הבלוג של ענת מסינג

שבנו...היה סוף. עכשיו אנחנו עמוק בחיים, אבל מתחדשים כל הזמן, מתרעננים, עובדים קשה אך מקפידים לעשות דברים שמעניינים אותנו...ומיותר לציין, מתכננים את המסע הבא...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממאי 2013

Lord of the Rings

“אף פעם לא יצאתי לחופשת לידה” הטחתי בבוס שלי, בפגישה בארבע עיניים. הוא החזיר לי מבט מבולבל, כאילו הוא אשם, שלא נכנסתי להריון מאז שהצטרפתי למשרד לפני שש שנים. “אז החדשות הרעות הן ששנה הבאה אני רוצה לצאת לחופשת לידה, והטובות” הכרזתי, “בניגוד לחופשת הלידה הארוכה הנהוגה בימינו, אני אסתפק בשלושה חודשים.” כאשר מבטו עדין מתרוצץ בחוסר נוחות, מיהרתי לפרש, “אנחנו רוצים לנסוע לניו זילנד, לשלושה חודשים, עם הבנות.” יריית הפתיחה נורתה לחלל האוויר.

עוד בטיול הגדול, כאשר היינו רווקים ועליזים, תמיד ידענו שאם בעתיד נישאר ביחד (רעיון היפותטי בראשית המילניום), שאם יהיו לנו אי פעם ילדים (רעיון אבסורדי אף יותר), אנחנו נטייל ‘טיול-אחרי-צבא’ עם הילדים שלנו. כמו המשפחה הצרפתית שפגשנו בעיירה שכוחת אל בשם סרו-קסטייו, בדרום צ’ילה, זוג הורים ובן 7,  או כמו המשפחה שפגשנו במרינה של איסלה-נברינו, האי הדרומי בעולם, רגע בואך אנטרקטיקה. שום דבר לא עמד בפניהם, גם לא ארבעה ילדים בגילאי 2 עד 12, מלתור את העולם ביאכטה, במשך לא פחות מארבע שנים. היום אפשר לראות כבר יותר משפחות ישראליות שמתחברות לטרנד, על אחת כמה וכמה לטיול קצרצר, כמו זה שאנו מתכננים.

שנינו מנהלים חיים אינטנסיביים כנהוג באזור הזה של העולם, קריירות תובעניות, תחביבים, חוגים מבוקר עד ליל, ולא רק של הילדים. סופי שבוע עמוסי פעילות, חברים, בילויים, למצוא רגע דל – זו משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל דווקא עם כל השפע הזה והקצב המטורף של החיים אנחנו חשים כי משהו חסר. את החיים האלה אנחנו כבר מנהלים על טייס אוטומטי, אבל צריך משהו אחר שישבור את הרצף, משהו שיטרוף את הקלפים מחדש. טיול, אך לא טיול סטנדרטי, דמוי טיפול קוסמטי שטחי, אלא טיול ארוך שיחלחל עמוק וישאיר את רישומיו לאורך זמן, אולי סוג של מתיחת פנים.

גם הקיץ הזה, קיץ של ‘צוק איתן’, שאגב פרץ אחרי שאנחנו כבר סגרנו על כרטיסי טיסה, שם עוד חותמת כשרות על החלטתינו. ההיסטוריה המטורפת של העם היהודי, הגיאוגרפיה הכאוטית של המזרח התיכון, כל אלה מדכאים אותי, וודאי גם אתכם, עד עפר. בצער רב, אני מודה ומתוודה כי שק האמון וגם שקית האמונה מתחילים להתרוקן. ‘מזרח-תיכון-חדש’ הפך למושג פנטסטי, שנטבע על ידי פוליטיקאי מד”ב, ואין לו שום סיכוי להתגשם, אפילו לא בסרט פנטסיה מדובב, של סוף הקיץ. זה לא שאני חושבת לרגע לפרוש באופן פרמננטי מן הקלחת הרותחת שלנו, אולם להתרחק, להתרענן בחוץ מספר חודשים, למה לא?  ובהחלט מנסה להשלות את עצמי כי להתרעננות כזאת, במקום בו לפרט יש עוד say לגבי סדר היום שלו, יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על סדר היום העתידי שלי.

ימי הקיץ, הצוננים משהו, בניו זילנד חלים בין החודשים דצמבר עד מרץ ואנחנו מתכוונים למצות אותם עד תום, 23 לדצמבר – זה תאריך היעד ששמנו על הלוח, כי מסתבר שהטיסות סביב הקריסטמס זולות בהרבה. “ומה עם הילדים” מקשים המצקצקים, “ככה יפסידו לימודים?” “חשבתם מה ירוויחו במקום?” אנחנו מנסים להפנות את הזרקור לכוס המלאה, ממש גולשת על גדותיה. כנראה שלא חשבו, אבל אנחנו, או-אה, הכנו רשימה ארוכה: הגיבוש המשפחתי – אם נשרוד את כל החיכוכים – לא יהיה חזק ממנו, הזכרונות, מיותר לציין. חשיפה בלתי אמצעית לטבע ולחי במלוא הדרם, המגע עם תרבות אחרת ואנשים שעל סדר יומם דיני כבשים או חגיגות יום הולדת למלכה אליזבת השניה. האנגלית חייבת להשתפר, ההרגלים דינם להישבר, והחופש, הוא עשוי להיתפש במובן החופשי והנעלה ביותר של המילה. כלומר: ‘זה-לגמרי-בסדר-אם-אין-לנו-שמץ-של-מושג-מה-נעשה-מחר-בבוקר’ או המקבילה המפתה לא-פחות, ‘בכל-רגע-נתון-אנו-יכולים-להחליט-מה-מתחשק-לנו-לעשות-ברגע-הבא’.

ובינתיים, מוקדם מדי להתרגש. כבר שבעה ערבים אני מכלה במילוי טפסים אינסופיים (למעלה מ- 20 עמודים לראש) לבקשת ויזה לאוסטרליה. כן, החלטנו לחתום את הטיול בניו-זילנד בביקור נימוסין אצל החברים באוסטרליה, אך בעוד ניו-זלינד מקדמת את פנינו באווירה בלתי-פורמלית ונינוחה, האוסטרלים רדופי חרדות. סגור וגמור עימם כי אנו מתכננים להשתקע בסידני, על כל טפינו ושללינו, לנצח נצחים, ואם לא זה, אז לפחות להבריח פנימה אשכול בננות, צהובות מדי, רחמנא ליצלן.

עוד מהבלוג של ענת מסינג

היום יום הולדת

היום היה אמור נעם אבנון לחגוג את יום הולדתו ה- 46. כולנו התכנסנו לחגיגה, אך מי לא בא? נעם. בבית העלמין בגבעת ברנר, השתתפנו בטקס גילוי המצבה. להלן, דברים שכתבתי ב- 7 לאוקטובר, 2015, ימים ספורים לאחר...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זה פוסט של סוף מסע

ואם אביב היה כותב אותו היה נראה בערך כך: 70 ימים ולילות טיילנו בארץ המופלאה הזאת ניו זילנד, מתוכם 22 לילות לנו ב-Backpackers, מתחככים בתרמילאים צעירים, משחזרים נעורינו כקדם. 17...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איפה היה האינסטגראם לפני 20 שנה?!

או איך ביליתי יום שלם כתיירת בירושלים, עם הבלוגרים הכי מגניבים בעולם... כל פעם שאני חולפת דרך שער יפו, בואך העיר העתיקה אני מרגישה קצת כמו ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה