הבלוג של Riki Shulman

riks

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מיוני 2012

“מי שם”??????? האישה שואלת, מביטה על עצמה במראה, ומייד נבהלת. מי זו האישה המבוגרת שעליה מהמראה מסתכלת, עם השיער הפרוע ,והחלוק הקרוע. “מי שם”? היא שוב שואלת .ואל הדלת מתקרבת.

03/07/2014

שבע אפס, אפס יום ראשון.

הציפורים  מצייצות.השמש זורחת.  עוד מעט ועל ראשי כולם  היא ישה מצחיקהתהיה קופחת. ולפתע פתאום כמו מתוכו של חלום, דפיקה נשמעת בדלת. דפיקה, ועוד אחת, זו בטח השכנה, האישה בליבה חושבת. מבקשת קצת סוכר? או שנאכיל לה את הארנבת, אולי זה השכן החתיך שלפה רק עבר. אולי זר פרחים עם שליח, ממישהו מהעבר? אולי המנקה שמפתיעה,דווקא היום בדיוק על הדקה .עוד דפיקה, ועוד אחת.

“מי שם”??????? האישה שואלת, מביטה על עצמה במראה, ומייד נבהלת. מי זו האישה המבוגרת שעליה מהמראה מסתכלת, עם השיער הפרוע ,והחלוק הקרוע. “מי שם”? היא שוב שואלת .ואל הדלת מתקרבת.

משטרה! אומר לה הקול

“משטרה”????????????? היא  מתבלבלת, ופותחת את החלוק, במקום לעשות אחרת. .

שני שוטרים אחד, ושתיים, עומדים מול האישה, החלוק הפתוח,והשדיים. “צו חיפוש” אומר השוטר . מעביר מבטו  בין ציצ אחד לאחר.

“חיפוש של מה?” שואלת האישה.

“סמים” עונה שוטר מספר שתיים. כובש מבטו ברצפה. וחושב לעצמו מופתע, שמאז שעבר קבוצה. לא הסתכל על אף אישה .אבל באישה הזו יש משהו מיוחד… ולא קשור לזה שרואים לה את הדד.  איזה דד, אוחח איזה דד. דד שמייד מחזיר אותו לאותו הצד, שממנו הלך כי יותר לא נמשך.

“סמים”? חוזרת האישה וקולה חרד. את חלוקה אל גופה חזק מהדקת. ואל שני השוטרים היא רחב מחייכת.  ובלבה פנימה היא גועשת,קוצפת,נרעשת, איפה הוא? איפה בעלה שצריך אותו, בטח  ירד עם הכלבה המיותרת, שעליה באופן אישי היתה מוותרת, ולאימוץ בבית אחר מזמן אותה היתה מוסרת.

“בואו כנסו” לשוטרים היא אומרת, מציעה להם קפה, ומייד על הקיר היא נשענת, מסוחררת.

“הוא ישן”? שואל שוטר.

“לא, ירד עם הכלבה”. היא אומרת, ובלי משים, תלתל סביב אצבעה היא ממוללת.

“כל הכבוד” עונה השוטר, ילד חרוץ, גם לי יש ילד בגילו, אבל חמוץ, מה זה חמוץ”…..

“בעלי לא חמוץ” היא מייד מתגוננת, זה  נשאר לה מאז היתה גננת. תמיד מול כל הטענות  של ההורים, דבר ראשון מיתממים,מתגוננים. ומכחישים.

“מי דיבר על הבעל גברת”? אומרים השוטרים. “אנחנו פה ממחלק הסמים, בשביל הילד שלך.  הלשינו עליו שמשתמש בקלים”.

הילד שלי וסמים????  הילד שלי לא נוגע בקלים, וגם לא בכבדים, בטח התבלבלתם עם ילדים של אחרים. אולי עם ההוא “אבי”הבן של השכנים, “אבי אברהם”, כל היום במיטה הוא מסריח. צועק על אמו ואוכל אבטיח. לא יואבי שלי, יואבי ילד טוב. רק רוצה שאחבק אותו חזק אלי, חיבוק  דוב.

האב נכנס, מסתכל על אישתו ושואל בחשש “זה לא שוב אלה מהמס”…..

“משטרה” היא עונה. קולה קצת רועד ויש לה בחילה. אסור היה לה לגעת בלילה בסטיק.איטס אולוויז אולוויז, א ביג ביג מיסטייק…..

“שוטרים”? האב המום. “אבל אני כבר מזמן לא נוגע בכלום”.

השוטרים עליו מסתכלים מופתעים.

“תגידי להם” הוא מאישתו דורש. תגידי להם שאני בבאנגים לא נוגע כבר שנים שש” .

“לא אלייך הם באו” אישתו ממרפקת. “הם פה ליואבי”.

“יואבי”? הוא בהקלה מתנשם, כל כך לא רצה להיות שוב האשם,  אומנם מהבאנג הוא נפרד לפני שנים שש, אבל פה ושם הוא עדיין קצת מחשש, כי מה עוד נותר לו לזה האיש, הלא מחר הוא יכול לרדת ולהדרס לו בכביש, וחוץ מזה פה ושם לחשש קצת, לא נחשב. אפילו שהשוטרים לא יסכימו  ויגידו שזה לא המצב. אבל יואבי הבן. לא יכול להיות שזה הוא המסכן. בקושי סיגריה יכול להריח.בורח החוצה אומר שמסריח.

יואב הוא ילד טוב” , הוא אומר. “הוא לא ילד שמסתובב ברחוב”.

“יואבי נעמד חצי רדום,. ” מה נהיה אתכם אנשים, כמה רעש אתם עושים”?

“רעש??? רעש”??? האישה מתעצבנת, “זה מה שיש לך לומר כששוטרים על הבוקר דופקים לי  בדלת ומעירים אותי באמצע התרדמת???

“שוטרים”?  מתפלא יואב.

“שוטרים” ,עונים השוטרים, ושולפים תעודות שתיים. ויואבי מרגיש שהוא, ב”רמבו” אחד, או שתיים.

“סמים”? “אבל אמרת אבא שאתה כבר לא מחשש”, כך יואבי לוחש, ומסתכל על אביו חושש.

“אלייך באו”  יורה האישה. ומרגישה שעוד רגע אותו לרחם שלה מחזירה. נועלת אותו שם. טוב, טוב. שלא ילך וירוץ לה ברחוב.

“אפשר לגשת לעשות חיפוש”? השוטרים שואלים.

“בבקשה תעשו, בבלגן שאצלו גם גופה לא תמצאו”.צוחקת האישה, ובליבה מתעצבת, היתה צריכה  להיות עכשיו בחדר כושר עם המאמן איציק, שלה הוא מציק, ואותה הוא מצחיק.  להרים משקולות, לכווץ תתחת, לעשות כפיפות בטן, ולהזיע בנחת.

השוטר ויואב אל החדר של יואב נכנסים .האישה מפה לשם מתרוצצת, ארונות מטבח היא פותחת סוגרת.

“חייבת סיגריה” היא אומרת. החבאתי פה אחת, אבל איפה, איפה. אני לא זוכרת.

“ומה יעשו עכשיו עם יואב. יאסרו אותו, ויתייחסו אליו כמו אל זוהר ארגב?

“ארגוב” השוטר מתקן.

” אל תתעכב איתי על קטנות, אתה רואה אישה במצוקה, נהג בה מעדנות.”.

 יואב והשוטר חוזרים.

“תראי מה מצאו” אומר יואב השובב. “את הפיצוחים שחיפשנו כל כך בסתיו, את הפיסטוק, הקאשיו, אפילו את הקבוקים, אבל סמים אצלי”? לאו ולאו”.

האם לרווחה מתנשפת. “ידעתי” היא אומרת, “יואבי שלי, הוא ילד תפארת, עוזר לזולת, מקפיד על מיחזור. יודע שבקבוקים מזכוכית ביחד  עם פלאסטיק זה אסור. יואבי שלי  מתעתד ללמוד משפט.  יואבי הוא ילד טוב. אמרנו לכם שהוא לא ילד רחוב”.

“אז באמת תודה שבאתם ויום טוב” האב אומר פותח את הדלת שם עומדת מחכה, מושפלת. הכלבה המיותרת.

“עוד לא סיימנו”, אומרים השוטרים, נשאר רק עוד דבר אחד קטן, חקירה אצלנו במתקן.

” מתקן?” האישה מתעייפת ורוצה כבר לשבת לבד עם עיתון במרפסת. לשקוע בצרות של אחרים ולהרגיש שאצלה החיים מחייכים.

 ”תחנת המשטרה בו אני עובד” גאה השוטר.

“וגם אני” קופץ  השני.

“חקירה, במשטרה”? שואל האב, ובלבו נעצב. מבין שאין ברירה, והוא את זמן השירותים שלו הבוקר לא יכול לעשות במשטרה, וגם בבית הזמן שלו אבד, ומה שנותר זה רק  במשרד, אפילו בשירותים של הנשים, וזה בתנאי שהחדשה הצעירה, עם העין הבהירה, השדים הקטנים, והגוף של הנמרה. לא תקרקר סביבו הבוקר, פה מכינה לו קפה, שם בניירת עוזרת. לא שאכפת לו זה אפילו מחמיא. בחורה צעירה שכזו, אחרי כזה גבר שבר כלי.

“חקירה”,  עונים השוטרים במקהלה. “סה”כ שעתיים עגול ונגמר. ואחד מכם ההורים אלינו יצטרף שהלא יואבי קטין, וחייב אחד מבוגר”.

“לי יש ישיבה על הבוקר, שאם לא אלך אשלם עליה ביוקר”. אומר האב

“אני רציתי לעשות כושר, זה מגיע לי, הרווחתי את זה ביושר,  אחרי השבת שאכלתי כמו אמא שלך זכרונה לברכה. שמכניסת השבת עד סופה היתה בולסת בולסת ובסוף מפליצה.

“אמא שלי לא היתה מפליצה” הוא נפגע.

“גם אמא שלי מצאת השבת ועד סופה. כל הזמן רק  מפליצה,מפליצה..מפליצה  ללא סוף,  אומר השוטר שדומה קצת לקוף כך האישה לעצמה מהרהרת, ואומרת בקול “זה ממש כמו סצנה מסרט”.

 ”אני אבוא איתו לחקירה” אומרת האישה .”אבל לפני הכל, חייבת מקלחת.לא יוצאת מהבית מבלי שחופפת את הפדחת”.

אנחנו קצת ממהרים אומרים השוטרים. יש לנו על הראש עוד כמה בתים, שבהם ילדים שלא נוגעים בקלים”.

“ואם,בלי חפיפה?” האישה מתחכמת.

“אולי תוותרי” כך הבעל מעז, והאישה ישר מתעצבנת. “באו אצל יואב לחפש סמים. מה אתה פה לא מבין, תפסיק להתנהג כשה תמים, ואני מקלחת קצרה מרביצה, ומצטרפת אליכם בששון ושמחה.”

“תקחו אותנו בניידת?” יואבי  מתעניין מבטו מעט זחוח.

נידת???? האם לפתע מתפרצת , “נידת”? שאחר כך אשמע  את כל השכונה עלינו מרכלת. ” ראיתם את הבן של ה פרידמנים” איך באה משטרה והכניסה אותו ואת האמא היפה שנראית ממש לא לגילה לניידת, תקשיבו לי טוב שוטרים יקרים, הילד ואני בניידת לא נוסעים.

“תרגעי”  כך אומר לה השוטר, “אנחנו  לא עם ניידת, אנחנו עם אוטו אחר”.

“לא מוותרת על מקלחת ותשקו לי כולכם בתחת”.האם נעלמת. האב מתפתל.

“תבינו אותה, הוא ממלמל, אף פעם לא עוזבת את הבית ללא מקלחת. אפילו כשלי היה פעם התקף, היא דבר ראשון נכנסה להתקרצף. כזו היא, אבל לב לה רחב, שלושים שנה אני איתה וכל יום בחיי  הוא יום חג.

שני השוטרים מסתכלים בו שותקים,

“אני את אישתי כבר מת להעיף. אבל בכל זאת פוחד שלא אמצע לה תחליף”. אומר הקופיף.

“לי יש מזל אני עברתי צד, קופץ ממיטה למיטה כמו נווד”.

“אני לא נוגע בסמים” יואב אומר.

” נגמרו המים החמים. אומרת האישה.

“אני רק אחליף תחתונים והולכים” אומר האב.

“אני לא נוגע בסמים”

 ”אבל יש לך חברים שנוגעים”, כך אומרים ליואב השוטרים.

“אבל, אני לא מלשן” יואב אומר.

“זה מה שוענונו אמר, ובסוף זימר”. צוחקים השוטרים מייד משתתקים.

“אין לו חברים”…כך אומר האב. כל היום מסתגר בחדרי חדרים. אני בגילו כבר מזמן איבדתי את הבתולים”.

“מה אתה יודע עלי ועל הבתולים” קופץ יואב.

 ” ומה זה שייך לשוטרים. כאילו שלך בעלי היקר יש בכלל חברים”? מעליבה האישה ,

“את בדיוק כמו אבא שלך זכרונו לברכה רק להעליב היה יודע”. נעלב הבעל..

שתיקה.

הבעל מסתכל על האישה, האישה על  התקרה. השוטר על האישה, שוטר מספר שתיים על יואבי שמתעסק באיפון בינתיים.

המשך יגיע אולי בשבוע הבא. כי לכתוב בחרוזים זו משימה לא פשוטה ואפילו טיפה מייגעת ……………….אבל שווה.

עוד מהבלוג של Riki Shulman

תצוגה מקדימה

תגיד, אתה בן או בת?

"אני הולכת לכתוב על הצהוב " אני אומרת לשלומה, כשהתישבנו לשיחה צפופה, על קפה קצר, באורנה ואלה. שלומה ואני חברות, המון שנים, המוi ,המון. מאז השיעור הראשון אצל "יורם לווינשטיין", שאליו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

''יופי סימה''

"יופי סימה". אברם מת מתישהו באביב. הותיר אחריו אישה ,שלוש בנות ומספרה שכונתית." יופי סימה" קראו לה, כל השכונה הסתפרה שם. גם אני את הפן הראשון סטייל פארה פוסט שלי עשיתי שם.. אברם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

" תראה, תראה ,איך שאנשים חיים".

שבת בבוקר. רגע לפני שתוכנית הרדיו "על בטוח".....מסתיימת, וכמה דקות לפני שתכנית המערכונים של "הגשש החיוור" מתחילה, שניות אחדות לפני שאבא שלי החסון, שמת על הגשש יפרוץ בצחוק עמוק,...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה