הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 298

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

איך תעזרו לילדים שלכם להסתדר בכוחות עצמם עם הבגדים, החברים, השיעורים, הכריכים והמורים? שנה חדשה מתחילה עכ-שיו!

27/08/2014

ביה”ס הוא מקום העבודה של הילדים שלכם: זה המקום אליו הם יוצאים מדי יום, שוהים בו בשעות קבועות, ובדרך כלל נאלצים לעשות בו דברים שהם לא בהכרח הבחירה הטבעית שלהם. ובכל זאת הם קמים בכל בוקר, לובשים בגדי-עבודה, שמים באומץ את הילקוט על הגב -  ויוצאים לעמל יומם…

בדרך כלל הבלוג הזה עוסק בניסיון לשכנע אתכם לעשות משהו רציני ומהפכני כדי להיטיב את תנאי העבודה של הילדים במשרה הכפויה שלהם, אבל הפעם – לרגל ההתרגשות של פתיחת שנת הלימודים – נניח לזה לרגע. בהינתן שמה שיש זה החינוך השמרני, מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעזור לילדים לצלוח אותו בשלום?

הדבר הקשה ביותר עבור רוב ההורים הוא לעמוד בצד ולא להפריע. לתת לילדים להתמודד בעצמם. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה תחומים:

1. בגדים

ברוב בתי הספר מונהגת תלבושת אחידה – או בעצם חולצת-בי”ס-אחידה. מעבר לצבע החולצה ולגזרה שלה (בנים/בנות, גזרת V או U), שהוא מוגבל יחסית, יש עדיין טווח נרחב של התלבטויות: ג’ינס או טייץ? ארוך או קצר? קצר או קצרצר? סנדלים או נעליים? אולסטאר או וואנס?  ההמלצה שלי: תנו לילדים להחליט. ואם יש להם קשיי התארגנות בבוקר, מאיר שלו כבר לימד אותנו מזמן בספר אבא עושה בושות – לסדר את הבגדים ב-ע-רב! שבבוקר יהיו מוכנים!

meirshalev

(איור: יוסי אבולעפיה)

2. חברים

אם הילד שלכם עולה השנה לכיתה א’, ז’ או ט’ – סביר להניח שהוא נכנס לבי”ס חדש. גם ילדים שנשארים בבי”ס מוכר עשויים לעבור כיתה. המשימה הראשונה שמעסיקה את רובם היא לא לקרוא ולכתוב או לחשב אחוזים ונוסחאות עם שני נעלמים, אלא משהו טריוויאלי הרבה יותר: למצוא חברים. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה נכנסתם למקום עבודה חדש, וכמה זמן לקח לכם להרגיש בנוח, להבין מי נגד מי, עם מי אתם רוצים לשתות קפה במסדרון ועם מי לצאת לארוחת צהריים. תנו לזה זמן! אל תלחצו ואל תתערבו. יכול להיות שלא כל החברים החדשים של הילד ימצאו חן בעיניכם. לא נורא. אלו החברים שלו – לא שלכם.

gefen

(יהונתן גפן, הכוכבים הם הילדים של הירח. איור: נורית גפן)

3. שיעורים

לצערנו, כבר בשבוע הראשון התלמידים צפויים לקבל שיעורי בית (צריך להיות חוק נגד שיעורים לפחות בשבועיים הראשונים ללימודים, בבחינת מענק הסתגלות). הורים רבים נעשים מעורבים מדי  בשיעורי הבית של הילד, ושוכחים את העובדה הבסיסית הבאה: אלו השיעורים של הילד. התפקיד שלכם הוא ליצור שגרה של בדיקה – האם יש היום שיעורים? אם כן, ליצור הרגל של זמן קבוע שבו מכינים אותם – לא כשרעבים או עייפים ולא מיד עם החזרה הביתה – ולדאוג למקום נוח שבו אפשר לעשות את זה. יש ילדים שלא אוהבים שולחן מסודר אלא דווקא מיטה או ריצפה. 

atlas

(יהודה אטלס, הילדה שאני אוהב. איור: דני קרמן)

4. מה אוכלים?

סוגיית הסנדוויצ’ים בבוקר נוטה להפוך לפרויקט. גם כאן ההמלצה שלי היא לתת לילדים להחליט מה הם רוצים לאכול בעבודה. אם תכינו להם סנדוויץ’ שהם לא ממש אוהבים, הם כבר ידאגו לעשות החלפות בהפסקה. את המזון הבריא תשאירו לארוחות הביתיות. ביה”ס הוא גם ככה מקום שלפעמים קשה לשרוד בו, אז אם מה שעוזר להם זה קצת חמאת-בוטנים וריבה או שוקולד למריחה – אפשר לוותר כרגע על החסה. ואגב – אצלנו כל מי שעבר את גיל 10 מכין את הסנדוויץ’ בעצמו.

lionberry

(תרצה אתר, האריה שאהב תות. איור: דני קרמן)

5. מורים

לביה”ס, מבחינתי, יש שני תפקידים עיקריים: הראשון הוא לאפשר לילדים התנסות באינטראקציות חברתיות (ללמוד להסתדר במסגרת הכיתה, פיתוח כישורים חברתיים וכישורי שיחה), והשני הוא לאפשר לילדים ליצור קשרים עם מבוגרים שאינם ההורים שלהם. אין להקל ראש בתפקיד השני הזה. הילד שלכם עומד לפגוש הרבה מבוגרים חדשים: מחנכת הכיתה, מורים מקצועיים, רכזות שכבה, יועצות ומנהלות. התקשורת איתן היא שיעור חשוב לחיים, והתפקיד שלכם במקרה הזה הוא לתת דוגמה אישית טובה – לדבר על המבוגרים האלה בכבוד, לחייך אליהם כשאתם נפגשים במקרה בשער ביה”ס או ברחוב, לתת לילד תחושה שאתם בוטחים במבוגרים שנמצאים בחברתו, וסומכים עליהם שהם אנשים טובים.

matilda

(המורה מרשמלו, מתוך: רואלד דאל, מטילדה. איור: קוונטין בלייק)

וטיפ בונוס לסיום:

נסו את כלל השבועיים - הכלל הזה אומר שבשבועיים הראשונים לגן חדש/בית ספר/עבודה חדשה רק נושמים עמוק ולא עושים שום דבר נחרץ או בלתי-הפיך. סב-ל-נות. הזמן יפתור את רוב הבעיות. ואחרי שחלפו שבועיים, הכלל הקובע הוא כלל המזלג בשקע, כלומר: חובה להתערב כשאתם מזהים מצב של סכנה ממשית, אבל בשאר המקרים – עדיף לתמוך בילד, להקשיב לו, לומר לו שאתם סומכים עליו, ולתת לו להסתדר בכוחות עצמו. שמעתי פעם את מיריק שניר אומרת, שב”אני לבדי!” יש הרבה בדידות, אבל ב”אני בעצמי” יש עוצמה והעצמה. תחשבו על זה.

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה