דרך א(ה)גב.

דווקא עכשיו? דווקא בשעה שאני מרגישה שהגעתי סוף סוף לדיוק עם עצמי, כשאני על סף פריצת דרך בדרכי המקצועית ומליאה בהשראה….?

ראיתם איזה יופי?

שמעתי את אמא שלי משוויצה לפני האורחים שהגיעו לבקר בעבודות החימר שהבאתי מהגן.

במיוחד המסיכה הזו, אנחנו מתכננים למסגר אותה ולתלות אותה בסלון בין אוסף המסיכות שלנו!

הלב שלי גאה משמחה. פתאום העיניים היו נשואות אלי בלבד.

לא הייתי רגילה בכך. תשומת הלב תמיד היתה נתונה לשתיינו יחד בלי מובחנות. "הבנות".

ואז…

כשנכנסתי לחדרנו המשותף למחרת, מצאתי את כל העבודות שלי, מנותצות על הרצפה  אחת אחת.

אחותי, בקינאתה כי רבה, שיברה אותן והפכה אותן לתל של אבק ואפר..לא היה אפילו מה להדביק..

 

מה הפנמתי מהחוויה הזו?

שהצלחה היא מסוכנת?

שמשלמים עליה מחיר יקר המערכת יחסים?

שאולי עדיף למען "שלום בית" לשמור על פרופיל נמוך?

אולי.

אולי זה רק קצה החוט למקור של כאבי הגב שתקפו אותי לאחרונה. לסיפור שהגב שלי מנסה לספר לי.

A

 

קראתי בפייסבוק פוסטים של תומר אור , שמטפל בכאב, ובכל פוסט הוא מביא תיאור מקרה אחר, שהסימפטום שלו הוא כאב גב תחתון (עם הקרנה לרגל) והפרשנות שונה לגמרי , כמובן, בהתאם לסיפור האישי של המטופל.

באחד זה היה קשור לחוסר תמיכה , להרגשה של "אין גב" תומך וחסר ביטחון, באחר זו היתה תחושת פחד לעשות את הצעד הראשון לקראת מימוש והגשמה של חלום , ועוד..

הסקרנות שבי גוברת למצוא מהי המשמעות האידיו-סינקרטית של הכאב שלי.

דווקא עכשיו? דווקא בשעה שאני מרגישה שהגעתי סוף סוף לדיוק עם עצמי, כשאני על סף פריצת דרך בדרכי המקצועית ומליאה בהשראה ובעשייה הגב שלי מקרקע אותי?

אז קבעתי פגישה עם תומר, שינסה לעזור לי ליילד מהגב שלי את הסיפור המדוייק ..

 

ועד אז אני ממשיה "לנקות"  ולהתמיר בעזרת המודל הדינמי לשיטת האופונופנו שפיתחה קרן כהן:

על כל מה שבי שפוחד מהצלחה- אני מצטערת. סליחה. אני אוהבת אותך . תודה.

על כל הפעמים שבהם פחדתי מהמחיר שההצלחה תיגבה ממני-אני מצטערת. סליחה. אוהבת אותך. תודה.

על כל מה שעלול למנוע ממני להצליח, בין במודע או שלא במודע, לעכב אותי מלחלוק את מתנתי לעולם במלואה, בשמחה ,בקלות ובהנאה- אני מצטערת. סליחה. אוהבת אותך. תודה.