הבלוג של אלונה זוהר

אוכל שבא מהלב

אמא לשלושה ילדים מקסימים- יונתן מיכל ויהל. מעצבת גרפית ביום, חולמת על מתכונים חדשים ואוכל בלילה, ומיישמת בכל רגע אפשרי... יש לי חלום אחד גדול הקשור לאוכל - אולי יום אחד עוד תהיו שותפים לו :) בינתיים, עקבו אחרי, מעניין וצבעוני... +עוד

אמא לשלושה ילדים מקסימים- יונתן מיכל ויהל. מעצבת גרפית ביום, חולמת על מתכונים חדשים ואוכל בלילה, ומיישמת בכל רגע אפשרי... יש לי חלום אחד גדול הקשור לאוכל - אולי יום אחד עוד תהיו שותפים לו :) בינתיים, עקבו אחרי, מעניין וצבעוני פה, תמיד....

עדכונים:

פוסטים: 751

החל מאוקטובר 2013

אחרי ניתוח שרוול שלא צלח, ניתוח שני שגם לא, שנה ארוכה עם דלף מהשרוול, נכנסת אלונה לניתוח מעקף קיבה – פוסט שלישי בסדרה

19/02/2014

לפני הניתוח ב

אני בהמתנה בכניסה לחדר ניתוח, מסתכלת בבהלה לצדדים, חושבת לעצמי שהנה עוד רגע חיי עומדים להשתנות. בעודי מהרהרת על ההמשך, מגיע המלאך לבוש כולו ירוק מכף רגל ועד ראש, עם מסמכים בידיו. דר’ הכל יהיה בסדר? כן, יהיה בסדר אל תדאגי דר’ זו הפעם הראשונה השנה שאני מאמינה לרופא שאומר לי שיהיה בסדר, באמת? עונה לי המלאך, חבל מאוד…. הסתכלתי בעיניו הרכות והמבינות וחשבתי לעצמי, יהיה בסדר. נכנסתי לחדר הניתוח. איפה הרופא אני שואלת? מיד יגיע אל תדאגי ולאט לאט אני מרגישה את רגליי כבדות ו….זהו אינני זוכרת דבר.

התעוררתי בבוקר בהבנה ובידיעה שאני אחרי – עברתי מעקף קיבה.

שאלתי את יוסי, מה היה נשארה לי קיבה? היו צריכים להוציא שלושה רבעים ממנה כי היא הייתה במצב מאוד לא טוב, היה זיהום וכל קו הסיכות מהשרוול היה מודלק היו חייבים להוציא את כל החלק הזה.  הקשבתי, אבל לא באמת הבנתי את מה שעבר עליי. הייתי כל כך חלשה שלא באמת עניין אותי מה קורה סביבי. נכנסתי לניתוח במצב גופני כל כך ירוד, עם חוסרים של וויטמינים, אכילה מאוד מצומצמת כמעט אי אכילה כל זאת בגלל מצבה הגרוע של הקיבה ערב הניתוח.

הגיע סניטר עם הזמנה, יורדים לצילום. שאלתי את האחות איזה צילום עכשיו אני לא יכולה לזוז.. את חייבת לעבור צילום על מנת לראות שהכול תקין והכל עבר כשורה ואין דליפה. שמעתי את המילה דליפה ונדרכתי. שוב דליפה? ירדנו לצילום. שאלתי את הרופא-רדיולוג, הכל בסדר? נראה לך שהכול בסדר? הכל בסדר אמר, אני צריך לבדוק שוב אך הכל נראה לי תקין. בערב הגיע המלאך ואמר שהצילום בסדר והוא מרוצה מהניתוח וממה שהוא רואה. כך עברו יומיים של החלמה, 2 נקזים של אחרי ניתוח בבטן, עירויי נוזלים, סיכות בבטן וכל סיבוב או שיעול חותך את הגוף.  יום שבת. המלאך הגיע ואמר לי את רוצה ללכת הביתה? עניתי בשמחה מהולה בפחד – בטח שאני רוצה. יופי אני מכין לך מכתב שחרור. נקז אחד בחוץ, עם השני את הולכת הביתה – בגלל שאריות זיהום של הניתוח הראשון. התלבשתי, אבל הג’ינס לוחץ.. הנקז מפריע.. והחולצה מכאיבה בסיכות, אבל אני הולכת הביתה, אין אושר גדול מזה. צריכה לאכול אוכל רך ונוזלים צלולים.

הגענו הביתה. רציתי רק להיכנס למיטה. רציתי רק שקט שיעזבו אותי לנפשי. נרדמתי. שנתי נדדה והתעוררתי בארבע לפנות בוקר עם מחשבות ופחדים. כל השנה האחרונה עוברת נגד עיני. בצהריים לא הרגשתי טוב. הרגשתי שעולה לי החום, החלו כאבים והתקשרנו למלאך. דוקטור, כואבת לי הכתף ויש לי חום, אותה הרגשה שהרגשתי במשך השנה אני צריכה אנטיביוטיקה, תוכל לרשום לי מרשם? איזה מרשם עונה לי המלאך? תגיעי לבית חולים לעשות בדיקות. הכנו תיק (בפעם המי יודע כמה השנה) ונסענו לכיוון ת”א.

כשהגענו, כבר חיכו הוראות מהמלאך. סי.טי, צילום חזה, בדיקות דם ו….אשפוז. זיהום. שוב זיהום האזור של הניתוח הראשון. ואני כל כך חלשה, אפילו נעליים לא יכולה לנעול בעצמי. המלאך נכנס ואמר, את אוכלת הכל. את חייבת לאכול. לא טחון ולא נוזלי – הכל! ומעכשיו את מתחילה לעלות מדרגות ולרדת מדרגות אני רוצה שתתחזקי, מה את אוהבת? סלמון? שייקים? יוסי תלך תקנה לה למטה מה שהיא אוהבת. נשקלת? כמה את שוקלת?

כך עברו להם שבועיים של טיפולים אינטנסיביים באנטיביוטיקה, ארוחות בריאות, מגוונות ומזינות שהרכיבה לי הדיאטנית, מה שקשה היה לי לקבל בגלל הפחד מהאוכל שפיתחתי במשך השנה. בכל יום הייתי מחכה לצעדים שכבר זיהיתי מעבר לדלת של המלאך. שתי דפיקות בדלת ואז היה נכנס, מה שלומך? איך את מרגישה? אכלת היום? מה אכלת? עלית מדרגות? ואני חייכתי, אפילו כוח לענות לא היה לי. כך היה מידי יום. לא היה יום שהמלאך החסיר ולא הגיע לראות מה שלומי. באחד הימים, התנפחה לי צד הבטן. המלאך הגיע ביום שישי וירד איתי לסי.טי. ישב בחדר הסיטי ובא לראות שאני שותה את חומר הניגוד והכל בסדר. לא האמנתי לגודל המזל שסוף סוף פקד אותי ונתן לי מלאך ששומר עליי. כשיצאתי מהס.טי, אמר המלאך, צריך לנקז את האזור, יש שאריות של דם מהניתוח, אני הולך לחפש את הרופא שיבצע את זה עכשיו תמתיני. הגיעו שני רופאים מגודלים ענקיים, שעובי כל אצבע שלהם כמו 2 אצבעות שלי, אל תדאגי אנחנו נכניס לך נקז. לא אני לא יכולה אתם חייבים לעשות לי הרדמה, לא צריך הרדמה זה צ’יק צ’ק.. התחלתי לבכות. פתאום המלאך מגיע כשבידו זריקת טשטוש, חכו, אני נותן לה טשטוש…שוב הרגשתי שאני ברת מזל שבחרתי במלאך.

בתום הטיפול האנטיביוטי, שוחררתי הביתה. שוב עם נקז.

לאחר שבוע הגעתי להוציא את הנקז. איך אדע שהכול מאחורי שאלתי את המלאך… תוך שלושה שבועות אם לא יעלה חום והכל יהיה בסדר תדעי שהכול מאחורייך ובפעם הבאה שניפגש תהיה בעוד שלושה חודשים. לחצתי את ידו, הודיתי לו ואף אמרתי לו שאני מעריצה אותו. כל שנותר לי עכשיו זה… לחכות.

דר’ אנדרי קידר,

מעבר להיותך רופא מעולה, בעל מקצוע מחונן, אתה אדם עדין, רגיש, מסור ובעל גישה נדירה לחולה. לא אחת אמרתי לך שהתמזל מזלי שבחרתי בך ואני חוזרת ואומרת זאת שוב ושוב.

נתת לי להאמין שיהיה בסדר, נתת לי להאמין שאתה איתי לאורך כל הדרך וגם אם יש לך מאות חולים תמיד הרגשתי שאני החולה היחידה שלך.

הבנת את חולשותיי, הבנת את פחדיי, את חששותיי וידעת איך לגשת אליי. תמיד עם חיוך, עם מילה טובה, מילה מנחמת. אתה התיקון שלי לכל השנה הטראומתית שעברתי.

בהערכה והערצה, אלונה.

IMG_2323

עוד מהבלוג של אלונה זוהר

תצוגה מקדימה

עוגת שוקולד אלוהית

שמי אלונה ואני קונדיטורית (מודה באשמה). למדתי קונדיטוריה, עבדתי כקונדיטורית, פתחתי קונדיטוריה עבדתי בה וסגרתי אותה. עם סגירתה הפסקתי לאפות. לכל אחד חלום ילדות, שלי היה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

שניצל תירס אפוי

למצרכים: 4 תפוחי אדמה קטנים (שלוקים בקליפתם במים עד שיתרככו-לרסק אותם היטב שלא יהיו גושים) 5 כפות קמח תופח 3/4 כוס פירורי לחם 2 ביצים 1 קופסאת שימורים של תירס (אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קרם ריקוטה עם משמש ותות שדה

בימות הקיץ החמים, כשממש חם ואין חשק להדליק את התנור, אין חשק לעמוד במטבח ולהשקיע בעוגה עם 8 שלבים, יש לי פיתרון נפלא, זריז, קליל, טעים במיוחד – קינוחי כוסות. קינוחי כוסות יכולים להיות בכל הטעמים, בכל הצבעים, בכל הסגנונות הן...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה