עונת הפיטנגו

גדרות צמחים רבות צומחות בארץ,  מפרידות בין כפר לכביש בין דרכי גישה לרכוש פרטי,  בין מטע למרעה,  מציינות גבולות ומהוות מחסומים בלתי  עבירים. מונעות או לפחות מנסות למנוע מאורחים בלתי קרואים להגיע למקומות אותם הכי היו רוצים לראות. סיבה נוספת ופחות ידועה לקיומם היא עצירת סחף האדמה שמביאים איתם הרוחות והשמים, אך את הסיבה הטובה ביותר יודעים רק מתי מעט,  וביניהם הזוג טיקו שהפכו אותה לדרך חיים.

בכל גדר, על כל שיח גדלים פירות בר אותם ניתן לקטוף ולהנות ממיציהם ומטעמם בשיא טריותם, כך פשוט ישר מהעץ. הטיקוצ’ינסקים מתרכזים בפירות הפיטנגו,  הם מכירים כל שיח פיטנגו בירושלים, בדרך לתל אביב, סביב יפו ובכל רחבי הארץ. יש להם את מצבורי הפיטנגו הסודיים שלהם בחצרות, לאורך סמטאות וסביב שדות אסטרטגים.

את פירות הפיטנגו הם לוקחים אליהם ומכינים מהם מרקחה מתוקה, משהו שבין ריבה למרמלדה, שהפכה למנה המתוקה האהובה עלי. הם מגישים אותה עם שרדונה צונן וגבינת עיזים, ויחד זהו שילוב מושלם של טעמי טבע פראי.

ריבת הפיטנגו יצרה סוג של מסורת מרשימה מפתיעה ומיוחדת איתם שמשתדרגת משנה לשנה.

הם דרך אגב הבשלנים הטובים ביותר שאני מכירה.

איזו מסורת? מסורת פנימית שלי ושלהם.. מסורת של הקטיף וההכנה

בשבת האחרונה ביקרתי ברמת השרון ולהפתעתי גיליתי שעונת הפיטנגו בעיצומה. מכל פינת רחוב הציצו אלי ואל יולי שלי שיחים הפיטנגו עמוסים פירות אדומים בצבע שערה הבוהק, ולא יכלנו שלא להתמכר לקטיף המספק. אפילו המצאנו פטנט מיוחד להורדת הפירות מצמרות השיחים עם צינור נחושת ארוך שמצאנו תחת אחד השיחים. שעות ארוכות קטפנו ואספו ואז נסענו הביתה, להכין את האדום אדום הזה.

לפיטנגו טעם מתוק, ולפעמים חמצמץ, מיוחד ודומיננטי ואפשר לאהוב אותו או לשנוא אותו, אך להישאר אליו אדישים אי אפשר,אבל אי אפשר להתעלם ממנו.

בעקבות הטיקוצ’ינסקים התחלתי לעשות ניסיונות בהכנת מרקחת הפיטנגו. ההגדרה למרמלדה מתארת בדרך כלל מרקחת המכילה פירות הדר, כל דבר אחר הוא ריבה. הפיטנגו, פרי טרופי שמקורו בברזיל, דובדבן ברזיל הם קוראים לו, בשל יותר ככל שצבעו כהה יותר, וטעים יותר ככל שתקטפו בעצמכם יותר ממנו.

החומרים:

1 קײג פיטנגו לפחות. (אחרי שתוציאו ממנו את הגרעינים ישיר אולי חצי קילוגרם…)

1 וחצי כוסות סוכר

גבינת עיזים קשה, קממבר או ברי.

אופן ההכנה:

קוטפים את הפיטנגו,  המאמץ שווה,  וכדאי לעשות את זה ממש בשבוע הקרוב,  זהו בדיוק שיא העונה הקצרה.

1. שוטפים ומנקים היטב

2. מניחים במסננת

3. מגלענים (מוצאים את הגרעינים) אחד אחד. בכל פרי יכולים להיות עד שלושה גרעינים.

4. שומרים את הנוזל שניגר.

5. שמים את הפרי עם הנוזל שניגר ממנו והסוכר בסיר ברזל או נירוסטה עבה.

6. מבשלים על אש קטנטונת בין חצי שעה לשעה. לא משאירים את הסיר לבד, מדי פעם מערבבים עם כף עץ.

7. מכבים את הלהבה, מצננים.

8. מעקרים צנצנת אחת או יותר. שוטפים אותן עם מים רותחים ומייבשים.

9. ממלאים את הצנצנת בריבה, סוגרים ומכניסים למקרר.

טעם חדש ומרענן.

תהנו