הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

חמישי – שבת, ה-29/9-1/10/16. הימים ה-143-145 לגמילה.

בחמישי התעוררתי מוקדם ורכבתי למכון לפיזיותרפיה.
הקדמתי קצת, רק בשביל לגלות שהפיזיותרפיסטית שלי ביטלה את כל התורים להיום. המזכירות עוד הוסיפו שהיא אמרה שהודיעה לכולם חוץ מאחת (לא אני).
חייכתי.
הן שאלו מתי התור הבא שלי, “אין לי יותר, זה היה אמור להיות הטיפול האחרון”, עניתי בחיוך. “בואי נקבע לך תור חדש”, אמרה המזכירה, “לא זה בסדר” עניתי בחיוך. “את בטוחה כי…”, “כן זה בסדר, תודה!” עדיין חייכתי אליהן.

ירדתי במעלית והדמעות רצו לרדת איתי.
העלבון הגיע, למה היא לא התקשרה אלי? למה בזבזו לי את הזמן? כואב לי בגיד מאז המכה שנתתי לעצמי, מי אמור לבדוק את זה עכשיו????
התיישבתי על ספסל לסגירה.
נזכרתי שאני הברזתי משני הטיפולים האחרונים, והתקשרו אלי מהמכון, אני פשוט לא עניתי, וגם לא בדקתי אם הם השאירו הודעה קולית. לקחתי אחראיות, העלבון הלך, אבל בכל זאת התפלקו לי כמה דמעות.

משם המשכתי לסידורים וקניות למסיבת רווקות מתוכננת. אחרי רכיבות של הלוך ושוב, כל מה שרציתי זה לקרוס במיטתי!!! אבל הייתה הרמת כוסית לשנה החדשה ב”סקסמוכר” וכמו שאמרתי זו משפחה, לא מבריזים מהאירועים המשפחתיים. הרמתי עם סיידר תפוחים אלכוהולי.

משם רכבתי להביא את החישוק הקסום שלי ודהרתי לפארק.
הוא היה ריק וחשוך כמו שאני אוהבת אותו. חישקתי במשך שלוש שעות, אבל בגלל שהיה קריר, כמעט ולא הזעתי, זה אכזב אותי.
הבנתי שכשאני מזיעה יוצא ממני משהו, בלי הזיעה זה לא אותו הפורקן.
אני חוזרת למרחבי בסביבות 22:30 וקורסת. חולמת חלומות הזויים על חו”ל, מתעוררת כמה פעמיים במהלך הלילה.

בשישי לא רציתי לצאת מהמיטה! היו לי כמה תכניות, אבל כלום לא יצא לפעול. מצב רוחי לא ברור, לא יציב, ואני ממשיכה להתגרד ללא יכולת לעצור.
תכננתי לקחת את הספר לים, בסוף יצאנו יחד לגג. חישקתי קצת ויצאת למשמרת ב”סקסמוכר”. אם מישהו ישאל ל”עומק” מה שלומי, אני יתחיל לבכות ולא בא לי שיחפרו לי. משהו בי רואה את העתיד כענן שחור מאיים ולכן אני נאחזת במה שיש לי, שזה ההווה והוא בסדר גמור. אני מנסה להזכיר לעצמי להוקיר תודה על כל השפע שיש בחיי!!! ועם זאת מולי עיני אני רואה את החצי הריק, אני רואה את האין.

בישורת האחרונה של המשמרת, התיישבתי על הבר, כדי לתת לגופי הדואב מעט מנוחה. פתחתי בשיחה עם לקוח שלא ראיתי זמן רב. הוא דיבר על תקשור, גלגול נשמות, תיקון שבאונו לעשות וסמים פסיכדליים שעזרו לו להגיע למקומות האלה. לפני שנה ואפילו פחות, הייתי חושבת שהוא כנראה נדפק מאיזה סם, אבל הקשבתי בסקרנות לסיפוריו. הוא דיבר על השדים שבתוכו, ואיך היום כשהוא נתקל בשד, הוא לוקח חצי טיפה של ד”ר הופמן, ואומר לשד: “בוא!!” (מלווה בתנועה של הרמת חזה והבאת הידיים מעט לאחור). “בוא! אני מוכן!!” והוא מתעמת איתו עד שהשד הולך.
אם לא ילך אם המתקשרת…. טוב לדעת שיש אופציה ב’.

אני חוזרת גמורה וקורסת די מהר.

בשבת אפשר להגיד שלא קמתי. התעוררתי כמה פעמיים שוב מחלומות על חו”ל אבל לא היה לי כוח לעשות כלום. גם לא לבדוק למה אני ממשיכה לחלום על חו”ל שלושה ימים ברציפות. רציתי להזמין אוכל, אבל נרדמתי. רציתי לנקות את הבית, אבל נרדמתי. רציתי ללכת לפתיחת תערוכה, לים, אבל לא יכולתי לצאת מהמיטה. גופי היה מותש, וגם נפשי, איכן כל האנרגיות שמילאו אותי???

בשלוש וחצי לפנות בוקר, התעוררתי מעוד חלום על חו”ל כמובן. יצאתי לגג לחשק. כתבתי את הפוסט הקודם שלא היה לי כוח לכתוב עד כה.
בכלל שמתי לב שאני כותבת בדייליי, אני צריכה כמה ימים כדי לעקל את מה שאני חווה, כי זה מרגיש סערה בפנים ו”השקט של אחרי” בחוץ.
אחרי שאני מביטה בזריחה בהערצה, אני נרדמת שוב.

ההחלטה שמלווה אותי לשינה, היא שאני חייבת לגייס את כל האנרגיות שאין בי, ולהגיד לשד: “בוא!, בוא! אני מוכנה!!!”. כמובן שביחד עם תנועת הגוף של “לוחם שוורים”. אז אני רק אשן קצת ואגייס כוחות ואז תבוא, טוב?
שלוות שלום!

אסיים עם שיר שעודד אותי בסופ”ש זה: https://www.youtube.com/watch?v=kvgxmW87Fq4

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

“ליישם, ליישם, ליישם.“

יום שלישי, ה2/8/16. היום ה-85 לגמילה. בשלישי התעוררתי נרגשת! עשיתי את דרכי למתקשרת האהובה שלי, בציפייה לתת לה דיווח זריז ולעבוד על מה ש“הם“ הכינו לי הפעם. אני מגיעה מחויכת נותנת עדכון על זה שאני מרגישה יציבה וגם קצת שעמום,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"מתגייבר"

יום שישי, ה-21/10/16. היום ה-165 לגמילה. אני בטוחה שכולכם הדרתם שינה מעינכם כל הסופ"ש הזה, אז לא אשאיר אותכם במתח. הפרק לו כולנו חיכינו: "המפגש עם הפסיכיאטר!". אז לא רק שהיה לי קשה להירדם, גם לא ממש הצלחתי לישון. התעוררתי מוקדם עם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פוסט ראשון

אז ביום שלישי ה10/5/16 בדיוק לפני 10 ימים! קרסתי עוד פעם... שלוש שנים עברו מ TOTAL LOSS האחרון שלי, שלוש שנים, בהם עשיתי את מירב המאמצים שלי לא לקרוס... והנה, דווקא שאני בדרך למעלה, התרסקתי BIG TIME!!! אבל בהתרסקות הזו נפקחו עיני! פתאום...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה