הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

יום ראשון 29/5 היום ה-20.

אני רוצה משהו! אני רוצה משהו באמת, כמהה אליו בלב שלם…

בצעירותי, נהגו סבי וסבתי, לקחת אותנו פעם בחודש לכפר השעשועים. שם יכולנו לבחור מתנה כרצוננו, בתקציב של עד 40 ₪. אני זוכרת את עצמי כגוש צהוב זרחני, עומדת מול קיר של קופסאות ורודות עמוסות בברביות ולא יודעת במה לבחור?!?!?! בעודי עושה חישובים (מה הכי כדי, מי הכי תתרום לי למשחקים ובלה בלה בלה שכזה), אחי היה רץ לאגף הלגו, בוחר, משלם, פותח ובונה. בסוף היו גוערים בי להחליט, הייתי לוקחת אחת, מגיעה הביתה ומתחרטת שלא לקחתי אחרת.
כל חיי החלטותיי נבעו מהראש למרות שאני ללא ספק, בת אדם של רגש. נכון שהיה לו, לרגש, מאז ותמיד, תפקיד חשוב (בעיקר בלנעול אותי וללכת ראש בקיר), אבל המחשבות המעכבות הן אלה שהיו שולטות בי.

אז נחזור לשורת הפתיחה ייייההההההייייי!!!! סוף סוף אני מרגישה שאני רוצה משהו! מרגישה בגופי, עמוק מתוך לבי! אבל המשהו הזה זה מישהו, עם רצונות ומחשבות משלו, והמישהו הזה, לא רוצה לדבר איתי! המישהו הזה, עשה עלי “קאטם” (ותודה לעין השחורה, על ההכרות עם מילה מתאימה זו).

התעוררתי בשבע וחצי בבוקר (ממש לא השעה שלי), שטופת זיעה, כאלו עברתי טיפול איוואסקה. לא יודעת להסביר מה ואיך, כי ישר שכחתי את החלום (קורה לי המון לאחרונה), אבל הרגשתי שהתנקיתי, שהשלתי מעצמי משהו מיותר.
השיר הזה התנגן לי בראש:
https://www.youtube.com/watch?v=p4T-VnttW2c

אני צוללת ב- “חור השחור”, במחשבות על מר תפוח אדמה, מבלי לשלוט בזה (די בטוחה ששוב הוא הופיעה לי בחלום). הראש יודע שאני צריכה להניח לנושא, לרגעים גם הלב שלם עם זה, אבל ברגעים אחרים, הכמיהה לחבקו, מעוררת את הלב מחדש.
הוא עשה מהלך גאוני, מר תפו”א, הוא לנצח אהיה זה שנעלם בלי שאדע באמת למה? וה”למה?” הזה, מטריף אותי!!!! המוח ממשיך להריץ תסריטים, אחד פחות מחמיא מהשני (לא מחמיא לי, כמובן)…

אז זרקתי את המברשת שיניים שלו לפח! זהו! אני צריכה להפסיק לצפות לקבל תשובה, זה לא יקרה. הוא יצא מחיי כמו שנכנס, גרם לי לתהות אולי כל הקשר בינינו היה בדמיוני בלבד.

אני הולכת לדואר, האישה הנחמדה מאחורי הדלפק, שואלת אותי בתמימות: “את מיכל הררי???” אני עונה: (בשקט) “כן”, מרגישה בגוף לא!!! לא יכולה לשמוע את ה-”כ” החוסמת הזו יותר!!!
ההחלטה להפוך למילי, נראית לי הגיונית מתמיד. אני לא יכולה להסביר, אבל דרכה אני חווה משהו אחר, כאלו החלפתי עדשה ושדה הראיה שלי השתנה. התבוננתי בעולם דרך “עדשת הטלה” של האופל. דרכה ראיתי את השדים והסבל, הרגשתי את הכאב של כולם, הסתגרי בעצמי ללקק את פצעי. מילי קנתה עדשה חדשה, עדשה רחבה של עולם הפיות. העולם הופך למגרש המשחקים שלי! אני מרגישה את הכאב (כן, עדיין) אבל איתו שמחה והנאה מדברים קטנים שלא הסבו לי אושר, אז כשהייתי מיכל.

אני מרימה לעצמי! עושה מסיבות במרחב המוגן שלי, משחקת (קצת באובססיה) בחישוק, רוקדת לבד בבית, יוצרת (בעיקר שטויות) ממקום של הומור עצמי, קבלה ואהבה!! (מנגד, מיכל יצרה מתוך רצון להוציא ולשתף בכאב האינסופי (שלא הצליח באמת לצאת)).

חזרתי מהדואר, כמילי לגמרי! מילי, הזמינה כרטיסים להופעה שהיא רוצה ללכת אליה, מבלי לחשוב: למה? מתי? עם מי אני אלך? בטח נגמרו הכרטיסים, יום חמישי – לא טוב מבחינת הסידור… ועוד חפירות מעכבות, כיד הדמיון. מילי קנתה אותם, כי זה מה שהיא רצתה לעשות!

הלכתי למשמרת לילה בסקסמוכר, לראשונה בחיי החדשים. הייתה משמרת מוצלחת! אני לומדת להנות גם בלי מר ארק. חוץ מכמה פעמים שלא הצלחתי לשלוט על מחשבות מר תפו”א ופעם אחת שרחרחתי צ’ייסר ארק (כדי להבדיל בינו לבין ג’ין) וממש רצתי לשתות אותו, הסאחיות מעולם לא נראתה יותר טוב!!!!.
צ’ייסר לימונדה זה אש! ולהיות מוקפת בשיכורים: בליינים, עובדי הלילה, שבורי העיר, עופות מוזרים/דורסים, אוכלי נבלות ועוד ועוד ועוד, כשאת הסאחית היחידה, זו חוויה מעניינת! חוץ מזה, אומרים שאם תתמיד במשהו 21 יום הוא יהפוך להרגל, החל מ00:00 התחלתי רשמית את היום ה-21!!! מבחנתי עברתי את הפן הקשה מהבחינה הפסיכולוגית, פיזית זה משהו אחר. יש לי כאבי ראש שלא מרפים, לא יודעת אם זה קשור לגמילה או לא.

השמש עולה, אני חוזרת לביתי בתחושה שאיבדתי את זה סופית! אבל אני מתה על זה!!!!
http://i.imgur.com/ZuRz1Eb.gif

ZuRz1Eb

H8CHWtx

עוד מהבלוג של mili bergman

תצוגה מקדימה

"עצב מתוק בקרקס"

שלישי עד שבת, ה- 8-19/8/17. שנה+חודשיים ו-24 יום עד שנה+ שלושה חודשים ו-5 יום לגמילה. רציתי לכתוב לכם! נשבעת שרציתי ולא מצאתי את הזמן. היו אלה ימים מטלטלים!!! הכל התחיל כשגיליתי שקיימת עונה חדשה לתכנית ראליטי שקר כלשהי (זאת שהם...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

”הימים הכי סאחיים שלי EVER!!!“

  רביעי-שישי, ה-3-5/8/16. היום ה-86, ה-87 וה-88 לגמילה. רביעית קמתי גמורה יותר משהלכתי לישון. הרגשתי שמשהו בי לא רוצה ללכת לעבוד, זה חרה לי מאוד! דיברתי עם ”הילדה הפנימית...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"מתגייבר"

יום שישי, ה-21/10/16. היום ה-165 לגמילה. אני בטוחה שכולכם הדרתם שינה מעינכם כל הסופ"ש הזה, אז לא אשאיר אותכם במתח. הפרק לו כולנו חיכינו: "המפגש עם הפסיכיאטר!". אז לא רק שהיה לי קשה להירדם, גם לא ממש הצלחתי לישון. התעוררתי מוקדם עם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה