הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

יום שלישי, ה2/8/16. היום ה-85 לגמילה.
בשלישי התעוררתי נרגשת! עשיתי את דרכי למתקשרת האהובה שלי, בציפייה לתת לה דיווח זריז ולעבוד על מה ש“הם“ הכינו לי הפעם. אני מגיעה מחויכת נותנת עדכון על זה שאני מרגישה יציבה וגם קצת שעמום, שמרגיש שמשהו בתוכי מתגעגע לכאב, זהו! מבחינתי סיימתי ואני מוכנה למזורן האנרגטי. היא שואלת עוד שאלות, מוציאה ממני לספר על הדלקת בגיד, מסבירה שידיים אכן קשורות לעשייה אבל יד שמאל מקושרת לרגש, במקרה מונח לידה דף מודפס של ”תרפיה לטיפול ברגשות ע“י לחיצה על אצבעות“. היא מביאה לי אותו (הוא מצא את מקומו ב“קיר הפסיכיות שלי“), הזרת מסמלת לחץ. אני מספרת לה על הבחילות וההקאות שלי, אני בסטרס?!?! זה לא הגיוני, אני יציבה!!! אין לי סטרס בחיי כרגע!!! היא מסבירה לי שזה סטרס מתת המודע ”כמו שלפעמים לקרת סוף ההחלמה של פצע, הוא מוציא המון מוגלה, ככה גם תת המודע שלך – עשית שינוי גדול ולקרת ההחלמה הוא נותן בעטה אחרונה“.
הנושא שקיבלנו לעבוד עליו הפעם: מניפסטציות! הכוונה היא לאיכויות שקימות בי, שאני צריכה ליישם בחיי בתקופה זו. איך אני אוהבת שהדברים שאני חווה ביום יום מסתדרים עם הדברים ש“יקום“ אומר שנכון לי!!!
גם הפעם קיבלתי חמש מילים:
  1. ערנות מנטלית – לחיות עם מודעות, להביט, להקשיב למתרחש סביבי.
  2. השכלה/ חינוך – ללמוד משהו חדש, יצרתי וקליל.
  3. הכרת תודה- כל מילה מיותרת.
  4. התלהבות – לא הייתה קיימת כמעט בחיי של מיכל, נבנת ומתעצמת בחיי ה של מילי.
  5. יישום – למקרה שלא הבנתי.
קיבלתי גם שלוש חסימות – דברים שמפריעים לי לממש את האיכויות האלה בחיי:
  1. תחושת חוסר גיבוי – נכונה לגמרי כמיכל.
  2. דחיינות – אמת לצערי, אני עובדת על זה, אבל מה שאפשר לדחות למחר… למה לא לדחות למחרתיים?
  3. פסילה – לפסול דברים, כן, פסלתי הרבה דברים בחיי, אני עובדת על זה…
אנחנו מדברות על כל מילה בנפרד, אני מפנימה מה עלי להטמיע בחיי, לצערי לא מספיקות לעבוד על החסמים על המזרן, זאת נעשה במפגש הבא. אני יוצאת ממנה עם מעט אכזבה, שלא הספקנו לעבוד על החסמים ומזה שאני יודעת מה הולך לקרות בטיפול הבא… אני אוהבת שזה ”טיפול בהפתעה“. בדרך חזרה אני מתלבטת עם לעצור אצל הרוקח או להמשיך ישר הביתה, חם ואני שבורה. אז מהדהדת בי המילה ”דחיינות“, עולה בי המחשבה שאם אצליח לעבוד לבד על החסמים וליישם, טיפול הבא נעבוד על משהו חדש, אז אני יורדת מהאוטובוס ישר לרוקח שלי.
”אני רק לשאול שאלה“, אני אומרת בהגעתי לדלפק. ”האם יכול להיות שציפורן החתול שהתחלתי לקחת, עושה לי בחילות? (אני דוחה את השאלה הזו, כבר כמה ימים). הוא טוען שלא, ממליץ לי להמשיך לקחת, הוא כן שמע על אנשים שלא הגיבו לא טוב לאלכוהול שנמצא בתמצית, ”אני אלכוהוליסטית בגמילה! לא יכול להיות שהאלכוהול עושה לי רע“, אני אומרת ולעצמי מוסיפה: ”אלכוהול הוא חבר“. עדיין הוא ממליץ לי לשים את הבקבוקון במים חמים, לאדות את האלכוהול ולשמור במקרר.
אני חוזרת לביתי וכך עושה. הבחילה שוב מחבקת את גופי, ראשי כאב, מפרקיי צועקים, הדבר הגיוני היחיד לעשות, הוא לצאת לחשק!!! הפעם החלטתי לרכוב ל-“פארק אדית וולפסון “, מעולם לא הייתי שם, חברי גוגל המליץ לי עליו ואף הראה תמונה מפתה (מצורפת בסוף). הרכיבה הייתה ארוכה משצפתי, והפארק ממוקם בסופה של עליה ארוכה, גופי בקושי סחב. בכוחות אחרונים אני מגיעה, מתמקמת ומתחילה לחשק, סשן אחד עשיתי על הדשא ליד ”הכיכר הלבנה“ וסשן שני, ליד האגם שבתמונה. לקרת הסוף זיהיתי דמות מתקרבת אלי, הפניתי את מבטי וחישקתי לצד השני בתקווה שהוא ילך, הוא לא. השיר נגמר וכך גם אני, עצרתי הורדתי את האזניות וחשבתי לעצמי: ”יאללה, בוא נראה מה הוא רוצה“. לקרתי הגיע נער מחויך מראהו אסייתי לחלוטין אך רואים ושומעים עליו שהוא ”צבר“ לכל דבר. הוא גם הוקסם מהחישוק, רצה לנסות קצת, לא הלך לו ביקש שאני יעשה עוד, זה הביך אותי אבל ”הופעתי“ קצת בשבילו. אנחנו מפטפטים, הוא בן 18, רוצה ללמוד לרקוד ברייקדאנס, אבל נבוך לרקוד בציבור. סיפרתי לו שגם אני התחלתי בחדר, יצאתי לגג ורק עכשיו אני מרשה לעמי בעוד ועוד מקומות ציבוריים, עודדתי אותו להתחיל עכשיו, לקנות אזניות ולעוף! הוא, היה בשוק שאני חדשה בעניין החישוק, הוא אמר לי שאני חייבת להעלות סרטון ליו טיוב, זה הצחיק אותי. אנחנו נפרדים עם כיף ל“ברית“ שכרתנו בינינו, ”יום אחד עוד נגיע ליו טיוב“ הוא אומר כשדרכנו נפרדו.
אני רוכבת את דרכי בחזרה, עם שמחה. אני שמחה שלא פסלתי אותו, שבסוף יצאתי מהמקום הכועס שמישהו מפריע לו והצלחתי לתת למישהו זר ולקבל ממנו בחזרה. אני מחליטה להעלות סרטון ליו טיוב עוד הערב! בדרכי חזרה אני נעצרת להופעה של להקה קסומה בשם ”בותימזוג“. למי שלא מכיר מומלץ! הם חבר‘ה צבעונים עם א‘גדה לחיים ששווה לאמץ! שתיתי רק בירה אחת, נהנתי, שרתי ורקדתי אך, הרגשתי שגופי שבור. לקרת סוף ההופעה הם הזמינו חבר להקה לשעבר לשיר איתם את שירו הידוע ”מקדש הקוף“. עלתה בי שוב המילה ”אחדות“ מהטיפול הקודם, אני אוהבת אחדות! אוהבת לראות אותה מול עייני, בעייני זו גדולה של שני הצדדים, שניהם ויתרו על האגו, שחררו כעסים ישנים ויצרו משהו חדש.
אני חוזרת למרחבי המוגן מרוצה אך שבורה לחלוטין, מנסה לכתוב על מאורעות היום, אבל לא מסוגלת, מנסה לצלם קליפ ולעלות ליו טיוב לכבוד הנער שפגשתי, אבל אין בי אנרגיות. אני פורשת לישון גמורה.
אסיים עם שיר של מתוך ההופעה, כדי להראות גם לכם את הצבעוניות המתפרצת: https://www.youtube.com/watch?v=Nv2…
ותמונה של הפארק ושל הדף החדש בקיר שלי.
שלווה ובריאות!
250px-Wolfsonpark02 13882522_181342038949929_1558655474638854804_n

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

"מי אני? מה אני? למה אני?"

שבת - ראשון, ה-11-12/6/16. היום ה-33 וה-34 לגמילה. אמ..... אני לא יודעת מה עובר עלי.  ביומיים האחרונים הצלחתי לישון טוב, אולי טוב מידי. שבת קמתי באזור שלוש וראשון אזור ארבע. נכון שעבדתי לילות לפני, נכון שהלכתי לישון באזור שמונה בבוקר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"עצב מתוק בקרקס"

שלישי עד שבת, ה- 8-19/8/17. שנה+חודשיים ו-24 יום עד שנה+ שלושה חודשים ו-5 יום לגמילה. רציתי לכתוב לכם! נשבעת שרציתי ולא מצאתי את הזמן. היו אלה ימים מטלטלים!!! הכל התחיל כשגיליתי שקיימת עונה חדשה לתכנית ראליטי שקר כלשהי (זאת שהם...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

”הימים הכי סאחיים שלי EVER!!!“

  רביעי-שישי, ה-3-5/8/16. היום ה-86, ה-87 וה-88 לגמילה. רביעית קמתי גמורה יותר משהלכתי לישון. הרגשתי שמשהו בי לא רוצה ללכת לעבוד, זה חרה לי מאוד! דיברתי עם ”הילדה הפנימית...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה