הבלוג של ענת האחת

anatmandel

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מנובמבר 2014

פייסבוק משדרג את עצמו כל פעם מחדש. בחודשים האחרונים הוא עוסק בתזכורות מן העבר.

היום – פייסבוק מזכיר לי את תחילת שארית חיי - היום לפני 5 שנים.

אז הכרתי, למיטב ידעתו של צוקרברג וחבר מרעיו, את “החבר החדש” שלי.

מה שפייסבוק לא יודע , שאת החבר “החדש” שלי בפייסבוק,

אני הכרתי 25 שנה קודם לכן, כשלצוקרברג היה חלב על השפתיים.

מה שפייסבוק לא יודע, שאת החבר החדש הזה איבדתי 15 ימים מאוחר יותר.

פייסבוק טוב בזיכרונות דיגיטליים, ורע ברגשות של אנשים.

פייסבוק טוב בתפוצה טרנס אטלנטית חסרת גבולות ומעצורים, ורע במה שנוגע ללבבות של אנשים.

לפעמים אנשים נשאבים לתוך המסכים, כאילו חיים באשליה דיגיטלית.

לפעמים אנשים שוכחים את העולם האמיתי. זה שמחוץ למסכים,

קצת יותר רחוק מקצה האף, וקצת רגיש יותר ממגע קצות האצבעות על מקשי המקלדת.

אני מקווה בשביל כולנו, שזה זמני. שנתפכח.

ונחזיר לפייסבוק את מקומו הטבעי – עזר כנגדנו, לצידנו, ולא במקומנו. לא במקום חברינו.

הפייסבוק הוא כלי לשימושנו, רק כלי ולא חזות הכל…..

זהו. חפרתי מספיק. יום יפה חברים שלי. כאן. שם. ומעבר לים.

 

ענת מנדל © 10.8.15

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של ענת האחת

תצוגה מקדימה

אמא. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. זיכרון

אתמול, כח בחשוון תשע"ו, היה יום הזיכרון לאימי. הזיכרון הכי חזק שעלה לי , בעצב גדול , היה דווקא יום ההולדת האחרון שלה. ב-21.11.2011. זה היה יום ההולדת ה-67 והאחרון. חגגנו (אם אפשר לכנות זאת כך) בבית אבות סיעודי, ימים ספורים אחרי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על אופטימיות ועל פסימיות

אחרי שצפיתי אתמול בבושה גדולה על המתחולל בבית המחוקקים שלנו, בערב שאמור היה להיות חגיגי והפך להיות פארסה מבישה על דמוקרטיה וכבוד, חשבתי לעצמי על אופטימיות ועל פסימיות. אופטימיות על שום מה ? על שום הדם החדש שנכנס...

תצוגה מקדימה

ריאקציה רצה וצמחים מטפסים

תחשבו הכי רחוק מהבימה, הכי רחוק מהזוהר התל אביבי, הכי רחוק ממסקין וכיכר רבין. תגיעו לתוך התחנה המרכזית החדשה הכי ישנה בעיר ושם, במעמקי מפלצת הבטון, בפינה דחוקה אחרי מקדונלד וחנות קעקועים, בסביבה שוקקת סינים, אפריקנים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה