הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 318

החל מספטמבר 2011

חמישה ספרים על נשים שנחתו על המדף שלי לאחרונה.

18/11/2014

שתי שניות / רייצ’ל ג’ויס

מזמן לא קראתי ספר שמעורר כל כך הרבה הזדהות רגשית. סיפור קטן על משפחה באנגליה של שנות השבעים, שחייה נטרפים בגלל טעות אחת שארכה בסך הכול שתי שניות. תאונת דרכים טריוויאלית, שמשנה את מסלול חייהם של ביירון ושל משפחתו, כמו גם את חייו של חברו הקרוב ג’יימס. בעצם הגיבורים הראשיים הם ילד/גבר, אבל במידה רבה זה ספר על נשים. תמרור אזהרה לאימהות, שמראה עד כמה ההתנהגות שלנו הרת גורל ביחס לחיי ילדינו, וגם מתייחס למחיר הכבד שמשלמות נשים על הלחץ החברתי שמופעל עליהן להיות אימהות מושלמות ולוותר על עצמאותן ועל עצמיותן. הספר מסופר בשני קווים מקבילים, פרק אחד בעבר ופרק אחד בהווה, כששני הקווים נפגשים בסוף לסיום מפתיע ומרגש. מרשימה גם היכולת של הסופרת לתאר בצורה אותנטית מצוקות נפשיות, כגון דיכאון ו-OCD, בלי לגלוש לאידיאליזציה (כפי שנעשה, למשל, בפרויקט רוזי או במקרה המוזר של הכלב בשעת לילה). למרות נסיבות החיים הקשות, איכשהו יש כל הזמן גם נקודות של אור ושל טוב, ורובן קשורות במפגשים מקריים עם אנשים פשוטים שלבם פתוח לעזור לחלש, בלי טיפת ציניות ובלי ציפייה לקבל משהו בתמורה. ממליצה מאוד.

WomanJoyce

לא כזאת / לנה דנהאם

אמנם אני לא ממש בשנות העשרים, וגם לא ראיתי את הסדרה המדוברת בנות, אבל ההבטחה על הכריכה האחורית של הספר מצאה חן בעיניי מאוד:

WomanDunham

אלא מה – הדברים שמעסיקים את המחברת הם באמת קטנוניים, ועם כל הרצון הטוב להיכנס לפרטי הפרטים של ההתנסויות המיניות שלה, הקשרים החברתיים, הדיאטות, הדברים שלמדה מאִמה או מאביה וכו’ – רוב הזמן הספר פשוט טרחני. למרות הסקרנות הראשונית, לא הצלחתי להתרגש, להתעניין או אפילו לצחוק מהספר. יתכן שהוא ימצא חן בעיני חובבי סדרת הטלוויזיה. בקצור: אפילו קמח נשאר אדיש.

WomanDunham2

המיילדת מוונציה / רוברטה ריץ’

כביכול יש פה סיפור טוב – מיילדת יהודיה במאה ה-16 בוונציה פועלת בניגוד לחוק כדי ליילד את אשתו של רוזן נוצרי, ובכסף ששולם לה היא מתכננת לפדות את חיי בעלה הסוחר שנשבה באי מלטה. אלא שבספרות רעיון טוב לא תמיד מספיק. הביצוע במקרה הזה רשלני למדי, וההתנהגות של הדמויות ממש לא אותנטית. למשל: מנהגי הצניעות בין גברים לנשים, בוודאי בקהילה היהודית, מתוארים באופן שמעיד על כך שלא נעשה כאן תחקיר רציני. בנוסף, פרטים שונים נזרקים לאוויר ונזנחים רגע אחרי זה בלי שום סיבה נראית לעין. מה הטעם, למשל, לציין כבר בפתיחה שהגיבורה נמצאת בנידתה, אם רגע אחרי זה היא יוצאת ללוות לידה ארוכה וקשה, ואין כל התייחסות לשאלה איך העובדה שהיא במחזור משפיעה עליה? למיטב ידיעתי, במאה ה-16 לא היו תחבושות היגייניות נוחות ואווריריות או טמפונים, אז איך היא בדיוק מסתדרת שם כל כך הרבה שעות כשברור שהיא לא זזה אפילו לרגע ממיטתה של היולדת? ואם כבר מדברים על היולדת – האם באמת ילדו בשכיבה במיטה במאה ה-16? אני לא מומחית בתחום, אבל חיפוש בגוגל לימד אותי שנשים ילדו בכריעה לכל הפחות עד המאה ה-18 (ואם יש מיילדות בקהל אשמח אם תתקנו אותי פה בתגובות). יש עוד המון דברים מהסוג הזה, אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון. בקיצור: תחקיר חובבני, כתיבה פשטנית. בונוס: הטעיית הציבור ממש, גם בתקציר שעל גב הספר וגם בהשוואה התמוהה לאוהל האדום.

WomanRich

טירת הזכוכית / ג’אנט וולס

ספר מרתק. סיפור חיים אמיתי לגמרי שיאתגר את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על הורות, על משפחה, על מוסר, על טוב ורע. מצד אחד בא לכם לתת להורים האלה שתי סטירות ולשאול אותם מה לעזאזל הם חשבו כשהולידו 4 ילדים לחיים מחפירים שכאלה. מצד שני, הספר יגרום לכם לחשוב מחדש על הגישה המגוננת-מדי שבה רובנו מגדלים את ילדינו. הנה סרטון שבו המחברת מספרת על אמה ההומלסית-מבחירה ועל כתיבת הספר:

embedded by Embedded Video

הספר כתוב היטב ונקרא בנשימה אחת. ולמרות העוני, הדלות, ההזנחה הפושעת ועוד – זהו גם ספר על אהבה הורית יוצאת דופן ועל נאמנות חסרת פשרות של אחים זה לזה. מומלץ ביותר!

WomanWalls

ממלכת האחיות / קרטיס סיטנפלד

תאומות זהות, חושים נבואיים, רעידת אדמה מאיימת – הספר הזה נשמע מבטיח. אבל שוב, כמו במיילדת מוונציה, רעיון טוב הוא לא מתכון מספק לספר טוב. אולי בגלל שהמחברת בחרה לספר את הסיפור בקולה של קייט, התאומה המשעממת מבין השתיים – זו שחיה חיים בורגניים ומתאמצת בכל כוחה לא להיות מיוחדת ולדכא את הכישרון המולד שלה לחזות את העתיד – הספר פשוט משעמם. מצאתי את עצמי מדלגת על פסקאות שלמות בתקווה שמשהו כבר יתקדם לאיזשהו כיוון. התאומה המיוחדת יותר, ויולט (רווקה ללא ילדים, עוסקת בתקשור, זהות מינית לא לגמרי ברורה), מנבאת שרעידת אדמה עומדת להתרחש ואף נוקבת בתאריך. הרצון לדעת האם היא צדקה או לא גרם לי אמנם לקרוא את הספר עד הסוף, אבל בסיכומו של דבר זה לא היה שווה. בקיצור: עזבו. יש כל כך הרבה ספרים אחרים שם בחוץ.

WomanSittenfeld

מוזמנים לעקוב אחריי גם ב- Pinterest, בפייסבוק, בסימניה
או באתר החדש שלי: עורכת ראשית.

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה