חזרתי!!! מעט חבולה בגוף ובנפש, מעט מרחפת ואיטית אבל לגמרי כאן. מנסה להבין מחדש את קצב החיים שהשארתי מאחורי לפני כחודשיים, טרום "הישרדות". איך חוזרים לזה בכלל? כרגע זה מרגיש כאילו כולם זזים מאוד מהר סביבי ורק אני נעה לאט ובזהירות. ואולי בעצם אני לא חייבת?- לא חייבת לחזור לאותו הקצב, לא חייבת לחזור לאותם דפוסים, לא חייבת!
יש להודות כי בעודי "שם" לא היה פנאי ולא חשק למחשבות בסגנון "מי אהיה מהיום ואילך" בעיקר משום שרוב הזמן הייתי עסוקה בלהיות רעבה ולשמור על "התחת" שלי (את השאר אסור לי לגלות בינתיים). אבל תוך כדי התהליך גיליתי על עצמי דבר או שניים, חלקם נחמדים וחלקם כואבים אבל אלו וגם אלו, ללא ספק עוזרים לי להבין מי היא האישה שאני מאחלת לעצמי להיות בשנה הקרובה.
לא לתת למתח לנהל אותי
שמעתם על מושג ניהול סטרס ? הפחתת מתחים? אם לא, אז הגיע הזמן. גם אני, כמו רבים וטובים ממני, חוטאת לגופי ונפשי בכך שאני נותנת לסטרס לנהל אותי במקום שאני אנהל אותו. שלא לדבר על חטאיי לסובבים אותי, העומדים משתאים שוב ושוב לנוכח הר הגעש המתפרץ, אשר אני הופכת להיות, כאשר המתח הופך בלתי נסבל עבורי.
כדאי להתבונן מהצד מידי פעם באותם הדברים שמלכתחילה מכניסים את הסטרס לחיינו. לעיתים מדובר באוסף של ארועים לא משמחים במיוחד (פגישת עבודה לא מוצלחת… טלפון מהפקידה בבנק ….), לעיתים זו התעקשות מטופשת לסחוב את כל העולם ואחותו על הכתפיים שלנו ולפעמים זה פשוט הרגל גרוע של הנפש לייצר מתח במקומות מיותרים.
התופעה הנפשית הזו פוגעת בנו פיזית, מחלישה אותנו, מייצרת תחלואים ומכאובים שאפשר להמנע מהם. אז אני אומרת: די כבר!!! חייבת להיות גם דרך אחרת.
לכבוד השנה החדשה:
לנשום יותר עמוק ועם כל נפח הריאות! בפועל, כשאנחנו במתח, אנחנו נושמות נשימות מהירות ושטוחות יותר- מדהים כמה התאור הפיזי הזה מתאים גם למימד הנפשי. שהרי בדיוק סוג הנשימה הזה, מאפשר לנו אולי להיות יותר מהירות בתפקוד היום יומי אבל מאוד "שטוחות" ומעוכות. למעשה המתח המלווה את חיינו, מצמצם אותנו. כל כך מצמצם אותנו שבמקום שנהיה כל מה שאנחנו יכולות להיות בפוטנציאל – אנחנו הופכות ליצורים רוטנים, עצבניים וחסרי סבלנות.
אותם "מייצרי מתח" קיימים בחיים של כל אחת מאיתנו וסביר שגם ימשיכו להתקיים בעתיד, אבל הבחירה שלנו יכולה להשתנות. הבחירה להתייחס לאותם דברים, אבל באופן שונה. אפשר לבחור לנהל את הסטרס שבחיינו ולא לתת לו לנהל אותנו וברגע שבחרנו בכך, כבר עשינו חצי עבודה. עכשיו רק נותר למצוא את הדרך המתאימה עבורנו.
הדרכים להפגת מתח, רבות לפחות כמו הגורמים לו ואחת הטעויות הנפוצות היא לנסות ולאמץ עבורנו "שיטות" של אחרים. כדאי להבין שמה שעובד בשביל אדם אחד לא בהכרח יעבוד בשביל האחר. הפיתרון היחיד הוא להתנסות ולחוש בהשפעה: זה יכול להיות דרך פעילויות כמו יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימה, דימיון מודרך או אולי דווקא פעילות אינטנסיבית כמו הליכה מהירה או ריצה הן שיצליחו לפקס אותנו ולהשקיט את מרוץ המחשבות בראש. העיקר למצוא את ה"מפתח" האישי שלנו, בו נוכל להשתמש כאשר אנחנו חשות שהמתח בחיינו מתחיל להציק.
לרפא את עצמי
אחת התעשיות החזקות והעשירות בעולם היא תעשיית התרופות והיא גם תמשיך להתעשר כל זמן שיצליחו להמשיך ולהפחיד אותנו ללא הרף. לא צריך להיות רופאה מדופלמת בשביל לקרוא מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות ומטילים ספקות כבדים באפקטביות של תרופות מסויימות. זה מתחיל בתרופות ש"דוחפים" לנו ללא הכרה וממשיך בתוספי תזונה ששואבים לנו את שארית כספנו מהארנק, כאשר השימוש ברובם אינו באמת מוצדק.
שתי מסקנות לשנה החדשה:
לסמוך יותר על הגוף שלנו. גוף האדם, אם נותנים לו את האפשרות, לרוב יודע לרפא את עצמו באופן טיבעי. הבעיות בדר"כ מתחילות כשאנחנו אפילו לא נותנים לו את האפשרות: כואב הראש- מיד לוקחים כדור, יש דלקת – מיד לוקחים אנטביוטיקה. בעצם אנחנו כל הזמן משדרים לגוף "אל תטרח, תן לכדורים לטפל בבעיה" ואז בסוף הוא באמת לא טורח וכל מערכות הגוף שמטרתן בנייה, ריפוי ומלחמה בפולשים , נחלשות ומתנוונות עד למצב בו באמת לא נוכל לשרוד ללא תרופות. נסו להחזיר לגוף את האמון שלכם בו, תתפלאו לראות את מספר המקרים בו הגוף פשוט פותר בעיות לבד, כאשר תוצאת הלוואי היא התחזקות אמיתית של המערכות.
המסקנה השנייה שלי היא להוציא את הכסף על הדברים הנכונים מהסיבה הפשוטה שאין לי הרבה ממנו. צריכה מיותרת של תוספי תזונה עולה לנו מאות ואף אלפי שקלים בחודש. כבר עדיף לנסוע לחופשה משפחתית, לא? אז אם אתם מוציאים כסף על תוספים, בדקו שאתם אכן זקוקים להם. הדרך הטובה ביותר היא ע"י בדיקת דם שנתית, איתה אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה אבל גם לדיאטן/ית. בדיקת הדם תראה תמונה מדוייקת של החסרים האמיתיים שלנו בגוף ובהתאם להם נוכל לבחור נכון על מה להוציא את כספנו ומה להכניס לגופנו.
אפשר גם לבחור בדרך שרובנו נמנעים ממנה והיא פשוט לחיות בריא יותר: לאכול באופן מאוזן ונכון: דבר שיכול לחסוך לנו את הצורך ברוב תוספי התזונה באשר הם, משום שתזונה מאוזנת מכילה בתוכה רוב מה שהגוף צריך. לעסוק בפעילות גופנית: אשר בין היתר, מסייעת להעלות את מדדי הכולסטרול הטוב בגוף. להגמל מהרגלים מזיקים: כמו עישון אשר מדלל את כמות הויטמין c בגוף.
לעשות משהו לא פרקטי
כאדם מאוד תכליתי אני משקיעה את זמני בעיקר בדברים שאמורים להניב איזו תוצאה פרקטית, משהו מוחשי, נראה לעין, שאפשר לספור אותו או לפחות לטעום אותו. כזו אני, יצור השרדותי, המשכנע את עצמו שאם יש זמן פנוי- אז צריך להשקיע אותו בדברים שעוזרים "להשאר בחיים". אני מזהה אתכם סביבי, יצורים פרקטיים מהסוג שלי ורוצה לצעוק לכם: "היי! אבל מה עם הנפש? בלעדיה אתם כלום ושום דבר!" אני רוצה לצעוק לכם, כי אולי אם אצעק מספיק חזק גם אני אשמע.
אין אפשרות להפריד בין הגוף והנפש שלנו. הם מזינים אחד את השני ואפשר לחוש את זה ברמות הכי בסיסיות של הקיום . כאשר אנחנו מאוהבים, למשל, ישנן תופעות גופניות מאוד ברורות כמו חוסר בתיאבון, ערנות, רמה מופחתת של כאב ובדוגמא ההפוכה: בתקופה ממושכת של מתח בעבודה, נתחיל לסבול ממחלות ומיחושים באופן תדיר. כמובן שאלו דוגמאות מאוד פשוטות ובסיסיות אבל היום גם הרפואה הקונבנציונלית אינה מנסה עוד להתחמק מהקשר ההדוק בין הגוף לנפש.
מתנה לשנה החדשה:
לפחות פעם בשבוע אני רוצה לעסוק במשהו רק בשביל הנפש ללא שום תועלת אחרת. למשל: להתחיל ללמוד גיטרה! אין ספק שאין שום דבר פרקטי עבורי בלהתחיל ללמוד לנגן על גיטרה. דיוויד ברוזה, יכול להיות לגמרי רגוע בקשר לתחרות שאני עשויה לייצר עבורו ובכל זאת, למה לא? עבורי, מוסיקה היא כדור הרגעה נפלא ללא תופעות לוואי. צריך סיבה טובה יותר?
אגב, גם לשבת מול הים משפיע עלי באותו אופן ובדיוק מהסיבה הזו אני מתכוננת לעשות את זה לפחות פעמיים בשבוע. מי יודע אולי יום אחד אוכל לשבת מול הים ולנגן בגיטרה ואז אני כבר ממש אעוף לשמיים J
שתהיה לכולנו שנה נינוחה!
כשפגשתי את שלומי בפעם הראשונה קשה היה להתעלם משמחת החיים השוצפת . מפלס האנרגיות החיוביות שנפלטו ממנו הצליחו למסמס אפילו את פרצוף היקיצה הזעוף שלי. אני רוצה לשער שזה מה שקורה לאנשים המתפרנסים מבילוי יומי בים ולא סתם בים אלא בריחוף על הגלים! תמיד הבטתי בגולשים והגולשות התל אביביים, סמל ה"קוליות" בעיני, בקינאה מן הצד.
+עוד...בכל תחילת קיץ עומדת בפני אותה דילמה הרת גורל: האם להשאר לבנבנה אך נטולת קמטים או אקזוטית וקמוטה? מובן, שכהרגלי, אני עושה דרמטיזציה קלה של המצב, שהרי דרך חיים של המנעות מהשמש לא בהכרח מבטיחה עור צעיר עד גיל 60 ומאידך, לא כל חובבת שיזוף בהכרח מזקינה קשות בגיל 40. אך בואו ונסכים על מה
+עוד...אין דבר מתסכל יותר ממאמץ שאינו נושא תוצאות. זה נכון לגבי לימודים וקריירה וזה לא פחות נכון כשמדובר בגוף שלנו. כאשר המציאות "רושמת" לנו שינוי באורח החיים הכולל בין היתר אימון גופני ושינוי בתזונה, רובנו לא ממש מקפצים במקום באושר גדול. לכן, כשאנו חורגים מהרגלי הספה והבליסה האהובים – באמת שהיינו רוצים לקבל תמורה בעד
+עוד...שנים רבות דיברתי נחרצות נגד ניתוחים וטיפולים להצערת מראה הפנים ובאופן כללי כל דבר שהיה חודרני יותר ממריחה (חסרת תועלת, יש להזכיר) של קרם, נחשב בעיני לפעולה תוקפנית נגד העור שלי. הנפתי בגאון את דגל "ההזדקנות הטיבעית". אבל מה אני אגיד לכם, דברים שרואים מכאן לא רואים משם, להזדקן כמו אודרי הפבורן יכולה רק אודרי
+עוד...לפני כשעה חזרתי מבית הקברות הצבאי שבחולון, מה"בילוי" השנתי של משפחתי השכולה. 35 שנים של שכול המתקיים אצלי כיקום מקביל לחיי היום יום. 35 שנים בלי האבא שילד אותי ו-32 שנים עם אבא שגידל אותי. 35 שנים שאני מביטה לתוך עיניה של אימי בחיפוש אחריו, אחרי השאריות שהוא השאיר אצלה כי לילדה בת חמש וחצי
+עוד...אומרים שגברים חושבים על סקס כל שלוש דקות בערך. נשים קצת פחות… תלוי במצב הרוח ובעוד 100 סיבות נוספות שיכולות להיות קשורות לאיך שהוא הסתכל עליה בבוקר ועד למולד הירח. חוסר הסינכרון הזה עלול ליצור מתח בנוגע לתדירות הסקס בחיינו. כששואלים אותנו למה אנחנו אוהבים סקס הסיבות ינועו בין: הנאה פיזית, אהבה, רצון לאינטימיות וקירבה
+עוד...בימים אלו, איפשהוא בין חג ראשון לשני, אני תוהה ביני לביני: האם באמת יצאנו מעבדות לחרות? האם זה שאנחנו "עם חופשי בארצנו" הופך אותנו לאנשים חופשיים באמת? מה שמטריד אותי כרגע הוא דווקא המיקרו. לא, לא המיקרו שאני בדיוק מחממת בתוכו עוד שניצל לילד אלא אחיו הקטן של המאקרו. זה שאומר שהחופש מתחיל מבפנים. החופש
+עוד...המצוד האינסופי שלנו אחרי קלוגרמים סוררים, מפגיש אותנו במהלך השנים עם לא מעט קביעות ואמונות נפוצות. חלקן עוברות לידנו תוך התעלמות מצידנו ואולי אפילו חיוך סלחני וחלקן נתקעות איתנו שנים רבות. השאלה היא האם אותן אמונות נשארות איתנו בצדק? לא טוב לשתות מים בזמן ארוחה! הסיבה הרישמית היא שהשתייה מדללת את מיצי הקיבה ולכן מפריעה
+עוד...אני יודעת שהחורף עוד מעט קרב לקיצו ולפי מה שקורה ממש ברגעים אלו בחוץ האביב לגמרי כאן אבל לשמחתי הרבה דני רופ מדבר בעליצות על ימי גשם שעוד יגיעו וזה גורם לי לאושר רב – גם בגלל שרננה רז קצת פחות מתייבשת לי מול העיניים ובעיקר משום שזה מרחיק ממני בעוד כמה ימים את החום
+עוד...השבוע, שאלה אותי ברחוב לשלומי, בחורה חביבה, שאין לי שמץ של מושג מאיפה אני מכירה אותה. מהאופן בו פנתה אלי, נראה כי הכרנו בעבר ואולי אפילו הכרנו טוב. למעשה, היה לי ברור שאנחנו מכירות …. רק מאיפה לעזאזל?! אני חופרת בזריזות: מהצבא? מהאוניברסיטה? אמא של ילד מהכיתה של בני? ו….יוק ! כלום! זו לא הפעם
+עוד...השבוע חל יום האישה הבינלאומי ומצאתי עצמי מחפשת לי נקודת מבט משלי למה שמכונה: ""girl power או במקרה הזה "women power". חיפשתי את המקום הזה של התמודדות עם קושי, של ניצחון הרוח על החומר וכך מצאתי 3 נשים יוצאות דופן שריגשו אותי מאוד ולימדו אותי דבר או שניים, גם על עצמי. המשותף לשלושתן הוא העיסוק
+עוד...לרזות ולרדת במשקל- זו לא חוכמה גדולה. לרזות בצורה נכונה ובריאה זה כבר סיפור אחר לגמרי, לא בהכרח קשה יותר, אבל אחר. אצל רבים ה"פוצחים" בתהליך ירידה במשקל, מושקעת כל כך הרבה אנרגיה והתכוונות לעניין הירידה, עד שהם שוכחים מאיפה הם רוצים לרדת? והכוונה שלי היא : מאיזה מקור בגוף רוצים לאבד את המשקל. משום
+עוד...כאשר אנחנו מפקידים את גופנו, בידי איש מקצוע כלשהוא – החל מרופא וכלה במעסה או קוסמטיקאי, לרוב נדאג לוודא כי אכן מדובר באדם מקצועי בעל המלצות. כך צריך להיות גם כאשר מדובר במאמן הכושר שאנו בוחרים. {חשוב לומר מראש, שההתייחסות שלי הינה למאמני כושר- נשים וגברים כאחד. השימוש בלשון זכר הינו מסיבות של נוחיות (שלי)
+עוד...אחד הדברים, שאני זוכרת בברור מביקוריי אצל ד"ר ראובן ברק, מומחה ברפואה סינית, היא ההמלצה המאוד ברורה להתחיל ליטול באופן קבוע "אומגה 3″. ד"ר ברק הסביר כי יש הרבה חילוקי דעות לגבי נחיצות ויעילות תוספי התזונה הקיימים כיום על המדף אבל לגבי האומגה 3, הדעות די אחידות – קחו ! כדאי לכם. זה באמת עובד?
+עוד...אחת לכמה שבועות, אני "מצליחה" להכניס את עצמי לסטרס נפשי הנובע מתחושה מעיקה שאני רודפת אחרי השעון ואף פעם לא מצליחה להשיג אותו. בימים שכאלו, אני חולמת בהקיץ על חיים אחרים: ’למה בעצם שלא אעבור לכפר אקולוגי בגליל, אגדל סוס וכמה עיזים, אקום בבוקר כדי לקחת את הילד לבי"ס עם הטרקטרון שלי ואת שאר היום
+עוד...לאחרונה, הזדמן לי לקרוא את ספרו של הסופר היפני הידוע, הרוקי מורקמי: "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה". בתור מישהי העוסקת בריצה מאז שאני זוכרת את עצמי, סיקרנה אותי מאוד החוויה הנפשית שעובר אדם אחר הרץ מרחקים ארוכים. ראוי לציין כי מאחר ומורקמי רץ מרתונים ואני עד היום הסתפקתי בריצות של 10 –
+עוד...לפני לא יותר מעשור, לו הייתם חשים ברע ומישהו היה שולח אתכם לדיקור/הקזת דם/כוסות רוח– ללא ספק הייתם בוחנים את יחסיכם עם אותו אדם מחדש ובמקרה היותר חמור הייתם שולחים אותו לבדיקת חומרים נרקוטיים בדם. כיום, המצב שונה לחלוטין, שיטות האיבחון והטיפול האלטרנטיביות משייטות להן במיינסטרים בנוחות רבה, תחת מעטה פופולריות שרק הולך וגדל. זה
+עוד...בכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות שעל אף הידע, הכל כך נגיש לכולנו, עדיין ישנן לא מעט בורות ודעות קדומות בכל הנוגע לפחמימות. איכשהוא אצל רוב האוכלוסיה הן נחשבות לאויב הציבור מספר 1! אולי בעצם מספר 2, מיד אחרי אוסמה בן לאדן. מילא המחשבה המוטעית, אבל זה שהיא גוררת התנהלות תזונתית בעייתית, זה כבר סיפור
+עוד...יופי ! באמת נחמד לדעת שהתמדה בפעילות גופנית הוא הסוד לחיים בריאים ומאושרים יותר. אבל מה עם סוד אחד לפניו, הסוד שמגלה לנו איך מתמידים? הרי יום יום מהלכים בינינו "חביבי מכוני הכושר", אותם אנשים הרוכשים מנוי במיטב כספם, משלמים בכל חודש את דמי המנוי (או דמי המצפון, אם תרצו) אבל אחרי ההתלהבות הראשונית שנמשכה
+עוד...ריבוי סיבות מעודד פעולה! התנצלותי על המשפט הפומפוזי כבר בהתחלה, אבל שמתי לב, במהלך השנים, כי במצב בו נותנים לאדם כמה סיבות שונות לפעולה אחת מסויימת, שלא באה לו באופן טיבעי וקל, הדבר מתגלה כיעיל ברוב המקרים. גם עלי באופן אישי זה עובד וכשמסבירים לי(לאט ובזהירות..) שבפעולה אחת אני משיגה כמה יתרונות בו זמנית, מיד
+עוד...רובנו לא ממש משתגעים על שינויים. התרגלנו לשגרת חיים מסויימת, שינוי אומר להתחיל להתרגל למשהו חדש. גם אם מדובר בשינוי חיובי, שיוביל אותנו לאיכות חיים טובה יותר, לעיתים התחושה היא שזה גדול עלינו. אנחנו רגילים לדרך שבה אנו אוכלים, מבלים, ישנים, מנהלים את הזמן שלנו …ויום אחד מגלים שאנחנו נצמדים לשיגרה הזו כאילו היתה בול
+עוד...אחת לכמה חודשים חולפים בראשי הרהורי כפירה: ‘אולי אחליף מידי פעם את הריצה , לה אני נאמנה כבר שנים רבות, באימוני שחייה?’ מיד עם בוא המחשבה הזו, שולח המוח שלי איתותי אזהרה בצורת זיכרונות מימי האוניברסיטה העליזים. בתקופת לימודיי באוניברסיטת ת"א, אי שם בשנות ה-90 חסרות הדאגה, ניצלתי היטב את בריכת האוניברסיטה ואימצתי את השחייה
+עוד...בימים בהם הפרסומת הכי חמה בטלביזיה היא זו המבטיחה לנו חבילת כבלים ללא התחייבות וחברות הסלולר מתחרות במשיכת לקוחות ע"י הפחתת מספר חודשי ההתחייבות (גם אם זה כרוך בתשלום גבוה יותר)- נראה שאם יש משהו שקונה אותנו הוא חוסר מחוייבות! אם פעם חשבתי שמחוייבות היא בעיה של גברים בלבד, אז היום אני מבינה שכולנו לוקים
+עוד...אם יש שאלה שמעסיקה רבות את העוסקים בפעילות גופנית ארובית, היא שאלת השימוש של הגוף בפחמימות ושומנים כמקור אנרגיה בזמן הפעילות. או בעברית פשוטה יותר: "למי לעזאזל צריך להתחנף כאן כדי לשרוף קצת יותר שומנים?" בואו נודה באמת , למרות היותנו מודעים ליתרונות הבריאותיים שיש לפעילות ארובית על סוגיה השונים, הרי בסופו של דבר, כולנו
+עוד...כאשר המושג "אוסטאופרוזיס" נזרק לאוויר, הבחנתי כי כל מי שעדיין לא מלאו לה 50 (לפחות), מאבדת מיד עניין. משום מה קיבלנו את הרושם שאוסטאופרוזיס היא בעיה של נשים מבוגרות וכאן מתחילה הטעות שלנו. לא כ"כ בא לי להיות "מחרבת" השמחות אבל לידעתכם "הגיל השלישי" מחכה לכולנו מאחורי הסיבוב וההתנהלות שלנו בגיל צעיר קובעת באחוזים ניכרים
+עוד...בכל שנה זה קורה לי, ברגע הראשון, אני לא ממש מתחברת למקהלת הקיטורים לגבי מתקפת החגים המזנקת עלינו בימים אלו. כי מה כ"כ רע בעוד כמה ימי חופש וקצת זמן איכות עם המשפחה??? כשהגעתי לסיומת של המשפט האחרון, חולף אצלי אותו "רגע ראשון" קסום ואופטימי. בעיקר מהסיבה ש’זמן איכות עם המשפחה’ זה בערך כמו לומר:
+עוד...מידי יום, מפגיזים אותנו במידע מכל כיוון אפשרי: אינטרנט, טלביזיה , עיתונים, מגאזינים. כל כך הרבה ידע אנחנו צוברים מכל אמצעי התקשורת ואולי זו הסיבה לבלבול שנגרם. לכך שעדיין אני ממשיכה להתקל באותם מיתוסים שגויים אשר גורמים לרבים וטובים מאיתנו להתנהל על פיהם. אז למה לי לנפץ אותם? כי במקרה הפחות גרוע הם סתם גורמים
+עוד...אחת מההנאות הקטנות שלי בקיץ היא ללכת יחפה. אולי זו המושבניקית לשעבר שצצה לה, אבל להרגיש את הקרקע תחת כפות רגליי זו סוג של נחמה קלה שיש לי בקיץ המהביל שלנו. הקרירות הנעימה של הריצפה עוזרת לי להוריד את טמפרטורת הגוף בעשירית המעלה בערך ובנוסף לזה, יש משהו שמרגיש נכון לרגל בהליכה יחפה. מסתבר שזה
+עוד...שישי אחר הצהריים, בניגוד לאווירת השלווה והעצלות ששעה זו מביאה עימה, התייצבנו חמש חברות נמרצות ונרגשות, בבגדי כושר מחוץ לסטודיו של נטע לי לוי הממוקם קרוב לנווה צדק שבתל אביב. נטע מגיעה מתחום הריקוד ואומנות הקרקס אבל כיום מנהלת סטודיו שהדבר הבולט בו הוא חמישה עמודים כסופים אשר משמשים אותה ללימוד ואימון "ריקוד על עמוד"
+עוד...