הבלוג של עמית עומר

מהיד לפה

כבוד גדול להיות חלק מקהילת בלוגרי האוכל של סלונה. לו רק הייתי יודע לבשל, אולי גם הייתי יכול לתרום לה משהו. אז חשבתי, מה אני כן יודע לעשות? ״לאכול!״ ענתה לי אהבת חיי, אחוזה בידי ברוך ובחמימות ועם שכבה כפולה של גבינה. פיצה... +עוד

כבוד גדול להיות חלק מקהילת בלוגרי האוכל של סלונה. לו רק הייתי יודע לבשל, אולי גם הייתי יכול לתרום לה משהו. אז חשבתי, מה אני כן יודע לעשות? ״לאכול!״ ענתה לי אהבת חיי, אחוזה בידי ברוך ובחמימות ועם שכבה כפולה של גבינה. פיצה מבחינתי היא כמו סקס, וכמוהו גם היא שווה את המחיר הנלווה, החל מהבטן העגולה, דרך הצרבות ועד לבחילה בבוקר שאחרי. אז מי ששרד עד לפה זכה לפגוש את שתי האהבות שלי: לאכול ולחפור. הבלוג הזה הוא החיבור של שתיהן, או כמו שאמא שלי היתה אומרת, "אולי אם הפה שלך יהיה מלא באוכל יהיה לנו קצת שקט".

עדכונים:

פוסטים: 5

עוקבים: 4

החל מפברואר 2016

מהביקור ביאכט קלאב נותרה בנו רק החוויה. בעיקר בגלל שקצת הגזמנו עם האלכוהול ואנחנו לא זוכרים יותר מדי. כשיצאנו שנינו מתנדנדים מצד לצד, הבנו למה קוראים למקום יאכט קלאב

01/05/2016

ביקור חפוז על הסיפון של ה״יאכט קלאב״. צילום: אנטולי מיכאלו

“מה שלומכם? יופי שאתם כאן!”, קיבל את פנינו חיוך לבבי ומזמין, ואני רק חושב לעצמי כמה נחמד זה היה אם הייתי זוכה לתגובה כזו בארוחות משפחתיות, שגם אליהן אני מגיע שעה באיחור. איזה כיף שמישהו מקבל אותך כפי שאתה, עם כל החסרונות, חשבתי לעצמי.

רצף המחשבות הבלתי נדלה שלי נקטע על ידה, כאילו ביקשה להציל אותי מלופ אינסופי של חפירות עצמיות:  ״שולחן או בר?״, היא זרקה את השאלה לאוויר, בלי שום הכנה מוקדמת. כולם יודעים את התשובה לשאלה הזו, ובכל זאת משהו באווירת התענוגות שאפפה את הבר קרץ לנו, וגרם לנו לבחור את הבלתי סטנדרטי.

הדקו חגורות, יוצאים לדרך

היתרון הראשון בלשבת על הבר הוא הקרבה לבקבוקי האלכוהול. ואכן, עוד לפני שהספקנו להשלים את הניתוח האנתרופולוגי של כל הסובבים אותנו (כמצופה מכל מי שמתיישב בכל מסעדה או בר), הונח בפנינו צמד הקוקטיילים הראשון – אדמירל קנטקי סאואר ומידטריאן קול בריז.

סקסיקולדה. על סחלבים אכילים שמעתם?

מאחורי הקוקטיילים עמד טל גנץ, אחד מהשותפים, שהסביר לנו על המקום ועל מה שעומד מאחוריו – הרצון להנות מבילוי באווירה של פאן ופינוק אבל כזה שהוא בגובה העיניים ולא מסוג המקומות שבהם המלצר לבוש יותר יפה ממך. השילוב של אווירת הנופש עם הבר המעוטר בסגנון ספינת תענוגות, על רקע רצועת החוף של תל אביב וצלילי פכפוך הקוקטיילים שנמזגים לכוסות, גרם לנו להרגיש כמו ליאו וקייט בטיטאניק, וממש קיווינו שלא נגמור כמוהם. בשלב מסוים באמת היה חשש כזה, אבל בלי ספויילרים.

טל גנץ, בדרך לעוד לקוח מרוצה

הכינו את אצבעותיכם

בעודנו מתרגלים לאווירת הנופש בקאריביים, הונחו בפנינו קלמארי ממולא ראגו וסביצ׳ה אנטיאס. ריכוז האלכוהול שהיה בקוקטיילים הטעימים ההם גרם לנו לוותר על גינוני הנימוס (=הסכו״ם), ולטבול את אצבעותינו בצלחת עוד לפני שהמלצרית סיימה להניח אותה. הדג בשרני בביס הראשון ומיד הופך לנימוח ואני לאייל שני.

קלמארי ממולא ראגו וסביצ׳ה אנטיאס: לפני ואחרי. הסכו"ם נותר מיותם במקומו

בשתי הדקות שלקח לנו לסיים את המנות, הספיק טל לספר לנו על זיקו הדייג, שכל בוקר יוצא למשימת חייו וחוזר עם סל עמוס במטעמי ים, על כך שהמקום הוא חלק ממלון בוטיק שמעוצב כולו כמו יאכטה בים, והתחייב בפנינו שכל החיות חתומות אד״י – כל זה בזמן שהוא מוזג לנו צ׳ייסר של קוניאק. מעניין, חשבתי לעצמי, להשתכר מקוניאק זה לא משהו שיצא לי לעשות, ומסתבר שזו חוויה די מעניינת.

כשהמלצרית הניחה בפנינו את מנת הביניים, הייתי בטוח ששמעתי אותה אומר שמדובר בחסה בגריל. כנראה שהצ׳ייסר ההוא היה טעות, חשבתי לעצמי, אבל מהר מאד הסתבר לי שלא כך (כלומר כן, אבל לא בהקשר הזה לפחות), כשגיליתי את הבייקון שמעטר את החסה. הם קוראים לזה BLT, ואנחנו קוראים לזה אחלה נשנוש שמעביר את הזמן עד שיגיעו העיקריות בלי לסתום את הבטן.

BLT – חסה בגריל, מעוטרת בבייקון ועגבניה

לעיקריות קיבלנו סינטה עם עצם וניוקי בניחוח ים, שהוגש עם שרימפס, קלמארי ופירות ים. היו שם עוד כל מיני הסברים, אבל אנחנו כבר היינו עם הראש במטרה.

סינטה עם עצם

ניוקי בניחוח ים

ממי תזמיני חשבון. ומונית

עם העיקריות הגיע גם הצ׳ייסר השני. או שזה היה השלישי? קשה לומר, בנקודה הזו העניינים נהיו קצת מעורפלים. וכך הפלגנו לנו אל מחוזות רחוקים, מביטים בעסק השוקק חיים, בשלושת השותפים עובדים ומתפעלים את המקום, מחייכים ללא הפסקה, וברקע השייקר שלא מפסיק לנגן לרגע. אחד הדברים שראויים לציון הוא שגם לעצמם הברמנים פרגנו בקוקטיילים איכותיים, ולא הסתפקו בצ׳ייסרים של ערק או וויסקי זול כמו מלצרי סנוקר.

בין לבין, קיבלנו הרצאה על קוקטיילים, על ההבדל בין מתוק למלוח שפותח את הטעם, על מלח הימלאיה, על סחלבים אכילים ועוד כל מיני דברים שלא יכולתי לשמוע מרוב שהראש שלי הסתובב.

הדבר הבא שאני זוכר הוא בוסט של סוכר בפה שלי. לא ממש הייתי סגור על איך ומתי הוא הגיע לשם, אבל כשהבטתי מולי חייך אלי הר של תותים עם קצפת וקראמבל, שהרס לי את כל הסטלה.

כשיצאנו שנינו מתנדנדים מצד לצד, הבנו למה קוראים למקום יאכט קלאב. בומווייאז׳ חברים, נתראה בקרוב.

יאכט קלאב רסטו-בר, הירקון 88 תל אביב, טלפון: 03-6099207. שעות פתיחה: מדי יום 07:00-13:00 | 19:00-01:00

עוד מהבלוג של עמית עומר

תצוגה מקדימה

לאפות עם אבא

"נו אבא אפשר לפתוח כבר?" איזה כיף זה בתכניות בישול, שהיא מתחילה למנות 100 גרם מזה, 200 גרם מההוא, והכל מוכן לה בקעריות קטנות וחמודות, רק צריך לשפוך הכל לקערה גדולה, לצאת לפרסומות...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

כל אחד והקפה שלו

אין הורה שלא חולם על יקיצה טבעית. כולנו נשארנו עם החוויות מהחופש הגדול של שינה אינסופית, אצלי זה היה ללכת לישון לפנות בוקר ולקום בצהרים של היום שאחרי. היום נשארתי בעיקר עם החלום, כי גם בימי המנוחה אני מתעורר ב-8 מייסוריי...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

נשמה של מסעדה

הדייט השבועי שלנו הגיע. השכבנו את הילדים ויצאנו מהחדר במהירות, מנסים לשחרר את האחיזה שלהם מהרגליים שלנו. משום מה, התירוץ הזה של "אמא ואבא יהיו שמחים" אף פעם לא מעניין ילדים. אחרי סט נשיקות וחיבוקים כאילו אנחנו בדרך לרצות את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה