הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

ראשון – שבת, ה-13-19/11/16. הימים ה- 188-194לגמילה.

סיכום שבוע רביעי לתרופות = זוועת עולם.

לא כתבתי כי הדיכאון עמי והוא רק החריף.
ראשון התחיל כביכול בטוב, הייתה ישיבת מלצריות ב”סקסמוכר”, מראש צפיתי את שארצה לומר, אבל החרדה עלתה… אז הדמעות אומנם ירדו, אבל אמרתי את דעתי למרות שהיא דעת מיעוט, ולמרות שידעתי שהרוב לא יאהב לשמוע את דברי.

בתום הישיבה התקשרתי לד”ר “ברבור”, כבר כמה ימים שאני בלי הקסאנקס, הרגשתי שהוא מעייף אותי, מכהה אותי ומיותר לי. לקח לו כמה רגעים להבין מי אני, הוא שאל אם התחלתי להרגיש את הרסיטל, עניתי שאני לא בטוחה, אחרי שהוא מצא אותי במחשב (כך זה נשמע) הוא ביקש שלא אפסיק, אלא אקח יום כן יום לא.
פייר, התבאסתי.
אחר כך הייתה לי משמרת לילה מלאה ראשונה מאז הקריסה, היא עברה בנעימים.

עם כל תחושת המסוגלות של יום זה, בשני קמתי ברע.
התקיפו מחשבות על כל הדברים שיכולתי לענות או להגיד, הרגשתי שאמרתי מעט מידי ותחושת כישלון הציפה אותי.
מרגע זה פתחתי בארוחה שלא נגמרה עד יום חמישי.
אכילה רגשית, פיצוי, נבואה שמגשימה את עצמה, לופ של מחשבות חוזרות, מחשבות טורדניות ומקטינות שלא תורמות לשום דבר.
בשישי בבוקר קלטתי כמה אני מנופחת, ברור שהאשמתי את הכדורים, לא את עשרות הקרואסונים שבעלתי בנהנתנות, לא את זה שלא הזזתי את גופי פרט למיטה ולמקרר וחזור, וגם לא את המחזור שהופיע מוקדם מהצפוי, דבר קצת מוזר שאת על גלולות.
לשמחתי החישוק התלת מימד חזר אלי וזה נתן לי מעט פוש לחשק. אני מבינה שאני חייבת לעצור את המערבולות העצמית שאני נמצאת בה ומתחילה לחפש לי “צימר” לשני שלישי. יצא הגורל ויצאו לי ימי חופש מחוברים, אני מרגישה שאני מתנפחת ומתכהה (ברגש), זה מרגיש שאני נעלמת לי, ואולי גם לעולם. אין לי חשק לענות על “מה שלומי” וגם לא לשמוע על האחר, קשה לי לפתוח את הפה, קשה לי להיות מחוברת לכאן ועכשיו.

בשבת התעוררתי מוקדם ונסתי לגייס את מריב כוחותיי. קבעתי עם “העין השחורה” שנלך לעשות לה יום כיף לכבוד יומולדתה. היה לי קר ומנוכר, המפגש נדחה ובסוף סתם נפגשנו לקפה בשכונה. אני חושבת שה”סתם קפה הזה”, היה מושלם, הייתה לנו שיחה טובה, התנצלתי והסברתי את התנהגותי, היא חטפה ממני לא מעט “זעם פולני”, שותק ומתרחק.

אחרי המפגש, אני חוזרת לגוגל ומחליטה שאני רוצה לנסוע לצאלים וכמעט מזמינה מקום.
אכן מקום תמוהה לחופשה אבל אני בחורה תמוהה.
בגדול יש לי הרבה זיכרונות שלילים מצאלים, בעיקר מהמילואים. אבל בזכות זה ידעתי שיש לשם אוטובוס וצימרים, כי היו הרבה חבר’ה שהיו חותכים וישנים שם בלילה. אני מעולם לא הרשיתי לעצמי לעשות זאת כי הייתי מורעלת, מחויבת לערכים, או פשוט חרדה מלעשות הרע בעיני, וחלילה “לנצנץ”.
במילואים האחרונים שלי שם, הייתי שבורה לחלוטין וכבר שתיינית קטנה, והרשיתי לעצמי לקפוץ עם כמה חבר’ה לבר המקומי בקיבוץ, לא הבנתי למה לא עשיתי את זה קודם.
לא יצא לי לחזור לשם מאז…

אני הולכת לישון עם פנטזיות ותקוות: להקשיב לקול הפנימי, לצאת לחופש, מדמיינת את עצמי מחשקת בנופי המדבר, שני דברים לפני, הראשונה זו משמרת לילה מלאה בראשון, והשני זה להביא פרחים, כי בלי זה אין חופשה!

נסיים עם שיר של צ’ארלי מגירה, שנמצא ללא רוח חיים בביתו… רציתי לכתוב על זה, אבל לא היה לי כוח להקליד… אני בוחרת לצטט משפט מתוך השיר “רקמה אנושית” שבעניי מסכם הכל: “ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו…”.
https://www.youtube.com/watch?v=DnMHDF7ztUI
ההמשך בקרוב…
שנדע שלווה

עוד מהבלוג של mili bergman

"שמישהו ייקח ממני את קול האגו הזה!"

ימים שלישי-חמישי, ה-18-20/10/16. הימים ה-162-164 לגמילה. בשלישי קמתי עם: בושה, עצב, כעס, תחושת כישלון, רצון להעלם מהעולם, חוסר רצון לתת או לקחת, חוסר רצון באנשים ודמעות. אם זה מנעד הרגשות שלי, למה לא לקחת כדורים שיעלימו אותם? אני...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פוסט ראשון

אז ביום שלישי ה10/5/16 בדיוק לפני 10 ימים! קרסתי עוד פעם... שלוש שנים עברו מ TOTAL LOSS האחרון שלי, שלוש שנים, בהם עשיתי את מירב המאמצים שלי לא לקרוס... והנה, דווקא שאני בדרך למעלה, התרסקתי BIG TIME!!! אבל בהתרסקות הזו נפקחו עיני! פתאום...

תצוגה מקדימה

"אהבה נמצאת בטייץ של מלחמת הכוכבים!"

שני - חמישי, ה- 5-9/2/17. הימים ה- 272-275 לגמילה. בשני הרגשתי שחזרתי לעצמי לגמרי, שאני לא מכווצת יותר. החלטתי שאני לא ממשיכה בקבוצת המדיטציה. רציתי לסמס ל"הגורו", אבל הרגשתי שזה לא מספיק מכובד, שאני צריכה להתקשר, לדבר אתו, למרות...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה