הבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

adshgi

בסוף תמיד חוזרת הביתה

עדכונים:

פוסטים: 62

החל מינואר 2015

הספק, כך מסתבר, הוא חומר שמחלחל הרבה יותר מהר ובקלות מהאמונה.

21/06/2015

 לא אבקע! /של סילברסטיין

אני אפרוחית הגרה בביצה
אך אני לא אבקע, כן, אני לא אבקע.
תרנגול קו-קו-רא לי, פרגית ממריצה,
אך אני לא אבקע, כן, אני לא אבקע.
כי שמעתי הכל על זיהום, מלחמה,
ושריקות מטוסים וצעקות ומהומה,
ועל כן אשאר כאן בתוך חממה

ופשוט לא אבקע!

 

גילוי נאות- נולדתי בלידה ארוכה מאוד, שבסופה משכו אותי בכוח החוצה. ובדומה ללידה, גם היציאה שלי מאיזור הנוחות שבניתי לי, מלווה בהרבה פחד וכאב. אני נאבקת בין הרצון לפרוץ והידיעה שהגיע זמני לבין חוסר האמונה שאכן אני יכולה, ופעמים רבות אני מוצאת את עצמי מחפשת שוב ושוב את הדרך לאותה חממה, שהיום אני כבר יודעת שהיא יותר חונקת ממטפחת אותי, אבל לא בטוחה שיודעת איך למצוא את הדרך החוצה ולעבור בפתח.

והספק, כך מסתבר, הוא חומר שמחלחל הרבה יותר מהר ובקלות מהאמונה.

האמביוולנטיות הגדולה הזו, שגורמת לי לרקוד את הסקובידו , היא עניין מאוד מעייף. אם בלידה עסקינן- הוא גם מסכן חיים. כזה ששולחים בגללו מיד לניתוח קיסרי. אז אני נזכרת ברגע ההוא בלידה של איתמר, שצרחתי בכאב ובפחד- “אני לא מסוגלת!! אני לא אצליח בחיים לעשות את זה!” וכמה הגוף שלי ידע בדיוק איך לעשות את זה, מבלי שאחשוב יותר מדי, מבלי שאתכנן או אבנה אסטרטגיה.

ואחרי שאני מבינה, שדווקא בללדת אני לא רעה בכלל, אני מרגישה שאני מסוגלת גם לבקוע בעצמי, לצאת מהביצה, בלי לשקוע בביצה.

shutterstock_257542876 (2)

צילום: shutterstock

 

עוד מהבלוג של עדי שרף-ג'יבלי | גשרים

סיפור דמיוני שקרה באמת

זה הולך להיות עוד אד מהסיפורים האלה שלא באמת תבינו אם זו אמת או בדיה. שלא תגידו שלא אמרתי מראש. זה היה לפני כמעט 13 שנה. ב14.2.2002. ישבתי בסטארבקס בעיר סטודנטים משמימה בשם דנידין בניו-זילנד. בדרך לשם, בכיכר העיר, ראיתי את הזוג...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

שקיות

אתחיל מהסוף. כלומר מההתחלה. או שמא מסוף ההתחלה? ימים יגידו. כך או כך…. אתחיל מעכשיו. מעולם לא העליתי בדעתי שבשלב מוקדם כל כך בחיי אאלץ לפנות את בית הורי על כל תכולתו. מודה, כאב לי הלב.  אמא שלי, ידענו תמיד, היא אספנית. לא של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מתנה

מחר אמא שלי חוגגת את יום הולדתה  ה63. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אילו הייתה חיה. כלומר, אמא שלי הייתה חוגגת את יום הולדתה אם הייתה חיה וגם חוגגת משהו. אבל אמא שלי כבר ארבע שנים וקצת לא חיה, וכבר 14 שנה לא חוגגת...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה