הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

ראשון – שלישי, ה-11-13/12/16. הימים ה- 216-2188 לגמילה.

בראשון התעוררתי נפוחה מתמיד.
עליתי על המשקל, 4.4 קילו נוספו למשקלי! שייסע!!! אאבאאא!!!!! למה????
למה?! אולי כי בשבוע שעבר פיצית את עצמך לא מעט על “תאריך הלידה”, בגרונך גלשו כמה קרואסונים וכמה חבילות (ברבים) של עוגיות.
ייתכן! אבל הבטן נפוחה וקשה! אני חושדת שאולי זו תופעת לוואי, כמו הפריחה! עלה בי החשש שאני אלרגית לתרופה. איזה אבסורד זה, אם אני צריכה להפסיק את מה שעושה לי טוב…

יצאתי לבית המרקחת הקרוב למרחבי, כדי לקניות פרוביוטיקה למערכת העיכול – חדקים בריאים שאולי התרופה מכחידה. על הדרך גם קניתי 4 זוגות גרביים (היה מבצע), גרביון עבה (היה קר), וזלין לשפתיים (הם סדוקות) ודאודורנט (כל מילה מיותרת). הרגשתי שמתחשק לי לקנות לעצמי המון שטויות, פחדתי שזה “היי מוגזם” וברחתי למרחבי.

התארגנתי לצאת למשמרת לילה כשאני מרגישה שהמכנסיים בקושי נסגרים עלי, חשתי נפוחה, אבל לא מתוסכלת (מפתיע!).
בדהירה בדרכי למשמרת, חשתי שאני עומדת לחטוף התקף לב, הגוף היה כבד, היה לי קשה לנשום. זהו! הלך עלי! בדוק אלרגית לתרופה! הרגליים שהיו נראות לי נפוחות, ניראתי לעצמי גדולה.
היה רשום שאנורקסיה יכולה להופיע כתופעת לוואי, (זה הצחיק אותי בקטע של מוזר הצחיק אותי, בגלל זה אני זוכרת), האם ייתכן שאני רק מדמיינת את הנפיחות??? אבל לא יכול להיות שהמשקל משתף פעולה עם הדמיון…
חוץ ממחשבות מסוג זה, המשמרת עברה בתענוג צרוף, אין דאגות בעולם, רק אי נוחות בטנית, מעיק לעתים.
בסופה אני חוזרת למרחבי נחושה! מצטערת, עד שמצאתי את הסם שלי, לא אתן לתופעות לוואי להרוס, השבוע אקפיד להתאמן יום יום ולאכול נכון, בלי מתוקים! ואלחם בנפיחות!

בשני קמתי עם החלטה שאצא לחשק ואסדר את המרחב… אבל במקום זאת חיששתי את עצמי ללא הרף. בתשע בערב החלטתי שאני יוצאת לחשק שעה על הגג, ויהי מה! אז כן, עצרתי להביט כל רבע שעה בשעון, אבל הגוף נע! הייתי בתנועה, ביצעתי פעולה. אחרי האימון יצא שעשיתי קניות באינטרנט (פרצוף מובך), אבל זה היה במבצע לקריסמס וזה קפץ לי בהודעה…. ובאתר אחר מצאתי גרביים של המיניונים, איך יכולתי לעצור את עצמי….

בשלישי התעוררתי מוקדם בהתרגשות יתרה. הרי היום, זהו היום בו אני נפגשת עם המתקשרת שלי!!! עברו חודשיים מאז מפגשנו האחרון.
בעודי על האוטובוס הצפוף, חשבתי איך לתמצת לה את כל מה שהיה… ואז החלטתי, אין למה! מה שיצא אני מרוצה, אין לי מה להתכונן.

דלת המעלית נפתחת, חושפת אותה עומדת בפתח דלת ביתה, זוהרת כולה! אנחנו מתחבקות חיבוק ארוך! ואני נכנסת לקליניקה.
“התגעגעתי!!!” ציינתי בקול.
היה לי נעים לשוב לחדר, לשיר ברקע, ולמבטה של המתקשרת.
סיכמתי בקצרה את החלק של הנפילה עד לפני שבועיים, על ה”היי”, על זה שהמשכתי לשמוע הרצאות מכל מני מנטורים בנושא, אבל משהו בגישה שלה מדבר אלי יותר, שהיא חסרה לי! לא כמטפלת, כמדריכה לעולם חדש שאני רק מתחילה לגלות.
סיפרתי לה על “הקו פתוח, אפשר לבצע שיחה”, שעצם זה שעשיתי משהו שהתנגדתי לו  10 שנים ושזה גם עובד הפעם, גרמה לי “לאכול את הכובע”,
10 שנים מרדתי ועכשיו המרד תם, זהו סוף גיל ההתבגרות עבורי.
היא שמחה לדבריי, חיזקה אותי, הזכירה לי שהיא לא בעד תרופות פסיכיאטריות, ואישרה את טענתי שאכן חוויתי תקשור ראשון (טה דה!!!).

כדי להוכיח לי את כוחם של המחשבות שלנו, היא עמידה אותי באותה הנקודה, כאשר בפעם הראשונה אני לא חושבת על שום דבר (כאן ועכשיו), בפעם השניה חשבתי על משהו כואב, ובשלישית על משהו שמח. בכל פעם היא התקרבה אלי, כשבידיה מטות מתכת, ונעצרה כאשר הן נפגשו (ממש כמו שחיפשו נפט או מים פעם, בסרטים).
הנקודה שהן נעצרו הייתה סוף הגוף האנרגטי שלי, כשחשבתי דברים שמחים הגוף האנרגטי גדל, כשחשבתי דברים כואבים, המוטות נפגשו כשפגעו בלבי. הרגשתי כמו בסרט המפורסם “הנסיכה הקסומה” (מצורף הקטע ותמונות של המטות). “כעס וכאב מצמצמים את הבן אדם”, אמרה בעודנו חוזרות לשבת.

“היום נעסוק במתח גאופטי!” היא אמרה בחגיגיות.
“במה?”……לא אפרט, אנרגיה (תדר) שלילית (בקצרה מאוד), עליתי על המזרן לעבודה בנושא. “גם לזה התגעגעתי”, ציינתי.
הפעם עלתה המילה חשש/מועקה והמילה כפייתיות.
שתיהן מוכרות לי היטב.
היא עשתה לי איזון לנקודות המתח הגאופטי, בתומו שאלה אותי איך אני מרגישה עכשיו?, בלי לחשוב!, נגעה לי במצח, בקמט החשיבה.
“איך אני מרגישה?” חשבתי לעצמי.
“מה שעולה לך”.
עלתה לי תמונה של דרקון יורק אש. “נראה לי דרקון” אמרתי בחשש.
זה מה שצפוי לי לשנת 20177 היא פסקה בברור, שנה של תמיכה עצמית, של עוצמה וחוזק (ככה פותחים שנה! כשנת הדרקון הסינית).

חזרתי ממנה לכמה סידורים, וקניות, בדרך נתקלתי במכר ששיבח אותי על הופעתי החיצונית, למרות שהרגשתי מסמורטת לחלוטין. כמה דקות לאחר מכן בעודי ברמזור, בחור זר ביקש להפריע לי לרגע, רק כדי להגיד לי שאני יפה, ממש יפה!. אמרתי תודה וחייכתי, תהייתי לעצמי עם זה בגלל שהאנרגיות שלי מאוזנות…

במרחבי הכנתי לי לראשונה מרק עוף, בסיר החדש שקניתי. זהו “היי” מתבקש שכנעתי את עצמי, גם האכילה היא הגיונית, חודשיים שלמים (אם לא שלוש), שהייתי בדאון, איבדתי עניין בחיים, לאוכל לא היה טעם, לא קניתי לי כלום, לא היה לי חשק לחיות. ברור שעכשיו בא לי לטרוף את העולם! האוכל טעים לי, בא לי לפנק את עצמי על “הזמן השחור”, השתנתה עונה, בא לי בגדים חמים!
כל עוד אני לא שוכבת עם גברים, אז זה “היי” הגיוני, הרווחתי אותו!
אז הזמנתי לי גם מגפיי גשם ועוד כמה שטויות (מבט מושפל).
גם בערב זה הכרחתי את עצמי לחשק! עשיתי אימון של 40 דקות.
במחשבות שלי, עד יום ראשון אחזור למשקלי! והרי היום למדתי את העוצמה של החשיבה….
שנדע שלווה!

ככה הרגשתי אצל המתקשרת:
https://www.youtube.com/watch?v=j_xLDKcktfA

what-is-dowsing_2 MG_21561-e1407053829315 img203

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

פוסט ראשון

אז ביום שלישי ה10/5/16 בדיוק לפני 10 ימים! קרסתי עוד פעם... שלוש שנים עברו מ TOTAL LOSS האחרון שלי, שלוש שנים, בהם עשיתי את מירב המאמצים שלי לא לקרוס... והנה, דווקא שאני בדרך למעלה, התרסקתי BIG TIME!!! אבל בהתרסקות הזו נפקחו עיני! פתאום...

תצוגה מקדימה

"אהבה נמצאת בטייץ של מלחמת הכוכבים!"

שני - חמישי, ה- 5-9/2/17. הימים ה- 272-275 לגמילה. בשני הרגשתי שחזרתי לעצמי לגמרי, שאני לא מכווצת יותר. החלטתי שאני לא ממשיכה בקבוצת המדיטציה. רציתי לסמס ל"הגורו", אבל הרגשתי שזה לא מספיק מכובד, שאני צריכה להתקשר, לדבר אתו, למרות...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

"מי אני? מה אני? למה אני?"

שבת - ראשון, ה-11-12/6/16. היום ה-33 וה-34 לגמילה. אמ..... אני לא יודעת מה עובר עלי.  ביומיים האחרונים הצלחתי לישון טוב, אולי טוב מידי. שבת קמתי באזור שלוש וראשון אזור ארבע. נכון שעבדתי לילות לפני, נכון שהלכתי לישון באזור שמונה בבוקר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה