הבלוג של ענת האחת

anatmandel

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מנובמבר 2014

לאורך השנים ביקרתי בכרתים במספר הזדמנויות ובהרכבים שונים, לפעמים כמשפחה עם ילדים, פעם בטיול מאורגן למיטיבי לכת (עם “טיולים ואגדות”) ועוד פעמים לבד או עם חברים.

 

שימו כובע על הראש. צילמה במצחייה: ענת מנדל

שימו כובע על הראש. צילמה במצחייה: ענת מנדל

 

בכל פעם גיליתי כרתים קצת אחרת. פעם דגש על נופש ואוכל טוב, פעם על טבע פראי או כפרים ציוריים, פעם אזורים מתויירים במיוחד ופעם אזורים שקטים ושלווים כמעט לבד לבד.

תמיד נהניתי. הרגשתי שהשילוב הכחול של הים והשמיים עם הירוק של עצי הזית וניחוחות עשבי התבלין עושים לי טוב לנשמה.

 

אחד הביקורים, באוקטובר שחלף, היה המאתגר ביותר וגם המשמעותי ביותר מכמה וכמה סיבות. ראשית, זאת היתה מתנת יום הולדת שלי לעצמי. שנית, הנסיעה לבד, וההתחברות עם קבוצת אנשים מקסימים , כל אחד בדרכו, היתה משמחת ומרתקת. סוג של גילוי עצמי.

על כך צריך להוסיף את מארגני הטיול – מני וחגית – מנהיגי העמותה “טיולים ואגדות”, אשר מהווים תופעה מרתקת ומעוררת הערצה בפני עצמה. עוד אני שמחה לשבח את מדריך הטיול, רוני אורן, שעשה עבודת קודש (כמו שמדריכי טיולים צריכים לעשות כל טיול מחדש) ואהבתו לכרתים חילחלה בכל מילה וכל מחווה. לפעמים נדמה שהוא מכיר את כרתים יותר מאשר המקומיים מכירים אותה, ברמת היסטוריה, וברמת כל רגב אדמה. לבסוף, את האתגר הגדול של צליחת הסאמאריה אני יכולה לזקוף בגאווה גם לחגית ולדן אורן, שליוו אותי כאחרונת העיזים בעדר עד לסיום הנכסף :)

 

מאז כבר חזרתי לאי הגדול והמרשים הזה יותר מפעם אחת, ולאחר הביקור האחרון שלי, כתבתי למגפון סקירה מקיפה, אם כי קצרה היריעה מלפרט את כל החוויות וכל הנופים והטעמים.

הנה קישור לכתבה שלי – וגם תמונה של שלווה כחולה, כפי שצילמתי בפעם האחרונה :)

להנאתכם.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/254708

שלווה כחולה באופן הנמל של חרסוניסוס. צילמה כחולמת: ענת מנדל

שלווה כחולה באופק הנמל של חרסוניסוס. צילמה כחולמת: ענת מנדל

 

 

עוד מהבלוג של ענת האחת

תצוגה מקדימה

אמא. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. זיכרון

אתמול, כח בחשוון תשע"ו, היה יום הזיכרון לאימי. הזיכרון הכי חזק שעלה לי , בעצב גדול , היה דווקא יום ההולדת האחרון שלה. ב-21.11.2011. זה היה יום ההולדת ה-67 והאחרון. חגגנו (אם אפשר לכנות זאת כך) בבית אבות סיעודי, ימים ספורים אחרי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על אופטימיות ועל פסימיות

אחרי שצפיתי אתמול בבושה גדולה על המתחולל בבית המחוקקים שלנו, בערב שאמור היה להיות חגיגי והפך להיות פארסה מבישה על דמוקרטיה וכבוד, חשבתי לעצמי על אופטימיות ועל פסימיות. אופטימיות על שום מה ? על שום הדם החדש שנכנס...

תצוגה מקדימה

ריאקציה רצה וצמחים מטפסים

תחשבו הכי רחוק מהבימה, הכי רחוק מהזוהר התל אביבי, הכי רחוק ממסקין וכיכר רבין. תגיעו לתוך התחנה המרכזית החדשה הכי ישנה בעיר ושם, במעמקי מפלצת הבטון, בפינה דחוקה אחרי מקדונלד וחנות קעקועים, בסביבה שוקקת סינים, אפריקנים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה