הבלוג של ענת האחת

anatmandel

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מנובמבר 2014

כמעט בלתי אפשרי לסכם ב-1000 מילים סיור של 12 יום בסין. גם אלף תמונות לא יכולות לשקף את חווית הטיול במדינת ענק כמו סין.

הרשמים הבולטים מהטיול המרתק שעברתי, עם קבוצה מקסימה של חברים חדשים מכל רחבי הארץ, בראשות המדריך עזרא גינדי, הם רק על קצה הצ’ופסטיקס. את עושר הרשמים לעומקם ולרוחבם אפרוס יותר בכתבות עוקבות בהמשך הימים……

תכינו תה, אנחנו מתחילים.

הסינים הם אומה בכושר. הכל בגנים ציבוריים, בחברותא ובנחת.

הסינים הם אומה בכושר. הכל בגנים ציבוריים, בחברותא ובנחת.

המסע שלי לסין הקלאסית התחיל ימים ספורים לפני יציאת הקבוצה מן הארץ. כך, ברגע האחרון ממש החלטתי לנסוע אל היעד הכה רחוק וכה אקזוטי שהמתחרה לו היה רק יפן.

בתפריט – בייג’ין, שיאן, גווילין, יאנגשו ושנחאי. מה זה אומר ? אני עוד לא יודעת לפני שאני נוחתת בשדה התעופה של בייג’ין, שנחשב בין הגדולים והעמוסים ביותר בעולם.

עם הנחיתה, אחרי טיסת לילה דרך מוסקבה, התחלנו להפעיל את כל החושים לגילוי צפונותיה של סין –

ארכיטקטורה, תרבות, שפה, מאכלים, ריחות ומראות.

היעד הראשון שלנו היה ארמון הקיץ של קיסרי שושלת מינג. שם שמענו את סיפורה של הקיסרית סיצ’י, אשר במקום להשקיע בתקציב הביטחון, בנתה לעצמה אניית שיש מדהימה ביופייה, וחסרת תועלת לחלוטין מול הצי היפני שהגיע ועשה שמות בממלכתה.

איצטדיון קן הציפור. צילמתי מהכביש העוקף

איצטדיון קן הציפור. צילמתי מהכביש העוקף

המשכנו לכפר האולימפי שהוקם בבייג’ין במהירות שיא עם שיא של התנגדויות, לקראת אולימפיאדת 2008. התרשמנו ממבנה קן הציפור המדהים ביופיו ועוצמתו, מבריכת השחייה והבנייה הענפה מסביב, כולל בניין הלפיד.

בניין הלפיד וזיהום אוויר בבייגין.

בניין הלפיד וזיהום אוויר בבייגין.

רכבנו על ריקשת אופניים בין שכונות החוטונג של בייג’ין ונחשפנו לחצר האחורית של סין. כאן ניראית המעצמה הסינית במלוא עליבותה, חוסר סדר או ניקיון, צפיפות אין קץ וזיהום אוויר ניכר כמעט בכל נשימה.

מי פנוי בחוטונג ?

מי פנוי בחוטונג ?

את היום הארוך, המסקרן והמעייף קינחנו בארוחת פאר מפנקת שבמרכזה מנת דגל בת 600 שנה של “ברווז פקין” צלוי באופן ייחודי המוגש לשולחן בלוויית תוספות עדינות להכנה עצמונית של מנה אישית טעימה ברמות על (ויסלחו לי הצמחונים והטבעונים באשר הם).

8.4.17 – היום השני בבירת סין.

פתחנו בביקור בוקר באתר ארמונות קברי הקיסרים של שושלות מינג וצ’ינג אשר שופץ בשנות ה-50 ובשנת 2008 הוכרז כאתר מורשת עולמית. באתר קבורים 13 קיסרים משושלת מינג על נשותיהם ופילגשיהם. אל הארמונות מגיעים ב”נתיב הנשמות” המבקרים צועדים בשדרה ארוכה ויפיפה של עצי ערבה בוכייה (מוטיב חוזר) ופסלים עצומים הסדורים באופן מחושב ומאורגן – אריות, גמלים, פילים, צ’יילין (חיה מיתלוגית טובת מזל), חכמים סיניים, ופקידים. כל מה שצריך למזל טוב (צבע אדום), עוצמה וחוכמה (דרקונים ועננים) , צב עם אבן אסטלה ענקית על גבו, והצבע הקיסרי השולט – צהוב.

גנרל סיני עתיק. בנתיב לקברי הקיסרי

גנרל סיני עתיק. בנתיב הנשמות אל קברי הקיסרים. פנג שוי מנצח.

פנינו אל החומה הגדולה. החומה העצומה והמפורסמת ביותר בעולם כולו עליה נאמר שהיא נראית בבירור מהחלל החיצון (לא בדקתי). החומה נבנתה על ידי עשרות אלפי פועלים, חלקם סיימו חייהם ונקברו בינות ליסודות החומה או למרגלותיה…. אבני החומה נאפו בכבשנים והורכבו אלה אל אלה בעזרת דבק אורז.

החומה נבנתה בשלבים החל מן המאה ה- 5 לפני הספירה. במאות ה-15 וה-16, בתקופת שושלת מינג, הגיעה לגודלה ועוצמתה כפי שהיא מוכרת לנו היום. החומה, כוללת חומות משנה ובסך הכל בת כ-8,850 קמ’ שאמורים היו להבטיח הגנה מהפולשים מצפון (המנצ’ורים מצאו דרך אחרת להיכנס…) וכדי להעצים את השלטון הקיסרי ולאחד סביבו את העם. כיום החומה נחשבת כמוזיאון הפתוח הגדול בעולם והוכרה כאתר מורשת עולמית.

החומה הגדולה.

החומה הגדולה. צילמתי חסרת נשימה.

כאשר מבקרים בסין ישנם מספר אתרי חובה תיירותיים. מהם מפעל קלזונה (אגרטלים וחפצי חרסינה מעוטרים אחרים) ושוק המשי (בו ניתן לרכוש מכל הבא ליד, ובתנאי שתעמדו על המקח ותנהלו משא ומתן עיקש ואכזרי. אני שמעתי על 90% הנחה). מיד למדנו, כי בשווקים של סין לעולם אסור לשלם יותר מחצי הסכום המבוקש.

מפעל קלזונה. עבודות אמייל ונחושת מייד אין צ'יינה.

מפעל קלזונה. עבודות אמייל ונחושת בחרסינה מייד אין צ’יינה.

לפני ארוחת הערב ביקרנו במקדש הלמה היפיפה בו הדלקנו קטורת והפרחנו משאלות לב אל השמיים, וראינו פסל בודהה ענק מעץ סנדלווד בגובה 18 מטר ועוד 8 מטרים הנטועים עמוק בתוך האדמה.  אחרי הארוחה הלכנו אל שוק האוכל הענק בו חזו עיננו הפעורות בשיפודי נחשים, עקרבים, סרטנים, כוכבי ים ועוד חרקים שונים ומשונים מטוגנים או מבושלים, מוצגים לראווה ונאכלים בהנאה על ידי המקומיים. לא נגעתי. את היום סיימנו בחוויית שופינג הכרחית, אחת מיני רבות ברחוב סמוך למלון.

בכניסה למקדש הלמה. שימו לב למחסום הרוחות בפתח השער.

בכניסה למקדש הלמה. שימו לב למחסום הרוחות בפתח השער.

9.4.17 – היום לו חיכיתי ומהווה עבורי סמל כמעט מדוייק למהותה של סין.

מאו ואני בכיכר. הטנקים כבר מזמן לא כאן.

מאו ואני בכיכר. הטנקים כבר מזמן לא כאן.

ביום זה ביקרנו בכיכר טיאן אן מן, אשר שמה מוכר בעולם “בזכות” מרד הסטודנטים והמקום בו צולמה התמונה המפורסמת ביותר של אדם מול טנק (יוני 1989) המסמלת את השינוי שעברה החברה בסין מאז ימי מאו טסה טונג ועד היום. עדיין, תמונתו ענקית המימדים של מאו טסה טונג מתנוססת אל מול הכיכר עם עשרות דגלים אדומים ושוטרים במדים ירוקים. סביב הכיכר נמצאים המוזולאום של מאו (בה נמצאת גופתו החנוטה), בניין האופרה, היכל העם, וכמובן האובליסק המרשים כאנדרטה לכבוד גיבורי העם משנת 1958 (המזכיר בעיצובו את אבן הסטלה).

העיר האסורה. כמו בסרט. הקיסר האחרון.

העיר האסורה. כמו בסרט. הקיסר האחרון.

המשכנו אל העיר האסורה (הכיכר הייתה בעבר חלק מאותו אזור שאסור היה על פשוטי העם), זהו מקום מושבו של הקיסר האחרון בסין על שלל הארמונות, החצרות, הפנסים האדומים וניחוחות הקטורת מסביב. טיפסנו על גבעת הפחם והשקפנו אל האופק.

תה ואורז יש בסין ומקדונלד גם.

תה ואורז יש בסין ומקדונלד גם.

את הפסקת הצהריים ערכנו בשוק הפנינים, קניות, נישנושים, וקדימה למקדש השמיים המרהיב.

במקדש השמיים עמדנו על אותה אבן שיש עגולה ממנה ניהל הקיסר את הטקס האקסקלוסיבי שלו אליו הגיע מטוהר וסביבו עמודי שיש מעוטרים בעננים ודרקונים (כי עננים חכמים ודרקונים הם טובים ויחד הם שומרים על הקיסר ובני העם). 9, מספר המזל, ניכר כאן כפי שניכר במבנים קדושים אחרים.

הכניסה אל מקדש השמיים. אייבי המדריכה המקומית שומרת הדגל.

הכניסה אל מקדש השמיים. אייבי המדריכה המקומית שומרת הדגל.

10.4.17 – נפרדים מבייג’ין לטובת שיאן, בירת מחוז Shaanxi . שם גם נחגוג את ליל הסדר.

הקיסר המייסד של סין, צ’ין שה חואנגדי, הכריז על שיאן כבירת סין. בייג’ין החליפה אותה לאחר שנים רבות ולפחות 13 שושלות שונות.

אחרי הנחיתה הכרנו נקודת ייחוס אמריקאית בדמות סטארבקס (באדיבותו של עזרא, המדריך האנרגטי שלנו) ומשם המשכנו אל פגודת אווז הבר הגדול (חשוב הגדול, כי יש גם קטן…).  המבנה הוקם כארמון לנסיך משושלת שינג וכיום הפך למקום מגוריהם של נזירים ומקדש בודהיסטי.

סביב הפגודה בת 9 קומות, חמש חצרות ואולמות שונים, וביניהם מעברים הכוללים עמדות הבערת קטורת למזל וברכה. עברנו בין האולמות השונים, והתרשמנו מפסלי בודהה בגדלים שונים, בדרך כלל בשלשיות, ולצידם פסלים של אנשי חצר או חכמים חשובים אחרים.

אולם תפילה יפיפה עם פסל בודהה.

אולם תפילה יפיפה עם פסל בודהה.

פגשנו נזירים מומחים לקליגרפיה, למדנו על האבולוציה שעברה השפה הסינית הכתובה והצורך לפשט אותה כך שמרבית העם יוכל להשתמש בה. עדיין, רק לאחר 3 שנות לימוד לפחות, ניתן להגיע לרמת קריאה סבירה של השפה הכה ציורית ומורכבת.

העפלנו על החומה של שיאן, שהייתה התחנה הראשונה בדרך המשי, והתרשמנו מהביצורים ומהחפיר סביבה.

בשיאן כ- 6 מיליון תושבים ואוכלוסייה מוסלמית ותיקה וגדולה, את השפעתה ראינו במסגד הגדול ובשוק המוסלמי הצבעוני בו מרבית הגברים והנשים עטויים כיסויי ראש מוסלמים מוכרים.

רחובות שיאן הראשיים סואנים, רחבים, כוללים שדרות עצים כפולות. הרחובות הצידיים קטנים, צפופים וה”חוטונגים” מוזנחים גם כאן.

על חומת שיאן. צילמתי בהשתאות.

על חומת שיאן. צילמתי בהשתאות.

את ארוחת הערב פתחנו עם קריאת ההגדה ואכילת מצות עם חרוסת שהביאו מהארץ עזרא ורעייתו שרה. שוב נחשפנו למטעמים שונים ומשונים, ושוב הבנו שקינוחים זה לא הצד החזק של הסינים.

הערב נחתם במופע ריקודים ושירה על שושלת טנג וקורות הקיסר הצעיר, שמלך על ארץ סין בהיותו בן 13 בלבד.

אורך החומות בימי שושלת טאנג היה 35 קמ.

אורך חומות שיאן בימי שושלת טנג היה 35 קמ.

פסח שמח – 11.4.17 – היום של חיילי הטרקוטה. WOW.

נסענו כ- 35 ק”מ מחוץ לעיר על מנת להגיע אל אתר ארכיאולוגי מדהים ביופיו ועוצמתו – אתר מורשת עולמית – ארמונו של הקיסר צ’ין שה חונגדי, ומקום קבורתו יחד עם צבא שלם של פסלי טרקוטה – 7,000 פסלים (!!) של חיילים, קשתים, סוסים, כרכרות, שנמצאו כולם כ-4-8 מטרים מתחת לאדמה כשהם זקופים או כורעים, יורים בחץ וקשת, בעלי הבעות פנים מגוונות ותלבושות ותסרוקות שונות, כולם עם הפנים למזרח, כערוכים לקרב.

ביקרנו גם במפעל המייצר פסלים דומים, ומחקה את אופן הייצור של אותו צבא עתיק יומין. על הדרך, למדנו על שושלות הקיסרים השונות, שמענו על מרד הבוקסרים, מלחמות האופיום, ועל הונג קונג וטאיוון השכנות.

צבא חיילי הטרקוטה שנקבר לצד הקיסר במעמקי האדמה.

צבא חיילי הטרקוטה, שנקבר לצד הקיסר במעמקי האדמה, בהעמדה לקרב.

ביקור בבית תה סיני הכיר לנו לפחות 11 סוגי תה שונים וטקס הכנת תה, הכולל שלב ראשון של שטיפת העלים, ורק לאחריו הכנת המשקה עצמו. היה טעים.

אחרי ששותים, צריך באופן טבעי “לרוקן מיכלים”. הסתבר לנו כי גם במסעדות המפוארות ואולמות המופעים השונים, חדרי השירותים, איך לומר, חסרי אסלה במקרה הטוב… מומלץ (בעיקר לנשים) להצטייד בנייר טואלט מבעוד מועד. דרך אגב, יותר מפעם אחת נתקלנו בנשים שעשו כל מה שצריך לעשות בחדרי השירותים דווקא עם דלת פתוחה…..

תה נהדר לסוגיו. המחירים פחות. לטעום כאן, לקנות בחוץ.

תה נהדר לסוגיו. המחירים פחות. לטעום כאן, לקנות בחוץ.

בלילה הגענו לגווילין. עיר קסומה ורומנטית שרק למחרת היום נגלה את כל סודותיה….

גווילין הרומנטית, המרשימה במצוקים, אגמים, נהרות וגשרים.

גווילין הרומנטית, המרשימה במצוקים, אגמים, נהרות וגשרים.

12.4.17 – גווילין היפה בערים (לטעמי האישי ביותר)

התעוררנו במלון יפה על שפת אגם מקסים (אחד מ-4 אגמים יפיפיים), ומולנו נוף קרסטי ייחודי, צוקי ענק, מים צלולים, השתקפויות מדהימות ונוף עוצר נשימה.

גווילין, עיר קייט, שמושכת אליה מיליוני תיירים מכל רחבי העולם (ועדיין 80% מהם סינים), מהווה מוקד לשלל אגדות בדבר העיר והצוקים שסביבה ובליבה.

פנינים. חנות מפעל ודגם חוות גידול.

פנינים. חנות מפעל ודגם חוות גידול.

המשכנו אל מערת “חליל קנה הסוף”, החצובה כארמון בן 30 חדרים. צפינו על תעלות וגשרים, גבעות אבני גיר מכוסות צמחייה ירוקה ודייגים שטים בנהר על אבובים בהרכבים מאתגרים.

כאן למדנו על אגדת הירח והכוכבים ולמה לכל הרוחות החתולים לא מפסיקים לרדוף אחרי העכברים. רמז – אלה אגדות של חכמים סינים עתיקים שסיפורם יסופר בנפרד באחד הפוסטים הבאים….

מצוק חדק הפיל. מצוק יפה מיני רבים.

מצוק חדק הפיל. מצוק יפה מיני רבים.

ביקרנו במוזיאון ומפעל לייצור פנינים, ולמדנו לזהות פנינה אמיתית בין פנינים מזויפות. אם זכית וקיבלת פנינה אמיתית, שחורה או זהובה, דעי לך שהמעניק בעל ממון רב, אפילו בקנה מידה סיני.

בגווילין נהג כמאלף קורמרנים. שושלת מפוארת.

בגווילין נהג כמאלף קורמרנים. שושלת מפוארת.

המשכנו לכפרים מרוחקים הממוקמים לצד טרסות אורז ענקיות ושדות תה ועצי פרי שונים.

בכפר Longsheng  עצרנו לארוחת צהריים מיוחדת במינה של אורז מבושל בתוך גזע במבוק וראינו את טרסות הענק הירוקות, חלקן רב עונתיות וחלקן חד פעמיות בכל שנה.

טרסות האורז של הכפר. בין עונות.

טרסות האורז של הכפר. בין עונות.

המשכנו לכפר HUANGLUO בו מתגורר שבט ” ארוכות השיער” ובו הנשים בעלות השיער הארוך והשחור והחלק בכל גיל, אשר רשאיות לגזור אותו רק בהגיען לגיל 18 וגם אז הן שומרות עליו ומוסיפות אותו לתסרוקתן לאחר נישואיהן.

פגודת השמש ופגודת הירח. מראה לילי נפלא.

פגודת השמש ופגודת הירח. מראה לילי נפלא.

אחרי ארוחת ערב טעימה במלון יצאנו לסיור לילי סביב האגם הסמוך ושם חזינו בפגודת השמש ופגודת הירח המוארות באור יקרות.

ארוכת שיער בתסרוקת תואמת מצב משפחתי. ילד מוסיף "פוני" עגול.

ארוכת שיער בתסרוקת תואמת מצב משפחתי. ילד מוסיף “פוני” עגול.

13.4.17- גווילין הרומנטית נחשפת עוד קצת לפנינו, על ארבעת אגמיה ובין שני הנהרות החוצים אותה, בשלל צבעים של אופניים להשכרה.

את הבוקר פתחנו בגבעת “חדק הפיל” שם התלבשתי כמו קיסרית ואיזנתי על מוט ארוך שני קורמורנים מאולפים….. המשכנו אל “אי האהבה” בו אוסף פסלים גדולי מימדים המשקפים אהבה בין גבר לאישה ובין הורים לילדים.

אי האהבה

אי האהבה

משם הרחקנו להר YOU SHAN עליו עלינו ברכבל ארוך עם תצפית לתוואי מקסים, ירוק ומנוקד בפרחי זיליה בורוד, סגול או לבן. האמיצים שביננו ירדו את ההר במגלשת הרים ארוכה. כל כוחותינו שבו בשלום.

טיפוס ברכבל. ארוך, גבוה, יפיפה.

טיפוס ברכבל. ארוך, גבוה, יפיפה.

אחרי עוד ארוחה מלאת ירקות ירוקים  בלתי מזוהים המשכנו אל גבעה נוספת, המזדקרת מלב האגם ונקראת על שם גנרל פובו.

כל מי שכוחו במותניו טיפס 325 (!) מדרגות ונהנה מעוד תמונת נוף עוצרת נשימה של אגם יפיפה שנוצר ממפגש של 2 נהרות עצומים. למרגלות הגבעה מערה רחבת ידיים ובה לפחות 1000 פסלי בודהה שונים.

הנוף מפסגת הר פובו. שלום לך דייג קטן.

הנוף מפסגת הר פובו. שלום לך דייג קטן.

בדרך שמענו על יהדות סין ובעיקר שני יהודים ממוצא פולני אשר חייהם נקשרו בחיי האומה הסינית – האחד, מוישה אברהם כהן (הוא מוריס בעל שני האקדחים), לימים חברו הקרוב של שאן קאי שק ומי שהביא את סין להצביע בעד הקמת מדינת היהודים בהצבעה של 1947. השני, דר’ יעקב רוזנפלד, שהיגר מוינה והפך לשר הבריאות של מאו טסה טונג.

את הערב פתחנו במופע מרשים , על נהר ה-ליImpression Liu Sanjie , בו נטלו חלק 600 משתתפים, המדגימים את חיי הכפריים, בבימויו של במאי טקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג’ין. סיימנו את הערב בסיור לילי ב-WEST STREET בו שפע של מסעדות, דוכני אוכל, חנויות ומלא אורות מנצנצים. הכל מהכל – כולל פיצה האט, מקדונלד ו-KFC.

אנחנו על המפה ונשאר על המפה. תכנית בניין כפרים.

אנחנו על המפה ונשאר על המפה. תכנית בניין כפרים.

14.7.17 ינגשו היא עיירה קטנה שמושכת אליה קבצנים וסטודנטים בשפע.

שם ביקרנו ב”מערת הכסף” מערת נטיפים ענקית שהתגלתה לפני 15 שנים ושמה ניתן לה בגלל נטיפים בצבע כסוף ומנצנץ, ואולי גם בגלל שהחלל העצום שלה מנוצל היטב כמלכודת תיירים מתוחכמת – החל בשוק קטן בכניסה , עד מכירת מזכרות בתוכה וצילום תמונות בתשלום. במערה ניתן להיעזר במדריך דיגיטלי שבכל עצירה מתאר את הנטיף לצידו עצרנו – “הנה אריה”, “הנה בודהה שוכב” וכדומה.

מאוד שמחתי להגיע אל האור בקצה המערה……

משם יצאנו לרפטינג על סירות במבוק שהיה מרגש, רב הוד וקסם.

שייט על סירות במבוק. נהר שקט, גשרים, מצוקים, יופי.

שישה על סירת במבוק ו”נהג” שמעביר הדרכה בניווט.

השתקפות הצוקים במים הצלולים של נהר ה- YU LONG והדממה שמסביב, למרות התיירים הרבים, היו מחזה מרתק וחוויה יוצאת דופן עד לרגע שהגיעו הקורמרנים המאולפים לדייג וגרמו לנו צביטה קטנה בלב.

משם המשכנו לפארק עץ הבניאן הענק, עץ בן 1400 שנים, שנמצא בסמוך ל”גבעת הירח” היפה. היעד הבא – דרך כפרית בין שדות תותים ותפוחי אדמה לחוות את חיי הכפר הצנועים של בני המקום.

שימו לב. על הסירה יש הוראות זהירות. בסינית.

שימו לב. על הסירה יש הוראות זהירות. בסינית.

ביקרנו בכפרים ציוריים, בחלקם מושכרים כבתי הארחה או כבתי קפה קטנים.

בית כפרי שעבר הסבה לבית הארחה.

בית כפרי שעבר הסבה לבית הארחה.

אנחנו נפרדים מהנוף הכפרי, הירוק, השקט והסגפני כל כך, וטיסת לילה לשנחאי מעבירה אותנו לנוף עירוני, קוסמופוליטי, מנצנץ, גדול וגבוה כמו שרק שנחאי יכולה להיראות.

15.4.17 – שנחאי. העיר הגדולה ביותר בסין, על גדות נהר היאנג צה.

6,200 קמ”ר עליהם חיים למעלה מ-21 מיליון תושבים. עזרא מספר לנו שבמטרו שלה עוברים  10 מיליון איש ביום !

בשנת 1800, תחת שילטון שושלת צ’ינג, שנחאי, שהייתה אז כפר דייגים קטן, הופכת לעיר נמל משגשגת ועם השנים עוברת פיתוח ענק כולל הקמת מזח לכל אורך הנמל (בונד).

שנחאי זכתה לשם המפוקפק “הזונה של המזרח” והיום היא מהווה מרכז תרבותי עשיר, עם חיי לילה סואנים, ו-40 אוניברסיטאות גדולות.

נהר הפו חוצה את העיר לחצי הישן והחצי החדש ומעטרים אותו 10 גשרים מרשימים ביופיים. מבין שלל גורדי השחקים העצומים והמרשימים, כל אחד בדרכו הייחודית, מתנשא “מגדל פנינת שנחאי” לגובה של 649 מ”ר. קומת התצפית בו היא המקום הגובה ביותר בעולם בו ניתן לעמוד ולצפות אל האופק.

נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעולם. מגדל הטלוויזיה שנחאי.

נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעולם. מגדל הטלוויזיה שנחאי.

את היום הראשון בשנחאי הקדשנו ליהדות שנחאי. למדנו על משפחת ששון שהגיעה לסין בשנת 1844, ועל הקהילה היהודית שהתחילה להתבסס בסין מאז שנת 1862.

ביקרנו בבית הכנסת “בית משה”, שהוקם בשנת 1907 וכיום הוא מוזיאון יהודי באזור הגטו בו נקלטו עשרות אלפי יהודים שנמלטו מכל רחבי אירופה בשנים 1933-1939, בזכות מדיניות הגירה ייחודית שהייתה נהוגה בשנחאי.

המשכנו לרחוב ננג’ין, בו חנויות ענק, מסעדות, בתי קפה, בארים, ומכוני מסאג’. מכל טוב העולם. ברחוב בונד, שעל הגדה המערבית, התרשמנו מבנייני מסחר, בנקים, בתי מלון, כנסיות וקונסוליות, בסגנונות שונים ורובם ככולם נבנו על ידי תושבים זרים.

סיימנו את היום במופע אקרובטיקה מרגש, שנחשב לאחד הטובים בסין, וכפי שאמר בילי, המדריך המקומי והמוכשר שלנו, “הכי יקר שיש”.

בונדינג קבוצתי על הבונד בשנחאי. אל עבר חצי העיר החדשה

בונדינג קבוצתי על הבונד בשנחאי. אל עבר חצי העיר החדשה

רבותי וגבירותי. כל דבר טוב מגיע לסיומו. כך גם הטיול שלנו. 16.4.17 היום בו אנו נפרדים מסין.

ארוחת הבוקר הייתה מצוינת כרגיל, אך נוסף בו דוק של עצבות (לפחות אצלי). אפילו הקאנג’י בתוספת הסוכר לא עזר לי. אחרי ימים רבים עם קבוצת אנשים נפלאים, עזרא המדריך הבלתי נלאה ורעייתו שרה המקסימה, קשה להיפרד מסין.

התחלנו את היום במוזיאון שנחאי. 4 קומות של אומנות סינית המשקפים את תרבות סין לדורותיה. היה לי מרתק.

יצאנו לרחוב ועצרנו להפסקת ארטיק באדיבותם של עזרא והחברה המארגנת. במכולת מצאנו שלל מזכרות מזון כגון בשר מיובש, גוג’י ברי, עוגיות מאחה ועוד.

במוזיאון המשי למדנו על דרך הפקת בד המשי, שהינו תוצר סיני עתיק והתגלה במקרה על ידי אישתו של לוצ’י “הקיסר הצהוב”. עקבנו אחר כל שלבי הגידול של תולעי המשי, החל מזלילת עלי עץ תות ועד למוצרים המוגמרים הידועים באיכותם ויוקרתם בכל רחבי העולם. מי שלא רכש שמיכת משי – שיקום !

את צהרי היום בילינו בגני YUAN בני ה-400 שנים ; בשוק הסיני בו עצרנו להפסקת אוכל רחוב אותנטי ; וברובע הצרפתי הכה אלגנטי ואירופאי עם שדרות רומנטיות ובתי קפה מאוכלסים ביאפים מקומיים.

הדרקון של גני יואן, שהעלה את חמתו של הקיסר בשל הטופר המיותר.

הדרקון של גני יואן, שהעלה את חמתו של הקיסר בשל הטופר המיותר.

את “הארוחה האחרונה” שלנו בסין זכינו לאכול במסעדת הפאר של מלון SUNTSHO המעוטר ב-5 כוכבים, ברחוב מרכזי בעיר.

אחרי 10 ימים לערך, למדנו לאכול משולחן מסתובב בלי לשפוך אף מנה.

אחרי 10 ימים לערך, למדנו לאכול משולחן מסתובב בלי לשפוך אף מנה.

את הטיול המרתק סיימנו בשייט לילי על נהר הפו, שחשף לעיננו המשתאות את מראה העיר בלילה – שנחאי צבעונית, מוארת, מודרנית, משגשגת, מנקרת עיניים ומסמאת את המתבונן – חוויה עוצרת נשימה (אחת אחרונה לקינוח….).

מגדל שנחאי, הבניין המסובב, בניין הפותחן. שנחאי בלילה.

מגדל שנחאי, הבניין המסובב, בניין הפותחן. שנחאי בלילה.

טיסת לילה דרך מוסקבה המושלגת החזירה אותנו הביתה, כולל עיכוב של שעתיים במטוס. איך סיימנו את החיבורים בבית הספר ? חזרנו עייפים אך מרוצים.

סוף דבר

למרות תילי התילים של המילים, זהו רק תקציר – עוד לא סיפרתי הכל – צפו להמשך בקרוב !

תמונה קבוצתית לצד בית הכנסת בגטו היהודי "וינה הקטנה". שנחאי כמקום מקלט.

תמונה קבוצתית לצד בית הכנסת בגטו היהודי “וינה הקטנה”. שנחאי כמקום מקלט.

 

עוד מהבלוג של ענת האחת

תצוגה מקדימה

אמא. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. זיכרון

אתמול, כח בחשוון תשע"ו, היה יום הזיכרון לאימי. הזיכרון הכי חזק שעלה לי , בעצב גדול , היה דווקא יום ההולדת האחרון שלה. ב-21.11.2011. זה היה יום ההולדת ה-67 והאחרון. חגגנו (אם אפשר לכנות זאת כך) בבית אבות סיעודי, ימים ספורים אחרי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על אופטימיות ועל פסימיות

אחרי שצפיתי אתמול בבושה גדולה על המתחולל בבית המחוקקים שלנו, בערב שאמור היה להיות חגיגי והפך להיות פארסה מבישה על דמוקרטיה וכבוד, חשבתי לעצמי על אופטימיות ועל פסימיות. אופטימיות על שום מה ? על שום הדם החדש שנכנס...

תצוגה מקדימה

ריאקציה רצה וצמחים מטפסים

תחשבו הכי רחוק מהבימה, הכי רחוק מהזוהר התל אביבי, הכי רחוק ממסקין וכיכר רבין. תגיעו לתוך התחנה המרכזית החדשה הכי ישנה בעיר ושם, במעמקי מפלצת הבטון, בפינה דחוקה אחרי מקדונלד וחנות קעקועים, בסביבה שוקקת סינים, אפריקנים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה