הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

ראשון – רביעי, ה- 5-8/3/17. הימים ה- 299-302 לגמילה = 100 חודשים בייבי!

פורים בפתח וכולנו בשיגעון שהוא מביא. זה החג החביב עלי ביותר, בעיקר בגלל מצוות שתה עד לא ידע וכמובן ההשטות ההמונית.
השנה לקחתי על עצמי את התפקיד הנוצץ של ועדת קישוט ב”סקסמוכר” ואם קבלתי את תפקיד זה גליתי דבר מעניין, אני לא סומכת על עצמי!
כבר בשבוע שעבר נכנסתי לסטרס, לא ידעתי להציע תקציב הוצאות, לא ידעתי מה בדיוק להכין והכי גרוע, התמלאתי בתחושה שזה לא יצא טוב, שזה הולך להיות כישלון, שבטח לא אספיק להכין כלום….

בראשון – קמתי בהחלטה שעלי להחזיר לעצמי את האנרגיות! איך שהתעוררתי ראיתי הודעה מקולגה שהתבאסה על הסגירה של ליל אמש (משמע שלי), הייתה בינינו התכתבות שבקלות הייתה יכולה להפוך לתקל רציני, רק שהיא לא!
המשכתי באתגר היוגה, התחלתי במדיטציה הראשונה מתוך מסע 211 יום לשפע, גיבשתי תוכנית על לוועדת הקישוט, קיבלתי אישור לתקציב שביקשתי והאנרגיות חזרו! הרגשתי זאת במהלך היום, אבל הכי בלט לי במשמרת הלילה שהשמחה חזרה לחיי.
רגע לפני שנכנסתי ל”סקסמוכר” עלתה בי לראשונה המחשבה שאולי פגעתי בקולגה היקרה, שאולי היא הרגישה מותקפת, הרי רק קמתי, זאת אומרת שיריתי מתוך שינה. נכנסתי כשידי מונפות לשלום, חיוך על פני והפי היפו עמי, כמנחת פיוס.
לשמחתי הקולגה היקרה מכירה אותי, ישר שתיתנו אמרנו שזה לא היה אישי, התחבקנו וצחקנו על זה שאנחנו כמו חתולות. זה מדהים! לחוות “ריב” ללא כעסים עם הבנה לצד השני.

בשני – חשבתי לעצמי שבעצם היקום ממשיך לתת לי אתגרים דומים ואני ממשיכה להשתפר. כשאתה עומד באתגר בהצלחה אתה לא מרגיש בכלל שזה היה אתגר, וזה המקום להערכה, לדעת להכיר תודה לדברים מפגרים שאתה יכול לעשות בלי רגשי אשם והלקאה עצמית.

כתבתי בפוסט הקודם שלא יצאתי מאזור הנוחות שלי בשבוע שעבר, זה שקר וכזב!!! הרי התנדבתי לוועדה, לקחתי על עצמי משימה שלא הייתי לוקחת בעברי כי לא סמכתי על עצמי.
קלטתי שאני במצב התחלתי של גירוד אחרי תקופה של כמה חודשים טובים בהם הפסקתי, זה תסכל אותי! ואז הצלחתי להרגיע את כל הסטרס שעטף בי ע”י מחשבות חיובית ולא אופייניות לי.

בשלישי – הלכתי למפגש עם “המתקשרת” האהובה! היא התפלאה מגרביוני הפנדה שלי, “זה משמח! אולי יש אנשים שיגידו שרואים יותר מידי פולקס, וזה ללא ספק מושך את תשומת הלב, אבל זה כל כך משמח!”.
היא גרמה לי לחשוב שוב שאני לא יכולה לצפות ללכת עם דברים משעשעים ולא לקבל תגובות, ושחלק מהתגובות יכולות להיות לא נעימות.

“מה שלומך?”, השאלה המוכרת והאהובה.
פתחתי בהסבר קל איך לא היו לי אנרגיות.
“זה בסדר, גם למאסטרים הכי גדולים יש ימים פחות טובים”.
סיפרתי לך איך הרגשתי שאני מיישמת את המבעים שקיבלתי במפגשינו הקודם ושיתפתי בחלומות שלי, אותם אני רושמת כבר למעלה משמונים יום ברצף. סיפרתי איך הם חוזרים על עצמם בורסאיות שונות, איך בכולם אני מחפשת משהו או שוכחת משהו.
“את זוכרת את חלומך האחרון?”
“ברור!”
“אז בואי נשמע!”
“בחלומי: שוב מצאתי את עצמי במסיבה על חוף ים. התארגנתי במהירות ושכחתי מלא דברים…”
“דברי בלשון הווה!”
“אוקי, אני מגיעה לחוף ים ופורסת שמיכה, מתיישבת עליה וצופה בים. אני נזכרת שחכתי את החישוק שלי בבית, זה מאוד מבאס אותי, אבל בטוח תהיה פה מישהי עם חישוק שאוכל להשאיל ממנה או אולי אקנה חישוק בקניון הקרוב. אני שוחה קצת ואז מקימה מחנה עם כמה חברים, קולטת שגם לא הבאתי מספיק תחתונים ושקיבלתי מחזור. אני משאילה מחברה פד והולכת לקניון לרכוש תחתונים נוספים. שם פוגשת בחברה, היא מראה לי את בטנה ההריונית, ורק אז אני קולטת שהיא בהריון.”
“ומה אמרת לה?”
“את כולך רזה לא רואים בכלל שאת בהריון”.
היא צוחקת.
“אני רוצה להיכנס לקניון, אבל לא מרשים לי להיכנס בגלל שאני עם כפכפים, אז אני הולכת להביא מגפיים. הגאות הגיעה ויש גלים מאיימים אני שוחה בהם קצת ורואה תיירת טובעת, אני מנסה לעזור לה, שתינו כמעט טובעות, אחד הברמנים שלנו חולף באזור ואני מבקשת ממנו עזרה. הוא עוזר לנו קצת ואז אומר שאין לו כוח משאיר אותי איתה ושוחה קדימה. שלושתנו מגיעים לאזור מסולע, אני מסבירה להם שכבר עשיתי את זה בעבר ומראה להם מאיפה לשחות בבטחה בחזרה למחנה. אני רוצה להתקלח ובסוף נשטפת בצינור מים ומרגישה לא מספיק נקייה”.
“המים היו מלוכלכים?”
“לא, המים היו נקיים”.
“אז למה הרגשת מלוכלכת?”
“כי זה היה בחוץ אז התקלחתי עם תחתונים וחזייה, והייתי במחזור….”.
“מה עוד?”
זהו, התעוררתי”
“יפה! מה את מבינה מהחלום?”
“אני לא ממש מבינה, אני רק בחיפוש אחר מה שאין לי”.

“אז תראי, כל החלום את מוצאת פתרונות לבעיות: לחישוק, לחוסר בתחתונים, לזה שלא נותנים לך להיכנס עם כפכפים לקניון… לא רק זה את גם מגלה מנהיגות, עוזרת לתיירת ומראה להם מאיפה לשחות על בסיס הניסיון האישי שלך”.
“מעניין… זו פרשנות שלא הייתי חושבת עליה…”
היא ממשיכה בחכמה שלה, “הריון זהו תהליך של שינוי, את אומרת לחברה שלא רואים אליה את השינוי, אולי כי את מרגישה שאת משתנה פנימית ולא חיצונית?”
“בנוסף, התחלת לבד במסיבה בים, אבל פגשת חברים, הקמת מחנה, הסתדרת שם, זה מראה שיש לך את היכולות, שזה זמן לתת לאנשים להיכנס לחייך…”
יצאתי מבסוטית מפרוש החלום שלה, לא הייתי מפרשנת זאת לבד.

בזמן הנותר אני עולה על המזרן לאיזון אנרגטי של המבעים. שם הסתבר לי שעוד לא סלחתי לעצמי על כל השנים של סבל. חיבקתי את הילדה הקטנה שבי וחמלתי לה על הכל.
בתום הטיפול אני מרגישה מליון דולר!
יוצאת ממנה לישיבה של הוועדה ומשם ישר אל התופת של קניות לחג. אין בי מילים לתאר את השוק של להסתובב בעיר הזאת בחנויות לפורים… לא יודעת איך הצלחתי, אבל עברתי זאת בהצלחה!
חזרתי למרחבי והתחזרתי על מעט הקלים שנשארו לי. אני יודעת שאמרתי שאתחיל רק בארבע ועשרים, אבל זה לא הצליח לי, כשיש לי אני פשוט מתחזרת ללא הפסקה.

ברביעי – קמתי על הקשקש למשמרת צהריים, בה תיזזתי ללא הפסקה. משם פגשתי את “קליאופטרה” ו”רק מין” למפגש משמח בו חטאתי בקוקטייל!!! החג והחום רק גורמים לי לרצות לשתות עוד ועוד, אז הרשיתי לעצמי להתפנק במשקה אחד!, הסיבולת שלי יותר חזקה משחשבתי, למרות שעברו 10 חודשיים מאז שהפסקתי את מערכת היחסים שלי עם הארק.
אחרי המפגש המוצלח! הלכתי לאסוף צינורות לוועדה והגעתי למרחבי 200 דקות לפני השעה 01:00. לרגל יום האישה הייתה מדיטציה נשית ככל עולמית בין 23:00 ל-01:00. אז בעשרים הדקות שנותרו, נתתי קצת מעצמי ועשיתי את המדיטציה המוקלטת שארכה 30 דקות.
הלכתי לישון בתחושה של ביחד!
נסיים עם תמונה של אחת החבילות שהביאו עמם את הכוס החדשה שלי, היא תמימה למראה עד שמניחים בה מים חמים…
שנדע שלווה,
וחג שמח.

17191408_298172660600199_3938172698079734063_n 17191386_298172657266866_978054719314001540_n

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

"9 חודשים וצעד תימני!"

שישי - ראשון, ה- 4-6/2/17. הימים ה-269-271 לגמילה. (270=99חודשים!!!!). אז בשישי, ללא שינה ומהורהרת קלות, נהגתי לצפון ארצנו בכדי לפגוש את "הגורו". הגעתי לביתו המהמם, ואחרי טור קל התיישבנו לדבר. מתוך שעה וחצי שהוקצבה למפגש זה, הייתה לי חצי...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"מי אני? מה אני? למה אני?"

שבת - ראשון, ה-11-12/6/16. היום ה-33 וה-34 לגמילה. אמ..... אני לא יודעת מה עובר עלי.  ביומיים האחרונים הצלחתי לישון טוב, אולי טוב מידי. שבת קמתי באזור שלוש וראשון אזור ארבע. נכון שעבדתי לילות לפני, נכון שהלכתי לישון באזור שמונה בבוקר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"עצב מתוק בקרקס"

שלישי עד שבת, ה- 8-19/8/17. שנה+חודשיים ו-24 יום עד שנה+ שלושה חודשים ו-5 יום לגמילה. רציתי לכתוב לכם! נשבעת שרציתי ולא מצאתי את הזמן. היו אלה ימים מטלטלים!!! הכל התחיל כשגיליתי שקיימת עונה חדשה לתכנית ראליטי שקר כלשהי (זאת שהם...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה