הבלוג של mili bergman

אלכוהוליסטית לא אנונימית

רווקה עם חתולה בת 33, מתגוררת כרגע בתל אביב... ב-10.5.16, התחלתי תהליך של גמילה מאלכוהול, ספק מבחירה, ספק מכפייה. הבלוג נועד לתאר את התהליך המורכב הזה....

עדכונים:

פוסטים: 173

החל ממאי 2016

    קטגוריית - חסימה רגישית

  • mili bergman

    "שבוע שכזה..."

    שלישי – שבת, ה- 21-25/2/17. הימים ה- 287-2911 לגמילה. היה לי הרבה מה לספר, תובנות והגיגים, אבל פשוט לא הספקתי לעצור ולכתוב…. בגלל שהכל כבר מעורפל לי אדבר בנקודות. 1. היה לי שבוע הפסקה מכוונת מסמים קלים והגעתי לכמה מסקנות חשובות: הראשונה – אין לי שום בעיה להירדם בלי זה, אין לי קריז, אני לא ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 years
  • mili bergman

    "השיבה הנפוחה לחיק המתקשרת"

    תצוגה מקדימה

    ראשון – שלישי, ה-11-13/12/16. הימים ה- 216-2188 לגמילה. בראשון התעוררתי נפוחה מתמיד. עליתי על המשקל, 4.4 קילו נוספו למשקלי! שייסע!!! אאבאאא!!!!! למה???? למה?! אולי כי בשבוע שעבר פיצית את עצמך לא מעט על “תאריך הלידה”, בגרונך גלשו כמה קרואסונים וכמה חבילות (ברבים) של עוגיות. ייתכן! אבל הבטן נפוחה וקשה! אני חושדת שאולי זו תופעת לוואי, ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    למנמנם, לנשנש ולישון"

    ראשון – שבת, ה-13-19/11/16. הימים ה- 188-194לגמילה. סיכום שבוע רביעי לתרופות = זוועת עולם. לא כתבתי כי הדיכאון עמי והוא רק החריף. ראשון התחיל כביכול בטוב, הייתה ישיבת מלצריות ב”סקסמוכר”, מראש צפיתי את שארצה לומר, אבל החרדה עלתה… אז הדמעות אומנם ירדו, אבל אמרתי את דעתי למרות שהיא דעת מיעוט, ולמרות שידעתי שהרוב לא יאהב ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "להדליק את הדוד, לכבות אותו, לחזור לישון"

    ראשון – שבת, ה- 6/11-12/11/16. הימים ה-181-187 לגמילה. שבוע שלישי לתרופות, התחיל נמוך, הגיע לתחתית ומקווה שמסתיים במישור. ראשון עד רביעי, המצב היה בקנטים. חוץ משלישי בו לא יצאתי מהמיטה, בשאר הימים עבדתי ובזמני הפנוי בעיקר הדלקתי את הדוד, כיביתי אותו, וחזרתי למיטה. אין מה לעשות, בו נקרא ליד בשמו, אני בדיכאון! למה? ממה הוא ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "סלואו מושן"

    ראשון – שבת, ה-22-29/10/16. הימים ה- 166-173 לגמילה. עבר שבוע מאז שהתחלתי לקחת את התרופות. והוא מתחלק לשני חלקים: 1. שבת וראשון, בעיקר ישנתי, הרגשתי עייפות, הגוף שלי היה חלש ובקושי היה כוח ללכת. בראשון יצאתי מביתי למפגש עם “תאומתי הקטנה”, מפגש ראשון מאז שבוע “כפר האיזון שלי. בכיתי רק קצת. בשני התעוררתי בהתרגשות לקרת ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "שקט שמאפשר לשמוע".

    תצוגה מקדימה

    יום שני, ה-17/10/16. היום ה-161 לגמילה!. התעוררתי מוקדם אחרי הסערה של דמעות, מחשבות, שינה, חלומות, קימה, בכי, שאכטה, שינה, חלום, קימה, שאכטה, בכי, מערבולת מחשבות, שינה…. בקיצור, סוג של הזיה. התעוררתי מחלום נוסף שבו אני במיטתי, המצעים (שהם פסים שחור לבן), הרגישו לי ככלא, וקול שאומר לי “שחררי את עצמך”. היה שקט קסום כזה של ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "להרים ידיים".

    יום ראשון ה-16/10/16, היום ה-160 לגמילה. נעלמתי!!! גם לכם וגם לי, לאן??? לכאוס כמובן. בראשון הגעתי למפגש עם המתקשרת האהובה שלי, מראש ידעתי שזה הולך להיות מפגש של “להיות או לחדול”, או שנצליח להתקדם או שהגיע הזמן להרים ידיים. באוטובוס עוד חשבתי לעצמי שאני צריכה להתייחס למוח שלי כמו שאני מתייחסת לגוף באתגר ה-28 יום ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "רק אל תשאלו מה שלומי!!!"

    ראשון – שלישי, ה-2-4/10/16. הימים ה-146-148 לגמילה. בראשון החלטתי, שלמרות חוסר הרצון והכוח, אני מסדרת ומנקה את הבית, כדי לפתוח את השנה החדשה בטוב. סיימתי לנקות את מרחבי המוגן, ניקיתי את עצמי ועשיתי “טיהור” עם קטורת, בו בירכתי את עצמי וסביבתי לשנה החדשה, ויצאתי במסעי לארוחת החג. באוטובוס לעיר ילדותי, בדקתי מה המשמעות של “חלום ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "למתוח את בית החזה ולהגיד לשד: בוא!"

    חמישי – שבת, ה-29/9-1/10/16. הימים ה-143-145 לגמילה. בחמישי התעוררתי מוקדם ורכבתי למכון לפיזיותרפיה. הקדמתי קצת, רק בשביל לגלות שהפיזיותרפיסטית שלי ביטלה את כל התורים להיום. המזכירות עוד הוסיפו שהיא אמרה שהודיעה לכולם חוץ מאחת (לא אני). חייכתי. הן שאלו מתי התור הבא שלי, “אין לי יותר, זה היה אמור להיות הטיפול האחרון”, עניתי בחיוך....

    תגובות

    פורסם לפני 3 years
  • mili bergman

    "מערכה חמישית - הקרב מול מיכל הקטנה".

    תצוגה מקדימה

    יום שלישי ורביעי, ה-27-28/9/16. הימים ה141-142 לגמילה. בשלישי התעוררתי מוקדם, עשיתי כל מה שביכולתי כדי להגיע לטיפול הכי מוכנה שיש: תרגילי נשימות, העצמה, דיבור עצמי: שאני יכולה לעבור הכל, שאני מסוגלת לפרוץ כל חסימה, אכילת קקאו לפתיחת הלב, תפיסת אוטובוס מוקדם כדי לא להגיע בלחץ וכמובן תפילה ליקום שיעזור לי לעשות זאת. אכן הגעתי מוקדם, ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 years

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה