הבלוג של מקורבת לצלחת

advoo

אדוה, בת 32, עובדת מדינה, גרה בתל אביב אבל גלילית במקור. ג'ינג'ית בהכחשה (אוהבת יותר את ההגדרה של אבא- שיער בצבע זהב), רבע לבנונית אבל מתגאה בזה כאילו פיירוז ואני שחקנו קלאס ביחד. מתמלאת באושר מצלחות מלאות ומתענגת לראות... +עוד

אדוה, בת 32, עובדת מדינה, גרה בתל אביב אבל גלילית במקור. ג'ינג'ית בהכחשה (אוהבת יותר את ההגדרה של אבא- שיער בצבע זהב), רבע לבנונית אבל מתגאה בזה כאילו פיירוז ואני שחקנו קלאס ביחד. מתמלאת באושר מצלחות מלאות ומתענגת לראות אותן ריקות כמה דקות אחרי.

עדכונים:

פוסטים: 11

עוקבים: 3

החל מינואר 2017

מה הקשר בין חלומות ילדות להיות דמות מסדרה לבצק פריך? גם מתכון לקיש דלעת וכרישה טבעוני.

07/10/2017

בתקופת ההתבגרות (ומודה שגם הרבה רגעים אחריה) את מרשה לעצמך לנדוד במחשבות ולדמיין מה היה קורה אם הייתי איזו דמות מסדרה או מסרט, במקרה שלי לפעמים גם דמות מספרים (חנונית, כבר אמרתי). בתקופת הטיפש- עשרה שלי כמה שרצינו להיות דמויות מהספייס גירלז (אפילו צילמנו כמה רי-מייקים לקליפים שלהן בשיעור וידאו, אני רק רציתי להיות כמו מלאני בי ולבעוט באוויר כמו בקליפ של wannabe, בסוף כמובן שהייתי ג׳ינג׳ר), עד היום אם משמיעים שיר באיזו מסיבה או חתונה אני משקשקת את הרגליים במחווה לשיר וכשאני עומדת בצל אני מדמיינת שאני נועלת את נעלי הפלטפורמה של אמה, ואפילו לכל אחת מהחבורה היה כמה שמות חדשים, אני הייתי נועם באיזשהו שלב (והבנות היו קוראות לי ככה), היינו חברות ערפדיות גם,  בעקבות איזה שיר של ריקוד שורות בסלסה. לתמונת המחזור בכיתה יב׳ הסתפרתי וזו הייתה תספורת רייצ׳ל (מחברים כמובן).

אבל השיא היה כשכולנו רצינו להיות דמות מסקס והעיר הגדולה, קארי בראשדו שיגעה את כולנו, רצינו להתלבש מגניב כמוה, לנעול נעלי עקב גבוהות ולהיות בעלת קריירת כתיבה מדהימה ושמיסטר ביג יירדם לידנו בכל לילה. אבל איכשהו תמיד כשדיברנו על הדמויות אני ״נתקעתי״ עם מירנדה, כנראה כי היא ג׳ינג׳ית וכי כל הדפוקים נדבקו אליה (רוצה יותר לחשוב שעניין הקריירה שלה שיחק תפקיד חשוב בלהדביק אותה אליי). אבל יש דברים שכנראה נחקקים בתת מודע ושנים אחרי שהסדרה הסתיימה וגם הסרטים עלייה מצאתי את עצמי בעיר הגדולה (תל אביב) ויוצאת עם הבחורים הכי הזויים אי פעם (אמרנו מירנדה או לא?!). למרות שאמא דיי בטוחה שאני לא יוצאת לדייטים, הנה כמה דוגמאות מופלאות. אז היה את ההוא, שאיחר לדייט, הגיע עם אופניים חשמליים ותוך שתי דקות הציע מיץ גת או ג׳וינט, והיה האת ההוא שהיה נרגן כל הדייט והתעצבן במיוחד שאמרו לנו שהשולחן בבית הקפה שמור לבעלים שאמור להגיע אבל שנשב בינתיים ואם יגיע יעבירו אותנו, הוא לא אהב את הרעיון והראה את זה  (אני רק רציתי למות), ההוא שהיה גר ממש קרוב אליי והתעקש לאסוף אותי ושניסע לאיזה פאב בצפון העיר ובילינו חצי שעה לפחות בחיפוש חנייה, יש את ההוא שאחרי חצי שעה של שיחה על השליחות המשמעותית שהייתה לי בתנועה הרפורמית אמר שמבחינתנו הרפורמים יותר גרועים מהנוצרים ואחר כך לא הבין למה נעלבתי. ויש עוד כל כך הרבה סיפורים הזויים. אמא את מבינה למה אני עדיין רווקה? (מוכרחה לומר שהיו גם כמה בחורים טובים ובעקבות אחד מהם קיבלתי ירושה מעולה והמתכון בסוף מוקדש לה).

לשמחתי, דמות אחת שאהבתי במיוחד בסדרות טלוויזיה הייתה מוניקה מחברים, הדמות הכי משוגעת בזמנו וגם  בעיקר כי בסוף היא הייתה זו שמאכילה את כולם וקריירת האפייה שלה קרצה לי מהרגע הראשון (היא גם זכתה בבחור טוב בסוף, עוד יש תקווה). בזכות השגעון הזה נחשפתי בסדנא מעולה למוצר חדש של שמרית שהוא קמח לבצק פריך, לא תאמינו, שלוש דקות עבודה, רק מוסיפים נוזלים ויש בסיס מושלם לפאי, קיש, עוגיות מעולות ועוד.

image1 (2)

(הקיש שלי בסדנא מדגמן לצד מגוון האפשרויות שהקמח הזה מאפשר, צילום: גלית סבג)

קיש דלעת וכרישה טבעוני:

מצרכים:

לבסיס:

250 גרם קמח בצק פריך מלוח של שמרית

60 מ״ל/ שליש כוס חלב קוקוס

 

למלית:

500 גרם דלעת חתוכה לקוביות

2 גבעולי כרישה (החלק הלבן)

3 שיני שום

 

לרויאל:

170 מ״ל קרם קוקוס

4 כפות קורנפלור

2 כפות מים

 

ההכנה:

הבצק: מעבירים לקערת מיקסר עם וו לישה (אפשר גם בידים) את הקמח ובהדרגה מוסיפים את חלב הקוקוס עד לקבלת בצק רך ונעים מאוד למגע. אוספים את הבצק ומרדדים על בסיס תבנית הפאי (טיפ של דנית) כך שהשוליים רחבים מספיק על מנת לעצב בתבנית הפאי את השוליים. מסדרים את הבצק בתבנית, מחוררים בעזרת מזלג את הבסיס ומעבירים לקירור לכחצי שעה.

בינתיים מכינים את המלית, מפזרים את קוביות הדלעת בתבנית, מרססים בספריי שמן, מפזרים מעט מלח ופלפל, אפשר גם רוזמרין.  מעבירים לתנור (חום של 180 מעלות) לכחצי שעה עד שהדלעת רכה אבל לא מדיי. במחבת מחממים 2 כפות שמן שאוהבים (זית, קוקוס, חמניות) ומטגנים את הכרישה עד שמתרככת ומוסיפים את שיני השום לכדקה נוספת, מוסיפים את הדלעת שתקבל את הטעמים תוך כדי ערבוב (להיזהר לא לשרוף ושלא ידבק) לעוד כדקה-דקותיים. מצננים מעט.

רויאל: מערבבים היטב את כל החומרים, שמים לב במיוחד שהקורנפלור לא יהפוך לגושי.

מפזרים על תחתית הקיש את המלית ושופכים בעדינות את הרויאל. מכניסים לתנור לכ-45 דקות עד ששולי הקיש זהובים ויפים.

בתאבון!

image1

אני מדגמנת כיף גדול עם בצק מושלם

אני מדגמנת כיף גדול עם בצק מושלם (צילום:גלית סבג)

למתכונים נוספים לחצו כאן:  http://bit.ly/2j7wxa3

 

עוד מהבלוג של מקורבת לצלחת

תצוגה מקדימה

מינוס ומינוס הופכים לפלוס

תרשו לי להתחיל בוידוי, אני במינוס. אני במינוס כי אני לא יכולה לעצור את עצמי לקנות כל מוצר חדש שיוצא (בלי פרסומות אבל העד חצות מתוק- מלוח היא יצירת אומנות ומי לעזאזל צריך מגלגל עלי גפן). אני במינוס כי לא היה טעם של מגנום שלא...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

הפחמימות הן סוג של נחמה

אני אוהבת דברים צבעוניים, עד לפני כמה שנים היו לי אולי שתי חולצות ואפס שמלות שחורות בארון (אל תתפסו אותי במילה, יש לי הרבה בגדים וקשה לי לספור במדויק אבל בשביל להבהיר נקודה). המכנס השחור נשמר לביקור רשמי של ראש ממשלת...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

תרגיל באיפוק

יש לי וידוי, אני גם מוכנה למה שזה יביא אחריו, כן, אני לא אוהבת אוכל מטוגן (ביננו, אני לא יודעת לטגן ולא ממש מתאמצת ללמוד, כולם צפו בכשלון שלי בשיעור האחרון).  מה שיותר נכון התרגלתי לא לאכול אוכל מטוגן. כבר הרבה שנים שמטוגן לא...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה