו היו נבחרת (כדורגל, למשל), שבה לכל אחד יש תפקיד משלו, כל אחד לומד וכל אחד מלמד, תוך ניצול הכישורים והחזקות של התלמידים. במודל הזה המורה פועל יותר כמו מאמן או מנחה-קבוצות, ופחות כשליט יחיד. נציגים מבתי ספר שבהם המודל הזה עובד בפועל הציגו את העשייה שלהם בפני מי שבחר להיכנס לסדנה.

בת ים 4

במרחב אחר, באמצע המסדרון, הסביר יעקב הכט את הרעיון של מהפכת ה- MOOC, במסגרתה האוניברסיטאות החשובות בעולם פתחו קורסים ללמידה מקוונת מרחוק, אליהם נרשמים מדי שנה מאות אלפי תלמידים מכל העולם. גם בישראל הצטרפו לתנועה העולמית, ובשילוב שיטת הנבחרת אפילו הגיעו למימוש מיטבי שלה (אחת הבעיות של קורסים כאלה היא נשירה של תלמידים שמתקשים להתמודד לבד עם החומר. מסתבר שהלמידה הקבוצתית בשיטת הנבחרת משפרת את אחוזי ההתמדה באופן משמעותי).

אז איך באמת בודקים בחינות בקורס שנרשמו אליו אלפי אנשים? התשובה פשוטה – נותנים לתלמידים להעריך את העבודות של חבריהם. כל מבחן נבדק על ידי שני בודקים – אם הציונים קרובים עושים ממוצע, אם יש פער גדול מעבירים את המבחן לבודק שלישי. הניסיון המצטבר בקורסי ה-MOOC באוניברסיטאות המובילות בעולם מוכיח שכשסטודנטים מתבקשים לתת ציון למבחנים של חבריהם השליטה שלהם עצמם בחומר משתפרת פלאים.  

בת ים 5

בסדנה השלישית הציגו את האתגר של כיתה 2021 – הכיתה של העתיד: הכיתה של המאה ה-21, אבל גם של העתיד שנמצא ממש כאן מעבר לפינה – רק עוד 6 שנים קדימה. הכיתה הזו עומדת להשתנות ב-5 רבדים שמשתלבים זה בזה (מקום, זמן, פעילות, שותפים, הערכה), וגם לכאן באו נציגים מבתי ספר שבהם עשו שינויים דרמטיים באחד מהרבדים הללו, וסיפרו איך זה קורה ומה נשתנה בביה”ס שלהם בעקבות המהלך.

בת ים 2

מי שלא נכנסו לסדנאות, יכלו להתרשם מהדוכנים של היזמויות החינוכיות שהציגו באוהל המרכזי ובתוך היכל התרבות המרשים של בת ים. מסביב הוצגו כל כך הרבה פרויקטים מסקרנים, שתכף הבנתי שלא אספיק להתרשם מכולם.

בת ים 1

הנה בכל זאת שני יזמים מעניינים שצדו את עיני, והייתי רוצה מאוד שהמהפכה הקטנה שלהם תתפשט לכמה שיותר בתי ספר בארץ. לא מדובר בחלומות ובתכניות לעתיד (שגם להם תפקיד חשוב כמובן), אלא בדברים שכבר יש להם קבלות ממשיות. זה עובד. כאן ועכשיו. ויש גם את מי לשאול איך בדיוק ליישם את זה הלאה:

כיתה פעילה

איתי דקל, שזכה בפרס בתחרות היזמויות, הוא רכז ספורט בביה”ס המשותף כפר שמריהו חוף השרון. היוזמה שלו – תנועה ותבונה – משלבת פעילויות ספורטיביות ואמצעים ייחודיים בתוך הכיתות. כל כיתה צוידה באמצעי עזר שונים, כגון: כרית ווסטיבולרית לאיזון, שולחנות עמידה, פלסטלינה רפואית, כדורי פיטבול, פדלים המאפשרים דיווש בזמן השיעור ועוד. יש גם סרטוני יוטיוב קצרים של תרגילי מתיחה (3-2 דקות), שהמורים משתמשים בהם כדי להפעיל את התלמידים על פי שיקול דעתם, בתחילת השיעור או במהלכו. גם בחצר ובמסדרונות ביה”ס שולבו אביזרים או ציורים שמעודדים פעילות פיזית. אפשר לראות הכול בסרטון הקצרצר והמצוין הזה:

embedded by Embedded Video

מרחב חדש

מעין זוהר היא מעצבת בפרויקט כיתה 2021 של ערי חינוך, שעובדת עם בתי ספר כדי לעזור להם לשנות את המרחב הכיתתי לכיוון חדש, שיעודד למידה פתוחה ודינמית יותר. בערי חינוך מבינים, שהשינויים באופי הלמידה מחייבים גם שינויים דרמטיים בעיצוב המרחב הבית ספרי, ושמעתי ממנה איך היא עושה תהליכי שינוי כאלה בשיתוף עם כל מורה וכל בית ספר, באופן שמותאם בדיוק לחלומות ולצרכים שלהם. סוגיית העיצוב הסביבתי של ביה”ס היא קריטית בעיניי – אי אפשר לעודד חשיבה יצירתית ופתיחות במקום שנראה כמו בית-סוהר (מי שמתעניין איך אפשר לעשות את זה אחרת, מוזמן לראות כיתות ובתי ספר מהעולם בלוח הפינטרסט שלי: Future School). דוגמא לבי”ס שעבר תהליך משמעותי בכיוון הזה הוא בי”ס נופי גולן בקצרין:

embedded by Embedded Video

ולסיום, איך אפשר בלי שיחת הסקייפ המסורתית עם סר קן רובינסון. בשיחה השתתף גם חה”כ שי פירון (שאני מצרה מאוד על עזיבתו את משרד החינוך), ורובינסון החמיא לו ואמר שהוא היה שמח אם מובילי מערכת החינוך בבריטניה היו מחזיקים בדעות מתקדמות כשלו. אפשר לראות חלק קטן מהשיחה הזו בסרטון הסיכום של הכנס: 

embedded by Embedded Video

בסופו של דבר, יצאתי משם ברגשות מעורבים: מצד אחד, מדהים כמה עשייה חינוכית פורצת דרך מתרחשת בימים אלו ממש מתחת לרדאר של רובנו, מבלי שהתקשורת הארצית תדווח עליה ולו במילה. הרי קל יותר להתלהם ולהסיט את הציבור נגד המורים בסוגיית הטיולים השנתיים, למשל, או להתמקד בקיצור החופשות, מבלי בכלל לדבר על מה הילדים שלנו עושים בביה”ס כשהם לא בחופשה. מצד שני, מתסכל לחשוב שהשינוי הזה ייקח עוד הרבה הרבה זמן, ושהוא תלוי למעשה ברצונם הטוב של ראשי ערים וראשי מועצות מקומיות, ואינו מקבל גיבוי מספיק ברמה הארצית. הנה, למשל, סרטון מרתק שמתאר את השינוי שעובר על בתי הספר בחולון בשנים האחרונות, בליווי המכון לחינוך דמוקרטי:

embedded by Embedded Video

כמו בסוגיות אחרות, נראה שהממשלה משכה את ידיה מהאחריות על קביעת מדיניות כוללת, והיא מניחה לרשויות המקומיות לעשות לביתן. מה שאומר שמדיניות חינוכית היא במידה רבה תוצאה של מקריות, ותלויה בעיקר בנטיות הלב של ראש עיר כזה או אחר, או אפילו מחזיק/ת תיק החינוך בעירייה. ובכל זאת – אני מקווה שהמועמד/ת החדש/ה לתפקיד שר/ת החינוך יבינו שיש פה פוטנציאל אדיר. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשתף פעולה עם הגורמים בשטח, שמוכיחים שבית הספר של העתיד כבר כאן. היו אמיצים והצטרפו למהפכה בחינוך

בת ים 3

לחצו על עקבו אחרי (למעלה משמאל) כדי לקבל עדכונים במייל

מוזמנים גם לאתר שלי ענת שפירא-לביא ולבלוג אמא רצה 

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר