הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 314

החל מספטמבר 2011

המתכון המושלם למסע של ארבעה ימים וכמעט שבעים קילומטרים, והמלצה אישית לשר החינוך.

22/04/2014

למחרת סדר הפסח, כשרובכם בטח נמנמתם בשלווה וניסיתם להתאושש מכל האוכל העודף שזללתם בזמן שחיכיתם לאליהו הנביא, השכמנו ויצאנו אמא ובן למסע בשביל הגולן - האח הקטן והשובב של שביל ישראל.

golan1

בל”ג בעומר שעבר, בניסיון לברוח מהמדורות הידועות לשמצה, הצטיידנו בספר המדריך לשביל הגולן וצעדנו עם כל המשפחה מנמרוד ועד פסגת הר בנטל (קטעים 2, 3, 4, וחצי מקטע 5 במפת השביל). הפעם המשכנו דרומה מאותה נקודה, בתקווה לסיים את השביל כולו עד סוף חופשת הפסח. ספוילר: לא סיימנו. במשך 4 ימים צעדנו בין 13 ל-20 ק”מ ביום. התחלנו בצפון הגבוה והקריר, וסיימנו ביום חם למדי מעל הכנרת.

אז איך היה?

היה נפלא. ומאתגר. וקשה. ומרגש. ושקט. ומעייף. ומשמח. ופשוט. היה מפעים. וכואב בשרירי הרגליים, הכתפיים, הצוואר ומה לא. הייתה חוויה מיוחדת במינה.

אז איך אפשר לסכם חוויה שכזו במילים?

למען האמת – אי אפשר. אבל הנה לכם מתכון מסכם, למקרה שיתחשק לכם לנסות את זה גם:

1 אמא בת 44.
1 ילד בן 11.
2 אחים גדולים שהצטרפו ליום ה-1.
2 בני-דודים שהצטרפו ליום ה-4.
3 צבים שמנים שפגשנו בדרך.

golan4
4 ימים.
5, 6, 7, 8, 9, 10, 12, 13 – הקטעים שצעדנו בשביל, מפסגת הר בנטל ועד אמפי הגולן מעל עין גב.
קושיה לפרנסי השביל: מה עם השלטים אחרי קטע 8? השלט הוא ידידו הטוב של המטייל. אל תוותרו עליו! וחוץ מזה – יישר כוח! השביל מסומן באופן מושלם.

golan5
6 שלפוחיות ברגליים.
7 (או אולי יותר?) קולות נפץ מכיוון סוריה, בהפסקת צהריים אחת בראש  הר חוזק, קצת לפני אלוני הבשן.
8 הקפצות של הרכב הלוגיסטי שלנו (=אבא/סבתא) מהשטח ובחזרה בערב ובבוקר.
1 לינה באוהל בחניון יהודיה.
2 לינות אצל קרובי משפחה באזור (+מקלחת!).
די הרבה סוסים.

golan2
יותר מדי פרות.
זוגות ושלשות של חסידות שלא מפחדות.
עשרות סוגים של פרחי בר בכל צבע אפשרי (דרוש בדחיפות שאזאם של פרחים!).
עשרות סוגים של קוצים דוקרים בכל גובה אפשרי (אאוץ’!!!).

golan3
פרפרים, ברחשים, זבובים, דבורים.
גלגל רפאים אחד.
10 טורבינות רוח ברכס בשנית.
אוכל חובה: נודלס תאילנדי מהמעדנייה של קשטן (10 ב-10. חבילה 1 = ארוחת צהריים מושלמת לצועד).
רצוי גם: שימורי טונה, חטיפי אנרגיה, נענע לתה.
ציוד חובה: 2 כוסות. 2 מזלגות (נסו לאכול נודלס עם כף. מניסיון – זה לא עובד כל כך טוב…).
כדאי גם: נייר טואלט (גם למה שאתם חושבים, וגם כדי להכין טונה צלויה – אבל זה כבר מתכון לפעם אחרת).
גזיה ופינג’אן.
1 מקל הליכה.
1 אולר (לגילוף מקל ההליכה…).

golan
די מעט תרמילאים צעירים שפגשנו בדרך. אמיצים מאיתנו – עם כל הציוד על הגב.
די הרבה נופשי חוה”מ שפגשנו בנחל סמך. המים הקרירים מתחת לגשר הסורי יחכו לפעם אחרת.
67 קילומטרים בסך הכול.
1, 11, 14, 15 – הקטעים שנשארו לנו לפעם הבאה.
וכנרת אחת ויחידה, שהלכה והתקרבה אלינו קצת מדי יום:

golan6

(ברור שביום האחרון גם ירדנו עד אליה. ואחד מאיתנו אפילו נכנס ושחה…) 

כשחזרנו לסיוויליזציה, מצאתי על הפיד שלי בין כל ההתראות גם ידיעה מביכה על שר החינוך שלקח ריטלין כדי לא להשתעמם בטקס בפולין. אולי אם במקום לפרנס את הרכבת האווירית של המסעות לפולין תצעד קצת בשביל הגולן או בשביל ישראל, כבוד השר, תוכל להסתדר גם בלי סמים. תאמין לי שמשעמם לא יהיה לך. ואולי תגלה גם אתה שהילדים שלנו זקוקים לטיולים לא פחות מאשר למבחנים ולכבשנים.

golan8

נהניתם? לחצו על עקבו אחרי (למעלה משמאל), ותקבלו עדכון כשאפרסם כאן משהו חדש.

 

 

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה