הבלוג של אלונה זוהר

אוכל שבא מהלב

אמא לשלושה ילדים מקסימים- יונתן מיכל ויהל. מעצבת גרפית ביום, חולמת על מתכונים חדשים ואוכל בלילה, ומיישמת בכל רגע אפשרי... יש לי חלום אחד גדול הקשור לאוכל - אולי יום אחד עוד תהיו שותפים לו :) בינתיים, עקבו אחרי, מעניין וצבעוני... +עוד

אמא לשלושה ילדים מקסימים- יונתן מיכל ויהל. מעצבת גרפית ביום, חולמת על מתכונים חדשים ואוכל בלילה, ומיישמת בכל רגע אפשרי... יש לי חלום אחד גדול הקשור לאוכל - אולי יום אחד עוד תהיו שותפים לו :) בינתיים, עקבו אחרי, מעניין וצבעוני פה, תמיד....

עדכונים:

פוסטים: 751

החל מאוקטובר 2013

לפני שנה ושלושה חודשים אבי נפטר. הוא נפטר מסיבוכים של סכרת בגיל 64. גם הוא היה איש גדול מאוד ושמן. כל השבעה אמא שלי אמרה לי, התחננה תעשי ניתוח, את לא יכולה להרזות אני מבקשת, שלא יקרה לך מה שקרה לאבא, יוסי הוסיף ואמר, אני כל כך אוהב אותך כמו שאת אבל אני רוצה שנזדקן יחד.

16/12/2013

נולדתי במשקל 2.650, תינוקת קטנה יפיפיה. עיניים כחולות שיער זהוב ושפתיים בשרניות אדמדמות. לימים גדלתי והתחלתי לגלות את האוכל. כבר בגיל 6 הייתי אוכלת בהנאה צרופה, כשכולם היו מסיימים לאכול וקמים מהשולחן אני עוד הייתי בחצייה של הארוחה. אמא שלי ניסתה להניע אותי מלאכול אבל ללא הצלחה. כמה שהיא חזרה ואמרה את יפה לא חבל.. תרזי תרזי לא הועיל.

בגן ובבית הספר, כולם הכירו את אלונה הבלונדינית היפה השמנה. סבלתי מאוד כילדה. הילדים לא הפסיקו להציק לי ועד היום 30 שנה אחרי מזהים אותי אנשים ברחוב גם אם פגשו אותי פעם יחידה נצרבתי בזיכרונם.

לפני הצבא החלטתי לעשות דיאטה. חבר לא היה לי ורציתי להיות כמו כולן. רזיתי 40 ק”ג ועשיתי חיים. יצאתי, ביליתי, היה לי חבר ואחריו עוד אחד, הכרתי את יוסי, בעלי ואחרי הצבא נישאנו, נולדו לנו 3 ילדים מקסימים. בין לידה ללידה הייתי שמנה לפעמים יותר ולפעמים קצת פחות. יוסי תמיד אהב אותי כמו שאני ולא ראה את האישה השמנה שבי. אני לא אהבתי את עצמי. אני התביישתי, זה היה מאין אות קלון, את שמנה את שמנה את שמנה מהדהד בראש מבוקר עד ערב. אבל מעולם לא ויתרתי על אוכל. אוכל היה שמחתי, היה אהבתי, היה האושר שלי – היה חיי וכל דבר היה נקשר בו. טיולים, שבתות, ימי חול, יציאות, ארוחות, תמיד סביב האוכל. חייתי כדי לאכול! והייתי האישה הכי מאושרת בעולם.

לפני שנה ושלושה חודשים אבי נפטר. הוא נפטר מסיבוכים של סכרת בגיל 64. גם הוא היה איש גדול מאוד ושמן. כל השבעה אמא שלי אמרה לי, התחננה תעשי ניתוח, את לא יכולה להרזות אני מבקשת, שלא יקרה לך מה שקרה לאבא, יוסי הוסיף ואמר, אני כל כך אוהב אותך כמו שאת אבל אני רוצה שנזדקן יחד.

יום אחד חודשיים אחרי, פגשתי אישה (לא משמעותית עבורי) ששינתה את חיי. הראתה לי את הצלקות מחמשת החורים שנותרו בבטנה אחרי ניתוח קיצור קיבה – ניתוח שרוול. הראתה לי את המכנסיים הגדולות שהיא לבשה והחלטתי שזהו! נפל דבר. אני הולכת לעשות ניתוח קיצור קיבה.

בחרתי את הרופא הפרטי הכי טוב, עשיתי את כל הבדיקות, הבנתי בגדול מה יכול לקרות אם… בחרתי את בית החולים (אסותא), את היום הכי מתאים, באתי עם אנרגיות נפלאות, עוד צחקתי עם האחים בחדר הניתוח, הצטלמתי לפני, הייתי ממש ב”היי”.

כשיצאתי מהניתוח הרגשתי הקלה. הקלה עצומה ומחשבה, איזה כיף אני אחרי….. אבל לא לאורך זמן. יום אחרי שתיתי חומר ניגוד (חלק מהליך הניתוח) והתברר שיש לי דליפה. הסיכות שהרופא הכניס לבטני לא סגרו את הקיבה כמו שצריך והייתי חייבת להיכנס לניתוח נוסף. אחרי הניתוח השני, שתיתי שוב חומר ניגוד וגם אז הקיבה עדיין לא היתה סגורה. אבל כאן החלה מסכת של ייסורים שנמשכת כבר 10 חודשים.

הייתי מאושפזת בשלושת החודשים הראשונים עם זיהומים בגוף, בצום, בדיכאון עמוק, בכיתי בלי הפסקה, ריחמתי על עצמי על מר גורלי, מהאישה הכי שמחה, חייכנית וצחקנית הפכתי לאישה כבויה ובוכייה. בחודש הראשון החברים היו באים, מבקרים, שואלים ומתעניינים לאחר מכן התרגלו לרעיון ונטשו.

לאחר מכן, התחלתי להכיר את גופי, התחלתי להבין מתי אני לפני זיהום, מתי אני אחרי ולמדתי לטפל בעצמי תוך מתן הוראות לרופא על מתן טיפול מתאים (אנטיביוטיקה וכיוצ”ב).

לפני כחצי שנה הרופא נתן לי רעיון חדש – הדבקה עם דבק ביולוגי. נשמע מאו מבטיח נשמע נפלא רק שאחרי 6 הדבקות (שעושים בהרדמה דרך הפה) הבנתי שהכל חארטה וזה שטויות במיץ.

אני לפני ניתוח נוסף, הפעם ניתוח מעקף שרק הוא (כך אני מקווה) יוכל להחזיר את חיי למסלולם.

לא סיפרתי על הסבל הרב והדאגה אותם עוברים ילדיי, לא סיפרתי על הלילות ללא השינה שלי ושל בעלי, לא סיפרתי על הלילות שבילינו בחדר המיון ובהמתנה לסי.טי, לא סיפרתי שהחבר הכי טוב שלי זה שקית הנקז שיש לי בבטן, לא סיפרתי על האבן שרובצת על ליבי ועל כל מה שאני חושבת על הרופא-המנתח שלאורך כל הדרך נתן לי להרגיש שיהיה בסדר.

וכמה שאלות לי לרופא – לכירורג,

אדון רופא, אם אישתך היתה נמצאת במצבי היית מדבר בצורה מתנשאת כמו שאתה מתנסח? היית לוחץ את יד רופאה ומאמין לו שיהיה בסדר? לא היית שואל את עצמך השכם וערב, למה הוא לא שואל מה שלום אישתי? למה הוא מוליך אותה שולל? למה הוא עושה לנו את זה

הציור נראה ורוד ופשוט אך לא כך הדבר! ניתוח שרוול הוא ניתוח מסובך, ההשלכות שלו לעתיד כבדות ואלו מעט הדברים שלא סיפרו לי יש עוד עשרות…..

לפני

היום, אחרי עשרה חודשים (מינוס 63 ק”ג)

עוד מהבלוג של אלונה זוהר

תצוגה מקדימה

עוגת שוקולד אלוהית

שמי אלונה ואני קונדיטורית (מודה באשמה). למדתי קונדיטוריה, עבדתי כקונדיטורית, פתחתי קונדיטוריה עבדתי בה וסגרתי אותה. עם סגירתה הפסקתי לאפות. לכל אחד חלום ילדות, שלי היה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

שניצל תירס אפוי

למצרכים: 4 תפוחי אדמה קטנים (שלוקים בקליפתם במים עד שיתרככו-לרסק אותם היטב שלא יהיו גושים) 5 כפות קמח תופח 3/4 כוס פירורי לחם 2 ביצים 1 קופסאת שימורים של תירס (אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קרם ריקוטה עם משמש ותות שדה

בימות הקיץ החמים, כשממש חם ואין חשק להדליק את התנור, אין חשק לעמוד במטבח ולהשקיע בעוגה עם 8 שלבים, יש לי פיתרון נפלא, זריז, קליל, טעים במיוחד – קינוחי כוסות. קינוחי כוסות יכולים להיות בכל הטעמים, בכל הצבעים, בכל הסגנונות הן...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה