הבלוג של ענת האחת

anatmandel

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מנובמבר 2014

תחשבו הכי רחוק מהבימה, הכי רחוק מהזוהר התל אביבי, הכי רחוק ממסקין וכיכר רבין. תגיעו לתוך התחנה המרכזית החדשה הכי ישנה בעיר ושם, במעמקי מפלצת הבטון, בפינה דחוקה אחרי מקדונלד וחנות קעקועים, בסביבה שוקקת סינים, אפריקנים, תאילנדים ומחוסרי בית, שם נמצא תיאטרון קרוב.

הכי פרינג’ שיש בחצר האחורית של תל אביב.

גד נבו - צילם גיא גבע

ריאקציה – גד נבו – צילם גיא גבע

שתי הצגות מעניינות ומדוברות של המחזאי ארז מירנץ מתארחות בתיאטרון קרוב. אני ראיתי את “ריאקציה”, שעוסקת בנושא השואה ומחר, מוצא”ש, אראה את  ”צמחים מטפסים” שנושאה משותקים המחוברים למכונת הנשמה.

שתי ההצגות עוסקות בבעיות כאובות בחברה הישראלית ויש ביניהם דימיון רעיוני כמו שונות תיאטרלית. הציבור הישראלי מגיב לנושא השואה באופן רגשי וסמנטי עמוק וחריף, שומרים על זכרון השואה ועל חשיבות השואה, בעוד שניצולי השואה ממשיכים לסבול. כך גם מגיבים בהסתייגות לנכים ומתרחקים מפגועי נפש או גוף כמו ממגפה, למרות שכולם מבינים את החשיבות והצורך לטיפול יסודי בנושא.

ריאקציה

הצגת יחיד, גיבור ההצגה, עורך דין ישראלי שחוקר מאורע בגרמניה של שנות ה-90 והרכיב לעצמו זהות שואתית  של עיתונאי יהודי-גרמני, אשר מבוססת על מספר דמויות וסיפורים בפאזל נרטיבי מסקרן. גד נבו משחק מצוין את הדמויות המתחלפות על הבמה, במימיקה מרתקת.

נבו מצליח להחזיק את הצופים בריכוז גבוה וההצגה מתלבשת יפה על כתפיו כשלעזרתו פס קול מקורי של יסמין אבן ומספר אביזרים הפזורים סביב לשימושו המושכל.

עיתונאי יהודי גרמני או עורך דין - גד נבו - צילם גיא גבע

עיתונאי יהודי גרמני או עורך דין – גד נבו – צילם גיא גבע

מירנץ התחיל לכתוב את ריאקציה , כנובלה ספרותית, כשהשתחרר מהצבא. לדבריו “הרקע האישי שלי לשואה הוא לא ממש ישיר, סבא שלי עלה בשנת 1935 מפולין, כל המשפחה שנשארה שם נרצחה, אבל אליי זה הגיע בעיקר ממערכת החינוך. הרגשתי חיבור כל-כך חזק לשואה בילדותי ש-4 שנים לא ישנתי טוב, וחיפשתי הסברים לקשר הרגשי העמוק והחזק הזה”.

אין צורך לומר שהשואה וברלין מתחברים בימים אלה למשל של הישרדות וקיימות, אולי עד כדי זילות של השואה ביחס לחיפוש אחר חיים טובים וקלים יותר בברלין (זוכרים את המילקי ?).

מירנץ מוסיף “השואה נמצאת כל הזמן, וזה רעיון מעולה לחיות את החיים שלך, גם היום ב2015, לפי הפרספקטיבה שלה, ככה יודעים מה חשוב בחיים.

אפילו חלק מהקואצ’רים האופנתיים מצטטים תמיד את אותו קטע מ”האדם מחפש משמעות” של ויקטור פרנאקל כדי להתמודד עם סוגיית הבחירה החופשית – הייתי אומר שהשואה זה קואצ’ינג אמיתי. “

ובכלל, עיסוק בתיאטרון הוא ריאקציונרי ונמצא בתחרות קשה מול מדיומים תרבותיים אחרים כמו קולנוע או רשתות חברתיות. כן כן. אנשים שקועים בפייסבוק במקום לצאת לתיאטרון. האמנות העכשווית סובלת מדשדוש.

“אנחנו בתקופה נוראית, גם מבחינת תכנית וערכית וגם מבחינת ההצפה של חומרים שרובם בינוניים שמקשים על יצירה אמיתית לפרוח” אומר מירנץ.

צמחים מטפסים

הצגה שעלתה בדצמבר בפסטיבל “האזרח כאן” בתיאטרון קרוב ונכתבה על ידי מירנץ כמחזה העוסק בשני חולים משותקים המחוברים למכונת החייאה, ונועדה לעורר בצופים הזדהות עם מצבם העגום של נכים משותקים. בהצגה משחקים אושר בית הלחמי, איתי בלייברג, יואל ברמן, טל גינת, ונועה צפריר.

צמחים מטפסים - צילם דובי צ'יזיק

צמחים מטפסים – צילם דובי צ’יזיק

זהו משל קיומי על זכויות החולה, שלעיתים קרובות מדי הולכות לאיבוד בבירוקרטיה המורכבת שגם בן אדם בריא מתקשה לצלוח, ובהומור קיומי בודק מירנץ  - האם יצליחו אותם חולים משותקים לברוח מהמצב בו הם מתקיימים ?

את זה תוכלו לבדוק בעצמכם, אם תגיעו רחוק רחוק לתיאטרון קרוב, במוצאי שבת ותחוו תיאטרון אחר.

אני אהיה שם. מצפה לעוד פרינג’ מיטיב.

עוד מהבלוג של ענת האחת

תצוגה מקדימה

אמא. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. זיכרון

אתמול, כח בחשוון תשע"ו, היה יום הזיכרון לאימי. הזיכרון הכי חזק שעלה לי , בעצב גדול , היה דווקא יום ההולדת האחרון שלה. ב-21.11.2011. זה היה יום ההולדת ה-67 והאחרון. חגגנו (אם אפשר לכנות זאת כך) בבית אבות סיעודי, ימים ספורים אחרי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על אופטימיות ועל פסימיות

אחרי שצפיתי אתמול בבושה גדולה על המתחולל בבית המחוקקים שלנו, בערב שאמור היה להיות חגיגי והפך להיות פארסה מבישה על דמוקרטיה וכבוד, חשבתי לעצמי על אופטימיות ועל פסימיות. אופטימיות על שום מה ? על שום הדם החדש שנכנס...

רוח פסח לחג שמח

  הרוח האביבית של פסח מנשבת בקרירות מול השמש החמימה כאילו מנגנת לנו את הזיכרונות של הבית הנעלם כמו צליל מיתר מתוח מתנועע אל מנגינה של אור וגעגוע    במטבח מתערבלים יחד המתכונים והתבלינים רשימות בכתב יד של אימא...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה