בכל שנה זה קורה לי, ברגע הראשון, אני לא ממש מתחברת למקהלת הקיטורים לגבי מתקפת החגים המזנקת עלינו בימים אלו. כי מה כ"כ רע בעוד כמה ימי חופש וקצת זמן איכות עם המשפחה???
כשהגעתי לסיומת של המשפט האחרון, חולף אצלי אותו "רגע ראשון" קסום ואופטימי. בעיקר מהסיבה ש’זמן איכות עם המשפחה’ זה בערך כמו לומר: חופשת קיט בעיירה הציורית צ’רנוביל. שתי הסיטואציות עלולות להוביל לאסון שישאיר את חותמו לדורות הבאים.
קחו את המתכון המופלא הזה, של בילוי אינטנסיבי עם המשפחה המורחבת וצרפו לתוכו גם את כל המלכודות הקולינריות האורבות לנו בארוחות החג וקיבלתם סיבה טובה לחזור לטיפול השבועי אצל הפסיכולוג. כי עכשיו אנחנו גם מתוסכלים וגם עם תוספת של צמיג חדש על המותניים.
ברגעים קשים אלו נדרשת פעולה גברית קלאסית! מה זה אומר? שיהיה מאוד נחמד מצידי להיות קשובה ואמפטית אבל עדיף לנקוט בצעדים פרקטיים מונעי אסון. אי לכך, אני מצרפת כאן מספר כללים ואזהרות אשר מטרתם תכונה:
"מבצע: ונשארת שפוי ורזה בחגך".
מה כן נכון לעשות בימים בהן יש ארוחת חג? לאכול כרגיל רק בכמויות קטנות יותר ומזון קל יותר. למשל: ארוחת צהריים קלה המכילה פחמימות וחלבונים כמו : סלט עוף בליווי שתי פרוסות לחם מלא או סנדביץ טונה/פסטרמה/ביצים בתוספת סלט קצוץ.
בנוסף לזה, כשעה לפני ארוחת החג איכלו מנת פרי אשר תספק לגוף פחמימות וגם תמנע מאיתנו להגיע לארוחה רעבים. כך נוכל לאכול בנחת , לטעום ממטעמי החג, מעט מכל דבר, מבלי שנתנפל על האוכל מורעבים ובעיקר מיוסרי מצפון לאחר מכן.
ברשימה שלה יככבו שאלות מהז’אנר של: "מה עם בן/בת זוג?"/ "מתי תתחתני?"/ "הילד שלך קצת איטי לגילו,לא?"/ "עלית קצת במשקל לאחרונה?" אשר בהחלט עלולות לגרום לכל אישה או גבר שפויים בדעתם לרצות להתאבד ע"י חנק מגפלטעפיש.
איך שורדים את אותה עוכרת שמחות? אני, באופן אישי, בדר"כ בוחרת בדרך של תשובות ציניות אשר תפקידן להמם ולמנוע את יכולת הדיבור של "השטן" למשך מספר דקות לפחות. ברשותכם , אמנע מדוגמאות ספציפיות מכיוון שעוד דקה יום כיפור ויש לי מספיק סליחות לבקש גם ככה…
אני לא באמת מצפה שתשרפו את כל הקלוריות שהכנסתם בארוחת החג ביום שלמחרת אבל בתקופה זו, תוספת של פעילות גופנית מעבר לזו שאנו מורגלים בה, תתקבל בברכה ובהחלט יכולה לעזור לאזן את העודף הקלורי .
אז בתקופת החגים הבאה עלינו לטובה, השתדלו להוסיף במשך השבוע עוד יומיים או שלושה נוספים של פעילות ארובית (אתם בחופש, אז אל תספרו לי שאין זמן!). הליכה מהירה של 45 דקות עד שעה, למשל, יכולה לעזור ובאופן כללי נסו בתקופה זו להיות פעילים יותר. כלומר: פחות ברכב יותר ברגל.
ואם לא עסקתם בפעילות עד היום, יש לי הרגשה שזו תקופה מצויינת להתחיל. בכל זאת שנה חדשה – התחלות חדשות!
גם אם הדפוס השונה והחדש טוב לנו יותר באופן שצועק למרחוק, אנחנו נוטים לחזוק למוכר, הישן והלא כ"כ בריא. קצת כמו ילד בן 6 שעדיין נגרר עם שמיכת התינוק שלו: היא כבר מטונפת, מסריחה ובלויה אבל היא נותנת לו תחושת ביטחון.
אז אולי תתנו לעצמכם השנה קצת יותר קרדיט על היכולת לעמוד בשינויים, בעיקר עם מדובר בשינוי שאמור לשפר את איכות החיים.
שינויים גדולים ונפלאים ככל שיהיו, מומלצים להגשה במנות קטנות, לפחות בהתחלה.
זה בכלל לא משנה אם מדובר בשיפור הבריאות שלנו, היחסים עם בן הזוג, מקום העבודה או כל דבר אחר, אם נתחיל בצעדים קטנים ומגששים השינוי יהיה הרבה יותר ידידותי למשתמש והרבה פחות מלחיץ. כך לאט ובהדרגה, צעד ראשון ומהוסס יכול להפוך לריקוד מקסים שישנה את חיינו. ולזה אני קוראת התחלה חדשה !!
אז שתהיה לכולנו שנה נפלאה. שנה שבה לא ניתן לפחד לעצור אותנו !