הבלוג של ajessicaabbey

Posto di Jessica

אני רוצה לגור באנגליה. יום אחד אני אגור באנגליה. בלונדון. ואהיה שחקנית מפורסמת, וסופרת. הלוואי.

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מאוקטובר 2010

ככל שהתקרבתי, הרגשתי את רגלי רועדות. הרגשתי שאני עומדת להתמוטת. כמו שחולים בשפעת, ומרגישים כאילו השרירים של הגוף לא מספיק חזקים בשביל להחזיק אותנו על הרגליים. הפעם, הצלחתי להגיע עד לאותו העץ הגדול.

11/11/2010

היה שקט. פשוט שקט. שהכביד על האוזניים. הרגשתי שאני נהית חירשת. לא שמעתי כלום, אף לא את נשימותי שלי. שום רוח לא רקדה בין העלים ובין ענפי העץ הגדול; שום ילד לא רץ תחתיו; אף לא אדם אחד הביט בו, בעץ.

ככל שהתקרבתי, הרגשתי את רגלי רועדות. הרגשתי שאני עומדת להתמוטת. כמו שחולים בשפעת, ומרגישים כאילו השרירים של הגוף לא מספיק חזקים בשביל להחזיק אותנו על הרגליים. הפעם, הצלחתי להגיע עד לאותו העץ הגדול. הסתכלתי על גזעו העבה. הוא עמד שם. פשוט כך. הוא נראה די עייף, אני מודה. אבל היתי גאה בו. הסתכלתי סביבו, מתהלכת, נתמכת בו בכדי לא ליפול. ענפיו גבוהים מדי בכדי שאטפס עליהם כפי שהיתי עושה בהיותי ילדה קטנה. הסתכלתי בגזע, ואז ראיתי את הקוים העדינים והדקים, שהיו בהירים רק מעט יותר משאר הגזע. סכין פעם חרטה את האותיות “ל + ע” על הגזע שלי. חייכתי.

“אני רואה שאת זוכרת את העץ,” קול העיר אותי מחלומותי. פתאום הרגשתי את האוזניים ואת עור התוף, התרגשתי. את לא חירשת, לחשתי לעצמי בראש. הסתובבתי – זה היה ערן. חייכתי. “אני רואה שאותנו לא שכחת.”

“ואיך יכולתי לשכוח?” שאלתי בשקט. הוא הניח יד על לחיי, שהתמלאה קמטים עם השנים.

“לידיה, ערן – אתם באים?”

רונה שאלה אותנו מהבית. חייכתי. “היא יפהפייה,” אמרתי לערן.

הוא צחק. “כן, היא יפהפייה. עוד שהינו בבית החולים ידענו את זה, לידיה.” הסתובבנו והתקדמנו אל עבר הבית. הרמתי את מבטי אל הבית הגדול שערן בנה במו ידיו. רון, הנכד שלנו, רץ אל העץ. רונה רצה אחריו, מנסה לתפוס אותו ולהכניס אותו הביתה, לאכול. הוא נעמד וחיקה את העץ הגדול.

ממש כמו עץ רענן, הוא עמד לצידו של העץ הגדול.

חייכתי.

עוד מהבלוג של ajessicaabbey

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 9 years

כשיהיה לה רגע של שקט

היא הסתובבה שעות. מחפשת. גם בלי לדעת מה, היא היתה מחפשת. במקרה, הפעם היא כן יודעת מה היא מחפשת. הפעם, זה מאד ספציפי. והיא לא מוכנה לוותר, ולא להתפשר. הפעם, היא צריכה למצוא בדיוק את מה שהיא רוצה. ושזה יהיה מושלם. גם אם אין דבר...

תגובות

פורסם לפני 9 years

אם לא היתי קנאית לה

יום טוב. היתי עם אביב. היתה לה הופעת הפסקה (הופעה במסדרון בית הספר, בה להקה או מספר אמנים מבית הספר מופיעים בפני כולם על חשבון ההפסקה). היא שרה יפה. מאד. הקול שלה נוגע ללב ופותח מקומות בראש, שלא חשבת שקיימים! האזנתי לקול שלה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה