הבלוג של alizagutman

הגלריה של עליזה גוטמן

עדכונים:

פוסטים: 22

החל מאוקטובר 2018

מושבניק, קיבוצניק ותל אביבית חופרת יצאו לטייל יחדיו. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה אבל זה סיפור חיי

15/09/2019

שלושה אחים אנחנו. הם שני הבנים שצעירים ממני, יוחאי וניצן, ואני האחות הבכורה. מגיל צעיר מאד אני זוכרת בעיקר מלחמת כריות נגדי, שן שנשברה לי ממכות איתם, ועוד השתובבויות שלהם, מולי גם בהמשך כבוגרים, הם ואני.

בת המצווה שלי. אלבום פרטי

שניהם עוסקים בחקלאות. יוחאי גר במושב בערבה והוא כחקלאי פיקח מגדל עגבניות, חצילים, מלונים, אבטיחים ועוד, וניצן שגר בקיבוץ באזור עתלית אחראי על מטעי הבננות וגידולי האננס. השפה ביניהם תמיד שוטפת וקולחת על שתילים, זרעים, השקייה, מחלות של ירקות ועוד.

ואני, הבנקאית התל אביבית בשעות היום, וציירת בכל ליבי והווייתי בשאר היממה מזדנבת אחריהם, מנסה לדבר בשפתם, מה שנקרא “להיכנס לחבר’ה”.

אבינו נפטר לפני כשש שנים לאחר שנים רבות של חולי, ולסגור את חשבון הבנק שלו היה סיפור שהתעצלנו לעשות. לבסוף לאחר כחמש שנים, אחרי המוני מיילים, טלפונים, תיאומים  ובירוקרטיה הגענו לסניף הבנק בחיפה שבו היה החשבון. לאחר אין ספור חתימות חילק הבנק בשמחה וששון את קצת פחות מ-2000 ש”ח שהיו בחשבונו של אבי ז”ל בין שלושתנו, שווה בשווה כולל האגורות.

בדרכנו לאוטו, העליתי רעיון שבמקום לעוף לטיול סביב העולם עם “הון העתק” שקיבלנו, שנעשה גיבושון אחים יחד. בלי הבעל והילדים שלי, ובלי נשותיהם וילדיהם שלהם.

וכך, לאחר כחודש יוחאי הצפין מהערבה, אני הגעתי מתל אביב שלי וניצן פגש אותנו בחיפה. הכיוון היה ראש פינה שאהובה עליי במיוחד. בדרך עצרנו בצפת היפהפיה, ביקרנו בבית כנסת של הארי הקדוש, צילמתי כל דלת כחולה שראיתי, ואותם, ולקראת ערב הגענו לראש פינה אהובתי (אחרי תל אביב שלי). הוזמן מראש חדר אחד לשלושה מבוגרים,כמו לפני כ- 40 שנה, במקום המופלא והמיוחד הזה שבנו תהילה ובעלה במו ידיהם. בילינו שעות שקטות של הכרת מליון הפינות הקטנות המסתוריות והמיוחדות שבו.

תמיד נחשבתי לחופרת של המשפחה, לא מפסיקה לדבר אף פעם ונהנית מזה. ושם, עפתי מקשקשת ללא הפסקה. אני מכירה את ראש פינה מצויין, והיתה לי הזדמנות פז לספר, לחפור ולקדוח להם על כל סמטה, עץ, גן, בית היסטורי או משפחה במושבה והם ביניהם, בשפת גוף והבעות פנים מצחיקות מגלגלים עיניים, מהנהנים כמבינים, סובלים בנימוס את שיחותיי הארוכות עם תהילה בעלת בית הארחה המשגע  ”וילה תהילה”  וכל שפת הגוף שלהם דורשת שקט.

אושר גדול היה להסתובב איתם יומיים שלמים,  השיחות והדינאמיקה היו פעם עם האחד, ופעם עם השני, כשהם צוחקים ומצחקקים איתי ובעיקר עליי, ואני נהנית וצוחקת בלב שלם, כשאני יודעת עמוק בלב שהכל מאהבה.

טיול-גיבוש שהחל לגמרי במקרה והפך לנהדר, מרגש, שמח, מקרב ועוצמתי, הראשון ולגמרי לא אחרון. סיכמנו בינינו שזה יהפוך למסורת, וממש בקרוב גיבושון האחים הבא יוצא לדרך.

גיבוש אחים בראש פינה. אלבום פרטי

ואתמול, זכיתי להתארח במפגש עוצמתי ומשפחתי במיוחד של משפחת כוכבי, יוצרי “הסטורי של אווה”. במלון לינק המפואר האומנותי והחדשני עם יין טפרברג המשובח היה מרתק לשמוע את בנות כוכבי הצעירות. תיעוד חדשני ועכשווי על הנערה אווה היימן שנרצחה באושוויץ,  שהיחודיות שלו היתה ההנגשה לבני נוער ולגילאים צעירים יותר, כולו צולם והוקרן  בסטורי של האינסטגרם.  סיפור שריגש מליונים בעולם והעלה מודעות בקרב צעירים לנושא השואה.

צילום: לילך גל

מרגש  היה לשמוע על שיתוף הפעולה בין בני משפחת כוכבי הבת מאיה והאב מתי יוצרי הסדרה, ולשמוע על התמיכה והעזרה שקיבלו מהאחות הגדולה ואם המשפחה. משפחה זה כוח, תא משפחתי זו עוצמה, ומשפחה זה החיים.

צילום: לילך גל

עוד מהבלוג של alizagutman

Thumbnail

ראש כחול או דם כחול

אז זהו, שאין ממש קשר ישיר,  אבל אני מוצאת חיבור  בין הדם הכחול שמסמל את  האצילות והמכובדות של האומנות בכלל וציוריי בפרט,  לבין הראש הכחול שמתעורר ומחשבות זימה  מציפות אותו בכל הנוגע אליהם. לתכנן ציור על כל שלביו להעביר...

תגובות

פורסם לפני 2 years
Thumbnail

איך הפכתי בן לילה מציירת למבקרת אמנות ?!

מי היה מאמין שאמנית בנשמה שעובדת בבנק בימים וחולמת על צבעים מכחול וגלריה משלה בלילות תהפוך למבקרת אמנות?!  בסלונה חשבו שהכל אפשרי כי דיגטליות בעסקים מגשימות חלומות והלכתי לסקר   ביחד עם עיתונאים נוספים, כנציגתם,  את...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים