הבלוג של האישה

עדי פסח

בת 37, אמא ל-3 גברברים. אשת איש ואשת קריירה. משתדלת תמיד לעשות "גם וגם" - לרצות את עצמי, ואת כולם. מאמינה בהגשמת חלומות, גם אם בדרך יש הפתעות לא צפויות.

עדכונים:

פוסטים: 33

החל מנובמבר 2018

פוסט מספר 3, שמחבר 3 דורות ומעורר מחשבה על 3 זמנים: עבר, הווה ועתיד החיים.

20/11/2018

״אמא, תכתבי על החיים עצמם״

״החיים הם לא כמו שחשבנו״

הוא אמר לי, בכורי הבוגר בן ה-9. תכתבי על זה טור. שכל הקוראות של סלונה יקראו.

אז לפני 3 שבועות פתחתי לי בלוג. התחלתי לכתוב ולהוציא לאור את ״הפתקים״.
הבטחתי לעצמי (ולקוראים שלי) שכל שבוע יהיו לי תכנים חדשים.

זה משהו שרציתי לעשות כבר זמן מה ובשלה העת להפוך רצונות למעשים.

image (3)

בעידן של היום, הילדים כבר יותר דיגיטליים ממה שאנחנו חושבים ושהבן הגדול שלי שאל אותי מה אני עושה בלפטופ שלו, שיתפתי אותו ״בקטנה״ שהתחלתי לכתוב באתר סלונה – אתר תוכן מוביל לנשים.

ומאז, מסתבר, יש לי עוקב. הוא בודק לי את הנתונים והלייקים, שואל אותי מה עם הטור הבא? ועל מה אני מתכננת לכתוב השבוע?

בשיחה ספונטנית שאלתי אותו אם יש לו רעיון?
ואז הוא ענה לי:

״תכתבי שהחיים הם לא מה שכולם חושבים. תכתבי שצריך להעריך את מה שיש לנו בחיים״.

הקשבתי לו בנחישות, רציתי להבין מאיפה זה בא.
והאמת? מודה שיצאתי אמא גאה.

״אמא, לא לכולם יש עבודה ולא לכולם יש מה לאכול. זה לא שאני אוהב את כל מה שאני עושה בחיים.. למשל, אני לא אוהב לימודים. אבל, אני יודע שאם אלמד ואשקיע זה יוביל אותי להצלחה ואז שאגדל, אולי אקבל בעתיד איזו הצעה טובה״

אלו הרגעים שכאמא את לרגע עוצרת.

נושמת.

מקשיבה.

זוכרת היטב את הטיוטה שהתחלת להכין לשבוע הזה, אבל את כבר מחליפה אותה בטור אחר שנכתב כעת מילה במילה.

והלב? מתפוצץ מאהבה.

ופתאום זה מזכיר לי את יום המקווה שלי, לפני כ-10 שנים, שעמדתי נרגשת בחצר בית סבתי היקרה
(לא זאת שכתבתי עליה שבוע שעבר, אלא סבתי השנייה)

כמיטב המסורת, בירכתי את אמא שלי בקול רועד עם ברכה כתובה מול כולן

אמרתי לה תודה.

התרגשתי מאד להיות כלה.

ויש משפט אחד מכל הברכה שזכור לי היטב שאיחלתי לעצמי דווקא, ועל הדרך החמאתי כמובן גם לה -

וזה הלך ככה:

9.6.2008 -

״אמא,

אני אוהבת אותך

מודה לך על מה ומי שאת עבורי

ומאחלת לי להיות לילדים שלי מה שאת בשבילי״

אמרתי את זה עם צמרמורת בגוף.

ידעתי שזה החלום שלי. להיות אמא טובה כמו האמא שלי!

PHOTO-2018-11-20-21-36-28

אז מוקדם מידי להגיד שהצלחתי במשימה ובטח שאני עוד לא במקום שלה

אבל הטור הזה מוקדש לך, בני היקר ולך, אמא יקרה

ומזכיר לכולנו רגע לעצור ולהקדיש מחשבה לחלקים הטובים שיש לנו בחיים

בין אם אנחנו צעירים או מבוגרים.

בתוך תוכנו כולנו יודעים ששום דבר לא מובן מאליו, ולפעמים גם את זה שוכחים

אבל תסכימו איתי שאין על הצדק הטהור שבדברי הילדים.

 

אוהבת אותך אמא

ואוהבת אותך בני

“האישה” שאני.

עוד מהבלוג של האישה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

הטבעת חותם ואני

לפני שנים רבות, בתחילת הקריירה שלי, הייתה לי שיחת הערכה והמנהל שלי אמר לי בחלק של המשוב לשיפור: ״לא הטבעת חותם במחלקה״. אני זוכרת ששאלתי אותו בקול מהוסס ושקט: ״אני? באמת? אתה בטוח בדבריך?״ כבר אז היה לי קשה להכיל את עוצמת...

תגובות

פורסם לפני 7 months
תצוגה מקדימה

הצדדים החיובים של הקורונה - סופ"ש 1

בית, מחשבות, חדשות, ילדים - כמה דברים שלא עשיתי עד היום בשישבת ופתאום כן יצא לי ״לעשות״, בין לבין הדאגות קראתי המון פוסטים ברשת, חלקים אופטימיים יותר וחלקם פחות ואז...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה