הבלוג של רחל אמיתי - מדייקת מהבטן - עלמה נדבר

alma2016

נשואה באהבה לדני הורים לנועה נדב ועידו, סבתא לעלמה גרה בראש העין עובדת כספרנית בחטיבת ביניים אוהבת לכתוב, לבשל, לעסוק בעבודות יצירה ואוהבת לאהוב, מאמינה בטוב החלטתי לפתוח בלוג בסלונה לאחר סדנה מעוררת השראה עם יעל כרמי.... +עוד

נשואה באהבה לדני הורים לנועה נדב ועידו, סבתא לעלמה גרה בראש העין עובדת כספרנית בחטיבת ביניים אוהבת לכתוב, לבשל, לעסוק בעבודות יצירה ואוהבת לאהוב, מאמינה בטוב החלטתי לפתוח בלוג בסלונה לאחר סדנה מעוררת השראה עם יעל כרמי. אני מתרגשת ונפעמת מהאפשרות שאנשים יקראו את מה שעל ליבי

עדכונים:

פוסטים: 153

החל מדצמבר 2016

עד כמה יכולה ספרנית בחטיבת ביניים להיות משמעותית לתלמידים? האם אנחנו צריכים להיות מודל לחיקוי או דמות מעצימה לתלמידים? מפגש בין ספרנית לתלמידה לשעבר, איזה חותם נשאר

17/01/2017

אלוהים עושה לי מסג’ בנשמה, הוא מבין ויודע שאני זקוקה לזה,

ואין מקריות בחיים למדתי את זה כבר מזמן.

7 שנים היא לא הגיעה לחטיבה, המקום לא הזכיר לה טובות.

כמעט ולא התראינו והיא היתה ילדת ספריה שעברה את גיל ההתבגרות בחממה שלי.

היום בבוקר, בשיא הפעילות והבלאגן, עומדת מולי בספריה בחורה ומחייכת, הייתי בשוק,

לרגע לא קלטתי מה אני רואה!

“מה את עושה כאן?” אני שואלת

שנים לא התראינו, רבים מהבוגרים שלנו מגיעים מדי פעם במהלך השנים לומר

שלום, לבדוק אם משהו השתנה.

“באתי לבקר אותך”! היא עונה

היא התרגשה, ראיתי זאת בפניה, לא התרגשות רגילה, היא רעדה, הסמיקה,

המילים לא יצאו מפיה.

התחבקנו דקות ארוכות, הסתכלתי לה בעיניים. היא המשיכה לעמוד, הצעתי לה

לשבת, היא חייכה ואמרה “זה המקום הקבוע שלי, את זוכרת?”

“ברור שאני זוכרת”.

והתלמידים שלי באים ומסתכלים בוחנים את השטח, מי פרץ להם לממלכה של

הספרנית. והם זרקו לעברה ולעברי המון שאלות “מי את”, “מי זאת”,

ואני עונה בחיוך מלא עונג:

“תלמידה מהעבר הרחוק, כמוכם, היתה נאמנת ספריה”. והם נרגעו, כל אחד

חזר לעיסוקו.

4 שעות בילינו יחדיו, ובכל רגע שעלו הזכרונות, היא התרגשה יותר ויותר, וסיפרה

עד כמה התקופה בחטיבה היתה מורכבת בשבילה, גיל הטיפש עשרה בשיא

תהילתו. היא כרגע לומדת באוניברסיטה, הוצאנו את ספר

המחזור, “אני לא בקשר עם אף אחד מהשכבה שלי”….. היא אומרת

“אבל אני בקשר עם תלמידים מהשכבה מתחתיי”,

פערתי עיניים “איך, מה, למה”?

“את לא זוכרת רחל, הספריה!!!! זה היה הבית שלי, המקלט שלי, כאן רכשתי את

החברים שלי שקיבלו אותי ואני בקשר איתם עד היום”.

הלב שלי רקד, הלב שלי צהל, חלקת האלוהים שלי היא מקום טוב!!

אחרי שלוש שעות היא אומרת, “מה חשבת שבאתי להעלות רק זכרונות???”

“באתי להתייעץ איתך”……………….

“אה ורחל, בבקשה בלי פוסטים מרגשים מדי בפייסבוק”, היא נתנה לי אישור!!

7 שנים לא התראינו וברגע של התלבטות היא זכרה לאן לחזור.

אלוהיי, אוי אלוהיי, אני עפה ומרחפת, תודה על המתנות שאתה מעניק לי.

אני מרחפת

אני מרחפת

עוד מהבלוג של רחל אמיתי - מדייקת מהבטן - עלמה נדבר

תצוגה מקדימה

זעמו הנסתר של הלב/ג'ון בוין

"חבר אמר לי פעם שאנחנו שונאים את הדברים שמפחידים אותנו". מה מפחיד אותנו בקהילה הלהטב"ית? מה מאיים עלינו כשאנו פוגשים זוג גברים או נשים מחובקים? למה אנחנו חושבים שהם צריכים להשתנות ולהיות כמו כולם? מדוע אנחנו לא יכולים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה