הבלוג של ענת מסינג

שבנו...היה סוף. עכשיו אנחנו עמוק בחיים, אבל מתחדשים כל הזמן, מתרעננים, עובדים קשה אך מקפידים לעשות דברים שמעניינים אותנו...ומיותר לציין, מתכננים את המסע הבא...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממאי 2013

36 - small

לא הלכנו לשום סרט, גם לא להצגה (טוב אולי מלבד אחת, חזרה גנרלית של הצגה נפלאה…”תומס אדיסון” של תאטרון אורנה פורת), לא נסענו לצפון לטייל (טוב אולי מלבד ביקור אצל החברים בקיבוץ), לא אכלנו ארוחות חג אצל כל הדודים והדודנים (כי כמה כבר יש לנו). אז מה כן עשינו?

ברביעי בערב הדפסנו שטרות. 20, 50,  100… הכל הולך, כולל שטר נוסטלגי של שקל אחד. גזרנו השטרות, פחות או יותר, בקווים ישרים, והנחנו בכספת דמיונית על השולחן, בחמישי בבוקר התייצבו בביתנו החברים – סכ”ה 8 ילדי ג’ ו-א’. על הדלת תלינו מחירון: קיפול כביסה – 60 ש’, ניקוי תריסים – 50 ש’, להשקות את הגינה – 30 ש’, להאכיל את החתולים – 20 ש’, כיד הדמיון ומטלות הבית. והילדים, תמימים וחדורי מוטיבציה, וגם בינינו, חמדנים לא קטנים, התחילו לעבוד בחשק רב. חלקם העדיפו באופן מודע רק עבודות מועדפות, שתשלום גבוה בצידן. אחרים דווקא בחרו במטלות פשוטות ומהירות לביצוע כמו להאכיל את החתול, מתוך הבנה שהתשלום אולי נמוך, אך מיד ניתן לעבור למטלה הבאה.  כעבור שעה, הכרזתי על הפסקת עבודה אבל הילדים, עדיין בשוונג של נקיונות הפסח, לא נענו לי…אפשר לקרצף את הדלת? להבריק את השולחן מלמטה? לצחצח פנלים? ….הפצירו בי…אז אחרי עוד כמה עבודות יזומות ומים מטפטפים מכל עבר, סגרנו על 191 שקל לראש. מן הראוי לציין, כי כולם קיבלו את דין התנועה, ללא כל תרעומת או טרוניה והטמינו את השטרות, הקצת עקומים, עמוק עמוק בארנק.

הגרלה קצרה הובילה אותנו לחלקו השני והעיקרי של היום. שניים מאושרים השתלטו על המטבח ופתחו מסעדה, שניים אחרים פתחו מספרה באמבטיה, קולנוען ארגן אולם קולנוע בחדר מחשב, עיסוי ויוגה בחדר השינה, וגם חדר משחקים והרגעות וחדר כושר בחצר. במשך מחצית השעה שקדו הילדים על עיצוב העסק ותכנון הפעילות. שם למסעדה ותפריט נבחרו מייד, שני שולחנות קושטו בנרות ריחניים, כמה ענפים רעננים, מפות ומלחיות. חדר השינה שהוסב לחדר טיפולים מזמין קושט במפית רקומה, שהונחה אחר כבוד על גיגית הפוכה, עלים ססגוניים, קרמים נעימים למגע…  וגם שפתון ריחני – למקרה שיגיעו לקוחות עם שפתיים סדוקות, הסבירה לי המעסה בת ה- 7, שתפעלה בכישרון ויצירתיות את העסק שלה, ואף הכינה ספר קבלות לתפארת, בשגיאות כתיב חיננניות. לכל שירות נקבע תעריף והילדים, כמו בחיים, נחלקו בין כאלה שנהנים לבזבז לכאלה ששמחים לחסוך.

במסעדה הגישו אורז עם מגוון תוספות: חמוציות, צימוקים, ברוקולי, פטריות ועוף, סלט וקלחי תירס, בהתאם להזמנה של כל לקוח, ובתפעול מלא של הילדים.  המוניטין של חדר הטיפולים והמספרה יצא למרחוק, והתורים שנרשמו לא היו מביישים שום עסק בראשית דרכו. לקוחות אחדים חזרו 6 פעמים למספרה, להינות מחפיפת שיער מקצועית, שלמו בעין יפה ואף השאירו טיפ נדיב. בשתיים וחצי הלכו כולם לקולנוע שבחדר מחשב, ובשל מחסור זמני בפופקורן הסתפקו בבמבה ותות שדה. אחר הצהרים נפתח בית שוקו, עם שתי משמרות  ותפריט קינוחים מפואר, שכלל שוקו חם, עוגת שוקולד כשרה לפסח, תפוח בדבש וחמוציות וצימוקים שנשארו מהאורז של הצהרים.

אחרי השוקו והעוגה פנו הילדים לחדר המשחקים או לחדר הכושר, אבל תוך זמן קצר, התחילו לקום, בבית ובחצר, מיזמים פרטיים. ילד אחד חבש קסדה של אביר, עמד על שרפרף ובקש שקל מכל עובר ושב…לא היה אחד שלא שילם לו. שתי ילדות בקשו למכור כל חפץ או תופין שמצאו בבית… שוקולדים, צמחי גינה וצימוקים וחמוציות שנשארו מהקינוחים של אחר הצהרים, ילדה אחרת בקשה לספק שירות עם תוכן והציעה פעילות יצירה.

בשש בערב הגיעו ההורים לאסוף את ילדיהם, מהם לא שמעו כל היום, ותהו אם היה לי קשה, אם נרשמו מחלוקות  חריפות או בלאגן בלתי סביר. לא ולא, השבתי וכאילו הפתעתי אותם, היה יום חופשה מוצלח מאד, ציינתי והילדים מיהרו לאשר ובד בבד ניסו למכור להם איזה צימוק או חמוצית עייפים. בניתוח שלאחר ארוע, הבנתי כי בילינו בדומה מאד להרבה ילדים והורים אחרים: צפינו בסרט, אכלנו במסעדה ובבית קפה ועברנו בספא להתרעננות :-).  רק שאצלנו הילדים יזמו, תכננו, תפעלו ובילו… והעלויות, ובכן..היו נוחות יותר מלקחת 8 ילדים לסרט בקניון המקומי.

גילוי נאות: על משחק החיים הטובים שמעתי מאישה מדהימה, אותה פגשתי מספר שבועות קודם לכן, ביום ההולדת של דריה, בחאן בארותיים, שליד עזוז. היא סיפרה כיצד העבירה ימי חופשה רבים ובכלל עם ארבעת ילדיה וחבריהם, משתעשעים במשחק החיים הטובים, מאלתרים ומשדרגים. אז, תודה ליעל – היה כייף :-)

עוד מהבלוג של ענת מסינג

היום יום הולדת

היום היה אמור נעם אבנון לחגוג את יום הולדתו ה- 46. כולנו התכנסנו לחגיגה, אך מי לא בא? נעם. בבית העלמין בגבעת ברנר, השתתפנו בטקס גילוי המצבה. להלן, דברים שכתבתי ב- 7 לאוקטובר, 2015, ימים ספורים לאחר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

זה פוסט של סוף מסע

ואם אביב היה כותב אותו היה נראה בערך כך: 70 ימים ולילות טיילנו בארץ המופלאה הזאת ניו זילנד, מתוכם 22 לילות לנו ב-Backpackers, מתחככים בתרמילאים צעירים, משחזרים נעורינו כקדם. 17...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איפה היה האינסטגראם לפני 20 שנה?!

או איך ביליתי יום שלם כתיירת בירושלים, עם הבלוגרים הכי מגניבים בעולם... כל פעם שאני חולפת דרך שער יפו, בואך העיר העתיקה אני מרגישה קצת כמו ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה