הבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

adshgi

בסוף תמיד חוזרת הביתה

עדכונים:

פוסטים: 62

החל מינואר 2015

מחנכים אותנו להיזהר בבקשותינו, אומרים לנו לא לעוף על עצמנו, לא לכוון גבוהה מדי- כי אם אין ציפיות אין אכזבות. אומרים לנו להישאר עם רגליים על הקרקע, כאילו מישהו יכול בכלל להבטיח שהקרקע הזו לא תישמט בשנייה מתחת לרגלינו. אומרים לנו לחשוב אלף פעם לפני כל צעד, לשקול מילים, להישאר מחוברים למציאות, כאילו מישהו בכלל יכול לומר לך מה המציאות שלך.

07/01/2016

מחנכים אותנו להיזהר בבקשותינו, אומרים לנו לא לעוף על עצמנו, לא לכוון גבוהה מדי- כי אם אין ציפיות אין אכזבות. אומרים לנו להישאר עם רגליים על הקרקע, כאילו מישהו יכול בכלל להבטיח שהקרקע הזו לא תישמט בשנייה מתחת לרגלינו. אומרים לנו לחשוב אלף פעם לפני כל צעד, לשקול מילים, להישאר מחוברים למציאות, כאילו מישהו בכלל יכול לומר לך מה המציאות שלך.

אומרים לנו להסתפק במועט, להאמין שיהיה בסדר, ולקוות ש”רק שלא יהיה טוב יותר אחרת נשתגע”.

ויום אחד, אבל רק כשאתה מוכן,  אתה שומע מישהו אומר- איזה שטויות במיץ!

כבר כמעט שנה אני לומדת שפה חדשה, שפת המטא פסיכולוגיה של פריידי מרגלית. לא אכנס כרגע להסברים מעמיקים בנוגע לתורה (מוזמנים להיכנס לאתר לשם כך), רק אומר כמה דברים בסיסיים בנוגע אליה: המטא-פסיכולוגיה מבוססת פיזיקת הקוואנטים בשילוב עם עבודת תודעה בלתי פוסקת. היא מלמדת אותנו שהחיים הם לא משהו שקורה לנו מתוקף איזה גורל או כוח עליון, אלא משחק שאנו יכולים לשלוט בו ולנווט אותו. המציאות שסביבנו נתפסת כמעין מסך הולוגרפי עליו מוקרן הסרט- שאנחנו התסריטאים, הבימאים המפיקים וגם השחקנים הראשיים שלו, וכל התפקידים המשניים והתפאורה מסביב היא למעשה פרי יצירתנו.

בטכניקות נגישות וישימות מאוד, ששורשיהן באדמה (מדע) וראשן אי-שם ברקיע השביעי בואכה גן-עדן , פריידי מרגלית והצוות המדהים שלה במרחב מודעות מלמד כל מי שרק רוצה להתבונן פנימה, אל תוך חלקי האור והצל שבו, מבלי לכעוס, להאשים או לשפוט. בעיניים מלאות חמלה ורצון למלא את העולם בטוב, הם מפיצים את השמועה לכל מי שרק מוכן לשמוע. ובפשטות רבה לגרום לאדם להבין- שמספיק להתבונן בכדי לשנות דפוסי פעולה ותפיסות מעכבות, לברוא מציאות, לנהל את החיים במקום להתנהל בתוכם.

אני לא מגדירה את עצמי כאדם רוחני. בכל 36 שנותי לא התחברתי מעולם למדיטציות, גם לא לגורואים בגלביות לבנות ולאנשים שבשבילם כולם “אהובים בבריאה”. אבל משהו בלב פעם בי מהמפגש הראשון עם פריידי, וממשיך לרגש בכל פעם. המדיטציות העוצמתיות שעושות עבודה מעמיקה בנבכי המודע ושאינו מודע, התכנים שמוטמעים ממש בגוף הפיזי, ומרגיש לפעמים כאילו הגוף עובר עירוי של ידע נפשי חדש שמשנה עולמות פנימיים מהיסוד.

למה אני מספרת את כל זה? כי אני רוצה לספר לכל מי שרק רוצה לשמוע שהכוח בידיים שלנו- כי רק אנחנו מעכבים את עצמנו, רק אנחנו מסרסים, שופטים, מבקרים ושמים לעצמנו רגליים, ורק אנחנו יכולים לקחת חזרה את המושכות ולהחזיר את הכוח הביתה- אלינו. ורק כשנפסיק להסתפק במועט ולהיזהר בבקשותינו, נצליח לגדול, ליצור, להגשים וליהנות מכל מה שיש לנו להציע לעצמנו, וזה כל כך, כל כך הרבה!

בקרוב יפתח מחזור נוסף בלימודי מרחב-מודעות, ומפגשי היכרות עם המטא פסיכולוגיה מתרחשים כל חודש (פרטים באתר). אני כבר הייתי בארבעה כאלה וזה לא נמאס. בכל פעם זוויות חדשות בי מתגלות ועוד רובד תודעתי נחשף. תהיו אמיצים, תסתכלו לעצמכם באדום של הלב. תחזרו הביתה.

רק טוב יכול לצמוח מזה.

 כמה טוב שבאת הביתה 
מילים-יענקל’ה רוטבליט, לחן- שלום חנוך

כמה טוב שבאת הביתה
כמה טוב לראות אותך שוב
ספר מה נשמע, ספר
ספר איך היה
ולמה לא שלחת גלויה?

כמה טוב שבאת הביתה
קצת רזה, אך מה זה חשוב
עשית חיים, עשית דברים
ראית קצת צבעים אחרים.

אך כמה שטוב אתה כאן
כמה שטוב אתה כבר כאן
כמה שזה טוב, טוב.

כמה טוב שבאת הביתה
בית זה אומר כבר הכל
היה לך חם, היה
היה לך קר
אתה עכשיו יותר מאושר
כבר יותר מאושר.

אז כמה טוב שבאת הביתה
כאילו שיצאת, יצאת רק אתמול
הכל פה נשאר אותו הדבר
אתה עכשיו יותר מבוגר
כן, יותר מבוגר.

אך כמה שטוב…

כמה טוב שבאת הביתה
באמת, חשבת עלי
כמה טוב שבאת
שבאת הביתה
כמה טוב שבאת אלי
כן, שבאת אלי.

home

צילום: shutterstock

נהניתם, סקרנים, רוצים עוד? מוזמנים לעקוב אחרי כאן או לעשות LIKE לדף הפייסבוק של הבלוג “גשרים”

עוד מהבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

סיפור דמיוני שקרה באמת

זה הולך להיות עוד אד מהסיפורים האלה שלא באמת תבינו אם זו אמת או בדיה. שלא תגידו שלא אמרתי מראש. זה היה לפני כמעט 13 שנה. ב14.2.2002. ישבתי בסטארבקס בעיר סטודנטים משמימה בשם דנידין בניו-זילנד. בדרך לשם, בכיכר העיר, ראיתי את הזוג...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שקיות

אתחיל מהסוף. כלומר מההתחלה. או שמא מסוף ההתחלה? ימים יגידו. כך או כך…. אתחיל מעכשיו. מעולם לא העליתי בדעתי שבשלב מוקדם כל כך בחיי אאלץ לפנות את בית הורי על כל תכולתו. מודה, כאב לי הלב.  אמא שלי, ידענו תמיד, היא אספנית. לא של...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מתנה

מחר אמא שלי חוגגת את יום הולדתה  ה63. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אילו הייתה חיה. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אם הייתה חיה וגם חוגגת משהו. אבל אמא שלי כבר ארבע שנים וקצת לא חיה, וכבר 14 שנה לא חוגגת...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה