הבלוג של עמית עומר

מהיד לפה

כבוד גדול להיות חלק מקהילת בלוגרי האוכל של סלונה. לו רק הייתי יודע לבשל, אולי גם הייתי יכול לתרום לה משהו. אז חשבתי, מה אני כן יודע לעשות? ״לאכול!״ ענתה לי אהבת חיי, אחוזה בידי ברוך ובחמימות ועם שכבה כפולה של גבינה. פיצה... +עוד

כבוד גדול להיות חלק מקהילת בלוגרי האוכל של סלונה. לו רק הייתי יודע לבשל, אולי גם הייתי יכול לתרום לה משהו. אז חשבתי, מה אני כן יודע לעשות? ״לאכול!״ ענתה לי אהבת חיי, אחוזה בידי ברוך ובחמימות ועם שכבה כפולה של גבינה. פיצה מבחינתי היא כמו סקס, וכמוהו גם היא שווה את המחיר הנלווה, החל מהבטן העגולה, דרך הצרבות ועד לבחילה בבוקר שאחרי. אז מי ששרד עד לפה זכה לפגוש את שתי האהבות שלי: לאכול ולחפור. הבלוג הזה הוא החיבור של שתיהן, או כמו שאמא שלי היתה אומרת, "אולי אם הפה שלך יהיה מלא באוכל יהיה לנו קצת שקט".

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מפברואר 2016

הבוקר החלומי שלי והמציאות חולקים מעט מאד דברים במשותף. אחד בעצם. ומסתבר שלא רק עבורי הוא תנאי הסף של היום

09/08/2016

אין הורה שלא חולם על יקיצה טבעית. כולנו נשארנו עם החוויות מהחופש הגדול של שינה אינסופית, אצלי זה היה ללכת לישון לפנות בוקר ולקום בצהרים של היום שאחרי. היום נשארתי בעיקר עם החלום, כי גם בימי המנוחה אני מתעורר ב-8 מייסוריי המצפון. אבל לחלום זה בריא, כל פסיכולוג מתחיל יגיד לך את זה. ואם הייתי צריך לדמיין את הבוקר המושלם, אין ספק שיקיצה טבעית היתה ההתחלה של העניין. אני רוצה להגיד 12 אבל המצפון שלי לא מאפשר לי לכתוב יותר מ-10 אז נלך על 10.

נראה לי שזה ייראה בערך ככה:

אני פוקח עיניים ב-10, מחבק 2 כריות לבנות ענקיות, מתהפך וחוזר לישון עד 12. ב-12 אני מתעורר מצלילי נפנוף הווילונות בחלונות המשקיפים על הים. אני יורד מהמיטה ומסתובב בבית, נהנה מהמגע של כפות רגליי היחפות על רצפת העץ החלקה. כל הבית מוקף בצלילי הבריזה מהים שכאילו התעורר לכבודי. אני יורד למטה ויוצא אל המרפסת שממוקמת על החוף, אל צלילי הים שמתערבבים עם הג’יפסי קינגס שבוקעים מהרמקולים החבויים בין הצמחייה. אני נשכב על הערסל ומולי נעמדת מריה המתוקה.

"מה תרצה לארוחת הבוקר מותק?" (צילום: שאטרסטוק)

היא מגישה לי כוס ענקית ומושקעת של אייס קפה ושואלת בטון מלא אהבה “מה תרצה לארוחת הבוקר מותק?” אני כל כך רגוע שאני לא מצליח לענות לה בכלל, אבל היא, אשה מדהימה שכמוה, דבקה במשימה: “יש כל מיני דגים ופירות ים שהגיעו עכשיו, לשים לך כמה על הגריל”? ואני בשלי, שקוע בתמונה שלה על רקע הים. היא מביטה בי במבטה הרך: “אז מה אתה אומר מותק?” “ממי?”, היא לא מוותרת. “ממי?”

“ממי?”

“ממי קום מה נסגר איתך הילדים עוד ישנים ואתם צריכים להיות בגן עוד 40 דקות!”. רגע, מה?

אני מזנק מהמיטה, עדיין ישן לחלוטין, הולך לכיוון המטבח ומגלח עם כתף ימין את המשקוף של חדר השינה ועם רגל שמאל את הפינה של שולחן האוכל. בדרך למטבח אני דורך על הלגו החדש שקנינו לגדול, אבל לא אכפת לי, אני מדדה חדור מטרה אל היעד הנכסף – מכונת הקפה.

היעד הנכסף – מכונת הקפה (צילום: עמית עומר)

אני שולף קפסולה אחרונה של Envivo Lungo ולוחץ על הכפתור. הריח מתחיל למלא לי את האף ולאט לאט אני מרגיש את תאי המוח שלי מתחילים להתעורר. אני לוקח את הקפה ויוצא לגינה ונותן להכל לשקוע. 10 דקות של שקט יאפשרו לי אחר כך לתקתק את העניינים בטוב ובלי עצבים.

 10 דקות של שקט יאפשרו לי אחר כך לתקתק את העניינים בטוב ובלי עצבים (צילום: עמית עומר)

“שוקו!” נשמעת נזיפה מכיוון חדר הילדים.

“חלבייייי” נשמעת נזיפה בקול שונה.

אני מחייך לעצמי. אחרי שאני קיבלתי את ה”חלבי” שלי, זכותם לקבל את שלהם.

אני נכנס לחדר שלהם בחיוך משועשע, מנשק אותם ומגיש להם את המשקאות.

“איפה אמא?”

“אמא בעבודה ממי, היום אתם הולכים עם אבא לגן!”, אני מכריז בשמחה.

אני נענה ב-5 שניות של דממה שמהר מאד מתחלפת בצרחות של בכי הסטרי. “די מתוקה, יהיה לנו כיף”, אני מבטיח לה בבטחון רב.

הגדול מצטרף אליה.

אני שוקל להצטרף בעצמי אבל הסמסים מהעבודה מתחילים להגיע ואני מבין שכדאי שאתחיל להזיז אותם ואותי. טוב, אין ברירה. אני יוצא מהחדר וחוזר אחרי שניה עם שתי קוביות שוקולד ביד. “מי שלבוש ומוכן ליד הדלת יכול לקחת את הקובייה שלו.

כעבור 3 דקות המסדר מוכן ליד הדלת. אני בוחן אותם. הקטנה לבשה את המכנסים הפוך. הגדול ויתר על תחתונים. לא נורא, העיקר שיהיו שמחים. קוביית שוקולד לכל אחד ויש לי שני ילדים שמחים ואוהבים. שיהיה יום טוב לכולם.

המתכון לאייסקפה של מריה

2 מנות אספרסו ארוך (תערובת Envivo Lungo)

2 כוסות קרח כתוש

0.5 כוס חלב

אפשר להמתיק לפי הטעם (אבל רצוי שלא)

שדרוג:

אם בא לכם להתפנק הוסיפו כף גדושה של גלידת וניל איכותית

ואם להשתובב חפצה נפשכם הוסיפו שוט של וודקה ואן גוך דאבל אספרסו

טוחנים הכל עד שמקבלים מרקם של ברד קרמי, שמים קש ומטריה (חובה!), עוצמים עיניים ואתם בחופשה

**  הפוסטים נכתבו בשיתוף נספרסו

עוד מהבלוג של עמית עומר

תצוגה מקדימה

נשמה של מסעדה

הדייט השבועי שלנו הגיע. השכבנו את הילדים ויצאנו מהחדר במהירות, מנסים לשחרר את האחיזה שלהם מהרגליים שלנו. משום מה, התירוץ הזה של "אמא ואבא יהיו שמחים" אף פעם לא מעניין ילדים. אחרי סט נשיקות וחיבוקים כאילו אנחנו בדרך לרצות את...

תצוגה מקדימה

קח אותי קפיטן

"מה שלומכם? יופי שאתם כאן!", קיבל את פנינו חיוך לבבי ומזמין, ואני רק חושב לעצמי כמה נחמד זה היה אם הייתי זוכה לתגובה כזו בארוחות משפחתיות, שגם אליהן אני מגיע שעה באיחור....

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

לאפות עם אבא

"נו אבא אפשר לפתוח כבר?" איזה כיף זה בתכניות בישול, שהיא מתחילה למנות 100 גרם מזה, 200 גרם מההוא, והכל מוכן לה בקעריות קטנות וחמודות, רק צריך לשפוך הכל לקערה גדולה, לצאת לפרסומות...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה