הבלוג של רחל אמיתי - מדייקת מהבטן - עלמה נדבר

alma2016

נשואה באהבה לדני הורים לנועה נדב ועידו, סבתא לעלמה גרה בראש העין עובדת כספרנית בחטיבת ביניים אוהבת לכתוב, לבשל, לעסוק בעבודות יצירה ואוהבת לאהוב, מאמינה בטוב החלטתי לפתוח בלוג בסלונה לאחר סדנה מעוררת השראה עם יעל כרמי.... +עוד

נשואה באהבה לדני הורים לנועה נדב ועידו, סבתא לעלמה גרה בראש העין עובדת כספרנית בחטיבת ביניים אוהבת לכתוב, לבשל, לעסוק בעבודות יצירה ואוהבת לאהוב, מאמינה בטוב החלטתי לפתוח בלוג בסלונה לאחר סדנה מעוררת השראה עם יעל כרמי. אני מתרגשת ונפעמת מהאפשרות שאנשים יקראו את מה שעל ליבי

עדכונים:

פוסטים: 170

החל מדצמבר 2016

ילד אוטיסט שאינו מדבר כותב ספר הדרכה כיצד לעזור לחברה לקבל ולהבין את האדם האוטיסט. אב ובנו שורדים את סוף העולם ולוקחים אותנו למסע אל תוך הנשמה.

07/01/2017

יש כל כך הרבה דברים בחיינו שאינם ברורים לנו באופן מוחלט. אוטיזם הוא אחד מהם.

באופן אישי אני מכירה כמה ילדים ומבוגרים אוטיסטים והם אנשים מקסימים, חכמים, נבונים וייחודיים.

אם תשאלו הורים לילדים אוטיסטים מה ילדיהם חשים או מרגישים,התשובות תהיינה שונות

ומורכבות. תלוי ברמת התפקוד שלהם, יש אוטיסטים מתקשרים , ויש כאלו שאינם יכולים לתקשר באופן 

הרגיל אותו אנחנו מכירים. 

מניסיון אישי, עולמם של האוטיסטים הוא עולם עמוס בגירויים, וחלקם אף מגלים גאונות.

יש לי חברה שבתה הצעירה ביותר כיום בת 14, היא אוטיסטית המתקשרת דרך מחשב.

נערה חכמה ונבונה זו מספרת וכותבת מה עובר עליה בעולמה הפנימי.

עד לפני כשנה הם לא ידעו כלל שהיא מסוגלת להביע את עצמה.

ההתרגשות והשמחה שגילו בני המשפחה עם הכניסה לעולמה של מ’ אינם ניתנים להסבר.

אני דומעת בכל פעם מחדש כשאני צופה בסרטים ששולחת אלי חברתי עם מה שכתבה בתה.

נער יפני נאוקי היגשידה, אוטיסט בתפקוד נמוך, כתב את הספר “למה אני קופץ” כשהיה נער בן 13.

בבהירות ובפשטות הוא מסביר על עולמו הפנימי, ומנחה אותנו כחברה כיצד ניתן לעזור להם. 

ספר חובה לכל משפחה שמגדלת ילד אוטיסט ולכל אחד מאיתנו בחברה הדוגלת בקבלת השונה כשווה.

IMG_61161

 

את הספר “הדרך” שכתב קורמאק מקארתי, קראתי כשהייתי בחופשה בזנזיבר וכל הזמן שאלתי את עצמי בציניות

“למה מגיע לי כל הטוב הזה”.

הסיפור קשה שאי אפשר לתארו במילים, אב ובנו שחוו אסון טבע או מלחמה מסתובבים באמריקה לבדם

בעולם ומחפשים אנשים טובים כמותם.

סוף העולם הגיע והם שרדו, האמא ויתרה כנראה בשלב מסויים בדרך.

הספר כתוב בשפה גבוהה ולא פשוטה, מעורפל, אפשר להבין מתוך השיח המועט בין האב לבנו את הפחדים,

התחושות והמחשבות על העולם. מדי פעם המחשבות זרקו אותי אל הספר “על העיוורון”/ז’וזה סאראמאגו,

וכמובן לא יכולה להתחמק מכך, על השואה הנוראית שעברה על העם היהודי.

לא יודעת למה, אולי ההקבלה על הרוע שיש בעולם, או שאלת השאלות - 

מה כל אחד מאיתנו יעשה בשביל לשרוד? בכל מקרה לא הפסקתי להשוות ביניהם במוחי.

קראתי הרבה תגובות של קוראים, ראיתי שכל אחד מבין משהו אחר ושונה,

והרי זהו יופיו של הסיפור היוצא מאת הסופר. 

אני מצאתי אב שרואה רק שחורות ושאינו מאמין שיש הרבה סיכוי למצוא את הדרך הנכונה,

וילד קטן ורגיש עם נשמה יתרה שרואה צבעים אחרים, 

ומאמין שאפשר ליצור עולם חדש וטוב יותר.

בכל זאת ממליצה לכם לקרוא, מה יש למה שרק אני אזכה בכל הטוב הזה לבדי?

 

הדרך/קורמאק מקארתי

הדרך/קורמאק מקארתי

 

עוד מהבלוג של רחל אמיתי - מדייקת מהבטן - עלמה נדבר

תגובות

טופ 20 - בלוגים