הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

היום העשירי ואחת עשרה לגמילה.
בשני הימים האלו עבדתי. החזרה מהדרום החם לא הייתה קלה לי.
משהו בי צעק שאני לא צריכה לגור בעיר הזו.

במפגש האחרון עם המתקשרת, אמרתי לה שחשבתי על זה, ולמרות שאני מבינה שהכל זה עניין של בחירה, אני “אנוסה” לגור בתל אביב וזו איננה הבחירה החופשית שלי.
הביקור בדרום הראה לי שבקלות אוכל למצוא עבודה באזורים יותר נידחים. עבודה פשוטה שאני בטוחה שתספק אותי. עכשיו כשאני לא שותה, אין סיבה שלא אחזיק ברכב (אם שותים לא נוהגים, כי בחוץ ישנם מאות שוטרים!).
תמיד הרגשתי ילדת טבע שגדלה בטעות בעיר. אז מה הבעיה?
חברה! כן, אני מכירה מספיק חברות שירצו לבוא אתי (כשזה יקרה, נרים את המקום שאליו נגיע ונכניס לו קסם וצבע).
אממה, אני רווקה!!! ולא סתם רווקה, רווקה ששפתיה נגעו קלות בטעם האהבה והיא כמהה למצוא את האהבה שלה… (זה אולי נשמע פשוט, אבל זה ממש לא קל להודות בזה). ואת זה לא אוכל למצוא במקום נידח, אז אני אנוסה להיות בתל אביב ולמלצר.

אז אולי קשה היה לכם לנחש… אבל לא, לא חזרתי בכיף למשמרות. המשכתי להבין מספרי הקסום (וזו אולי הפרשנות שלי) שלפי הו’אופונופונו, כל אחד בוחר לעצמו את השחקנים שמתאים לתסריט שלו עוד הרבה לפני שהנשמה נכנסת לגוף. כל איש שאתם רואים ברחוב, צופרים לו, שופטים אותו, כל אחד, מעצבן כזה, אתם זימנתם! כדי ללמד אותכם משהו. אם תגלו מה זה הדבר המשותף לכם ותרפאו אותו בכם, תרפאו גם את אותו האדם, כי כולנו רקמה אלוהית אחת.

חפרתי לכם בקצרה, לרובכם זה בטח נשמע הזוי… אבל לא הזוי כמו לשמוע מהמתקשרת על מה קורה לנשמה כשמתאבדים (אולי עוד אגיע לזה, בעתיד).
תחשבו מה שתרצו על זה, ניסיתי כמיטב יכולתי לאמץ את המנטרות, לבוא לכל אחד בגישה מקבלת, למצוא את המשותף, לנקות ולרפא. אגיד להגנתי (אם זה לא היה מספיק ברור), אני חווה כאב בלתי נסבל ואעשה הכל כדי להשתחרר ממנו (פתט ככול שזה נשמע).
עבדתי עם קולגות תומכות ומצחיקות, נסתי להרים עם צ’ייסרים של לימונדה… אבל זה לא אותו הדבר לעבוד סחי במשמרת.
יום חמישי היה קשה אך מהנה.

יום שישי היה קשוח ברמות על חלל!!!! מתחילת המשמרת ועד סופה (והיו אלה 10 שעות משמרת), משהו בער בגופי, היה לי קרייב / דודא להשתכר! אבל אל תטעו, לא רציתי להשתכר בטוב, להנות ולצחוק. רציתי להשתכר למוות! להשתכר ככה שאני אקום בקיא של עצמי. להשתכר ככה שאני אבכה, אצעק ואעשה לעצמי בושות כאלה גדולות, שלמחרת אחזור בבושות פנים ואשאל אם הם מצאו אתמול במקרה, את הערך העצמי שלי…
לא שתיתי אבל גם לא עטפה אותי שלווה ואהבה.

במבט לאחור (של כמה ימים בודדים), הרגשתי צורך להיות בגועל חיצוני כמו זה הפנימי שחשתי. הגעלתי את עצמי. הרגשתי שיש לי מוסר כפול, שכל הדברים “השליליים” שראיתי באנשים אחרים בעצם נמצאים בי. העקשנות, היוהרה, ההיסוס, חוסר הביטחון, הכעס, חוסר הסבלנות ועוד רבים וטובים.

אני לא זוכרת למה, אבל באותו יום שישי לפני המשמרת, החלטתי לפתוח את הבלוג. היקום לא אוהב שמהססים, הוא שלח לי השראה, אין מה לחשוב יותר מידי, תמיד אפשר למחוק, גם ככה בטח לא תתמידי ומי בכלל יקרא את החפירות שלי?

אסיים בלהקה שתפסה מקום בפסקול של שלושת החודשים האחרונים בחיי (הקודמים), ובשיר ספציפי שממש דיבר אלי ברגעים אלו ממש (בשעה הכי קסומה של היום).
https://www.youtube.com/watch?v=QowTgt-izMU
שלווה לכל.

 

 

 

 

 

*גיף אנימציה ראשון שאני יצרתי ותודה לרובוט לב שחשף אותי לאפשרות שלא הקראתי, אתה איש יקר עם לב גדול!

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

"אהבה נמצאת בטייץ של מלחמת הכוכבים!"

שני - חמישי, ה- 5-9/2/17. הימים ה- 272-275 לגמילה. בשני הרגשתי שחזרתי לעצמי לגמרי, שאני לא מכווצת יותר. החלטתי שאני לא ממשיכה בקבוצת המדיטציה. רציתי לסמס ל"הגורו", אבל הרגשתי שזה לא מספיק מכובד, שאני צריכה להתקשר, לדבר אתו, למרות...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"עצב מתוק בקרקס"

שלישי עד שבת, ה- 8-19/8/17. שנה+חודשיים ו-24 יום עד שנה+ שלושה חודשים ו-5 יום לגמילה. רציתי לכתוב לכם! נשבעת שרציתי ולא מצאתי את הזמן. היו אלה ימים מטלטלים!!! הכל התחיל כשגיליתי שקיימת עונה חדשה לתכנית ראליטי שקר כלשהי (זאת שהם...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

”הימים הכי סאחיים שלי EVER!!!“

  רביעי-שישי, ה-3-5/8/16. היום ה-86, ה-87 וה-88 לגמילה. רביעית קמתי גמורה יותר משהלכתי לישון. הרגשתי שמשהו בי לא רוצה ללכת לעבוד, זה חרה לי מאוד! דיברתי עם ”הילדה הפנימית...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה