הבלוג של ענת הראל

הבלוג של ענת הראל

מאמנת כושר. מנחת תוכניות בריאות וכושר בטלוויזיה וברדיו. מרצה בנושאים אלו בפורומים שונים. שותפה בחברה יזמית לפיתוח מכשירי כושר ביתיים. פרזנטורית של "פיטנס" נסטלה בישראל. ספורטאית מאומצת של "נייקי" ישראל.

עדכונים:

פוסטים: 44

החל ממרץ 2010


שישי אחר הצהריים, בניגוד  לאווירת השלווה והעצלות ששעה זו מביאה עימה, התייצבנו חמש חברות נמרצות ונרגשות, בבגדי כושר מחוץ לסטודיו של נטע לי לוי הממוקם קרוב לנווה צדק שבתל אביב.

נטע מגיעה מתחום הריקוד ואומנות הקרקס אבל כיום מנהלת סטודיו שהדבר הבולט בו הוא חמישה עמודים כסופים אשר משמשים אותה ללימוד ואימון “ריקוד על עמוד” או בלועזית “pole dancing”.

בדיוק כפי שזה נשמע, מדובר על הריקוד הפופולרי בעולם החשפנות רק שבמקרה הנוכחי הופך אותו מחול ארוטי לשיטה חדשה ומרעננת ביותר לחיזוק שרירי הגוף תוך תנועתיות שכולה מחוברת לנשיות. מן הראוי לציין שכאן התפשטות אינה כלולה בתפריט בשום שלב של הפעילות.

אחרי פטפטת מהנה, המאפיינת באופן טיבעי כל מפגש נשים, ניגשנו לעבודה. האימון החל בחימום ומתיחות קלים והמשיך בתרגילים המשלבים קורדינציה, תנועה, כוח וכל זה תוך שימוש בעמוד, לעיתים כתומך, לעיתים ככלי לשיווי משקל , ולפעמים גם סתם בשביל להשען, לנוח ולנגב את הזיעה ותאמינו לי הרבה זיעה נשפכה שם באותו אחה”צ.

נטע המקסימה עשתה הכל בכדי להפוך את העניין לפשוט עד כמה שניתן ורוב הזמן גם הצליחה אך בעוד שכל תנועה שלה על העמוד הכסוף נראתה מלאת חן, אנחנו נראינו יותר כמו “תאונה” עם עמוד מאשר  אישה הרוקדת עליו ריקוד פתייני.

להפתעתי,ככל שהשעור נמשך החלה האווירה להשתנות. פתאום המבוכה התחלפה בנחישות וההיסוס שבתנועות שלנו התחלף בנמרצות עולצת. דווקא חברותיי הפחות מאומנות החלו להפגין יכולות מעוררות קנאה בהתמודדות עם העמוד והריקוד עליו. חלק מהאימון/ריקוד מתבצע בעמידה ליד העמוד, חלק תוך כדי העזרות בו ולעיתים אף גלשנו בתנעות סקסיות אל הריצפה.

אני, שהדבר הסקסי היחיד בריקוד שלי היו כנראה נעלי העקב שנטע הורתה לנו לנעול בשלב מסויים, הייתי עסוקה יותר במציאת היתרונות הפיזיים של האימון ואני חייבת לציין שמצאתי לא מעט כאלו.

התנועות, הנלמדות לאט ובהדרגה, יכולות להחשב כאימון פונקציונלי לכל דבר והפעילות כוללת שיתוף של כמה קבוצות שרירים גדולות בו זמנית. מדובר בריקוד הכולל אלמנטים של כוח, שיווי משקל, קודינציה ולאורך כל הדרך שרירי הבטן ושאר השרירים המייצבים נכנסים לפעולה באופן אוטומטי.

אפשר, ללא ספק, לראות ב”ריקוד על עמוד” סוג של אימון אלטרנטיבי לחיזוק וחיטוב  שרירי הגוף (אין כמעט שריר שאינו משתתף בחוויה), חיזוק של שרירי הליבה אשר משמשים כתומכים ושיפור היציבה . אך מעבר לכל אלו, אי אפשר להתעלם גם מהערך המוסף שיש באימון והוא הצד היותר תאטרלי המשלב בריקוד גם רגש, חושניות והרבה יצירתיות המאפשרים לכל אחת להכניס לאימון  את הסיגנון  האישי היחודי לה.

לרשימת היתרונות שציינתי לעצמי, הוספתי עוד  שני דברים שבעיני חשיבותם אינה פחותה : עבודה על הביטחון העצמי ולמידה לאהוב את הגוף או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה “להרגיש נוח בתוך העור שלי”, ללא ספק יש משהו בריקוד הזה ששובר מחסומים פסיכולוגיים ככל שהאימון מתקדם .

הנפלא הוא שכל זה קורה תוך כדי פעילות חוויתית משותפת וכאשר פעילות גופנית אינה רק לשם הפעילות הגופנית הזמן עובר ביעף ושעה שחלפה מרגישה כמו דקות ספורות. התחלנו את האימון מצחקקות במבוכה קלה בכל פעם שהתנועות הפכו לסקסיות וסיימנו אותו “נמרות” מפותלות על עמוד עם אש בעיניים. תוסיפו לזה את העובדה שיש משהו בחברותא של נשים שפותח לנו את ה”צ’אקרות” והתוצאה של כל זה ניכרה על פניהן של חברותיי.

משום שהאימון מתבצע בקבוצות קטנות, אווירת האינטימיות נשמרת. לכן אפשר לאמץ את הריקוד על העמוד גם בתור אימון שבועי יעיל ביותר וגם בתור חוויה חד פעמית, למשל: יום הולדת או מסיבת רווקות. כי מי צריך חשפן חטוב ישבן אם אנחנו יכולות ללמוד את העבודה לבד ואפילו ליישם אח”כ בבית לאושרו הרב של בן זוגנו?

אז אולי אני עוד לא יודעת להחליק על העמוד בחינניות מעוררת קינאה כמו נטע לי… אבל לפחות יש לי לאן לשאוף ועל הדרך גם לחזק איזה שריר או שניים. בכל מקרה החוויה היתה קסומה ואפשר לומר לסיכום: באנו אמיצות ויצאנו רצוצות אבל עם חיוך מאוזן לאוזן.

עוד מהבלוג של ענת הראל

טעות לעולם חוזרת

אין דבר מתסכל יותר ממאמץ שאינו נושא תוצאות. זה נכון לגבי לימודים וקריירה וזה לא פחות נכון כשמדובר בגוף שלנו.  כאשר המציאות "רושמת" לנו שינוי באורח החיים  הכולל בין היתר אימון גופני ושינוי בתזונה, רובנו לא ממש מקפצים במקום...

תגובות

פורסם לפני 9 years

ו....תודה על הדגים

אחת לכמה חודשים חולפים בראשי הרהורי כפירה: 'אולי אחליף מידי פעם את הריצה , לה אני נאמנה כבר שנים רבות, באימוני שחייה?' מיד עם בוא המחשבה הזו, שולח המוח שלי איתותי אזהרה בצורת זיכרונות מימי האוניברסיטה העליזים. בתקופת...

תגובות

פורסם לפני 10 years

ללכת עם , להרגיש בלי

אחת מההנאות הקטנות שלי בקיץ היא ללכת יחפה. אולי זו המושבניקית לשעבר שצצה לה, אבל להרגיש את הקרקע תחת כפות רגליי זו סוג של נחמה קלה  שיש לי בקיץ המהביל שלנו.  הקרירות הנעימה של הריצפה עוזרת לי להוריד את טמפרטורת הגוף...

תגובות

פורסם לפני 10 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה