הבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

adshgi

בסוף תמיד חוזרת הביתה

עדכונים:

פוסטים: 62

החל מינואר 2015

לא מדליקה נרות נשמה, כבר בקושי פעם בשנה עולה לקברים שלהם. לא מפיקה אזכרות. לא בוכה את עצמי לדעת ביום האם, או בימי פטירתם והולדתם. בקיצור, לא מקיימת פולחני אבל.

חוץ מטקס קבוע אחד: פעם בכמה זמן אני עוצרת הכל כדי לתהות  (בשקט לעצמי או לאהוביי הקרובים) מה דפוק בי? למה אני לא מתרסקת, נשברת, נמעכת על הרצפה? איך אני ככה ממשיכה בלי למות מבפנים? האם לא אכפת לי? האם אני לא באה מספיק במגע עם החלקים האלה של חיי? איך זה שאני לא כמו כל האבלים שאני מכירה? ואיך זה שעדיין התגובה הזאת “לא רואים עלייך” מטלטלת אותי, למה לעזאזל לא רואים את זה עליי?

ותמיד מקיימת עם עצמי את אותה שיחת הבהרה: אני כל הזמן זוכרת, גם בלי נרות נשמה. אני כל הזמן מתגעגעת, גם בלי להשתטח על אבני המצבות הקרות, אני כל הזמן חושבת עליהם, מבכה את חסרונם, כל הזמן כועסת, מתרסקת, מתה איתם, חיה בלעדיהם. אני כל הזמן במגע עם זה.

אז נכון, אני לא מדליקה נרות נשמה, למרות שיש לי סטוקים בארונות, בקושי פעם בשנה עולה לקברים שלהם, למרות שבחלומי אני נודדת לשם פעמים רבות. לא מפיקה אזכרות ותמיד מרגישה שאני בת גרועה ואחות מחורבנת בגלל זה. אני לא בוכה את עצמי לדעת ביום האם, או בימי פטירתם והולדתם (רק לכמה דקות ואז מתאפסת). בקיצור, לא מקיימת פולחני אבל. אבל אני רואה את זה על עצמי כל הזמן, אני מסתכלת במראה ומרגישה שאני לובשת את זה כאילו היה עורי.

 

כל הזמן.

shutterstock_101754583_nl

עוד מהבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

סיפור דמיוני שקרה באמת

זה הולך להיות עוד אד מהסיפורים האלה שלא באמת תבינו אם זו אמת או בדיה. שלא תגידו שלא אמרתי מראש. זה היה לפני כמעט 13 שנה. ב14.2.2002. ישבתי בסטארבקס בעיר סטודנטים משמימה בשם דנידין בניו-זילנד. בדרך לשם, בכיכר העיר, ראיתי את הזוג...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

שקיות

אתחיל מהסוף. כלומר מההתחלה. או שמא מסוף ההתחלה? ימים יגידו. כך או כך…. אתחיל מעכשיו. מעולם לא העליתי בדעתי שבשלב מוקדם כל כך בחיי אאלץ לפנות את בית הורי על כל תכולתו. מודה, כאב לי הלב.  אמא שלי, ידענו תמיד, היא אספנית. לא של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מתנה

מחר אמא שלי חוגגת את יום הולדתה  ה63. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אילו הייתה חיה. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אם הייתה חיה וגם חוגגת משהו. אבל אמא שלי כבר ארבע שנים וקצת לא חיה, וכבר 14 שנה לא חוגגת...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה