הבלוג של עדי פילץ

במילים אחרות

נשואה לבעלי הראשון, בנזוגי מזה 25 שנה. אמא לשלושה ילדים, מתרגמת במקצועי, כותבת תוכן לפרנסתי, וצורפת להנאתי.

עדכונים:

פוסטים: 67

החל מיולי 2010

אהבה גם אחרי המבט המלאנת’אלפים

- “אולי נשדך לה את פילץ”

- “לא הוא צעיר ממנה בשנה, זה לא יילך”

- “אולי בכל זאת. נראה לי שיש סיכוי.”

- “יאללה בוא נלך למסיבה ונראה”

מוצאי שבת. אני דחוסה באוטו בין שני חברי ילדות שלי. א’ וא’. השיחה נערכת ביניהם. חזרנו מהקיבוץ ואני מתה כבר לחזור לדירה שלי ליד האוניברסיטה. מחר יום ראשון ויש לי לימודים ועבודה. הם גוררים אותי למסיבה. לא מכירה שם אף אחד. אוף, מתה להגיע לדירה. ממש לא מתאים לי מסיבה עכשיו.

אוקטובר 1989.

אז הלכתי איתם למסיבה, האמת שלא היתה לי ברירה כי הם היו הטרמפ שלי. לא הייתי מוכנה לזה בכלל. לא הייתי לבושה למסיבה, בטח שלא היה לי מצב רוח מתאים. יאללה, שיקפיצו אותי לתל אביב במקום לעצור במסיבה ברמת השרון. ישבתי על הספה בסלון והסתכלתי סביבי: הבנות יפהפיות, הבנים חתיכים, וכולם שותים ורוקדים (כמעט כולם, אני לא). נהנים. ואני? אני לא מכירה אף אחד. למה הסכמתי לבוא הנה? למה לא עליתי על אוטובוס בכביש החוף? יכולתי להיות כבר בדירה אחרי מקלחת. מה לי ולחבר’ה פה? אני מושבניקית עם עבר קיבוצניקי. והנה אני בלב חבורה בה כולם מכירים את כולם מילדות. כולם נראים לי יפים ונכונים ומוצלחים כאלו. איך נגררתי למסיבה לא-לי? איפה אני בכלל? איך יוצאים מפה?

ישבתי על הכורסא, לא רקדתי, לא דיברתי עם אף אחד במשך כמה שעות. ראיתי את שני חברי ילדותי מתחילים עם בנות, רוקדים, שותים. שייגמר כבר.

טוב, אני לא יכולה להתכחש, שגם דרך המבט המבואס שלי והמדוכא-קלות הצלחתי להבחין בבעל-הבית. דוקא חמוד. האמת, הוא ממש הטיפוס שלי. חתיך, עיניים בהירות, נמוך, חייכן. חמוד.

סוף סוף מתחילים לקפל את המסיבה. תודה לאל שנגמר. יאללה הביתה.

עוברים יומיים.

א’ ידידי מתקשר: “הוא שואל עלייך. לתת לו את הטלפון?”

“עליי? הוא שואל עליי? זאת שישבה כל הערב עם פרצוף חמוץ והסתכלה על החתיכות שרוקדות מולה ומתה לברוח משם? את הטלפון ש ל י הוא רוצה?!”

“כן” הוא עונה. האמת שהוא כבר נתן לו את הטלפון. רק רצה ליידע אותי.

הוא התקשר אלי באותו ערב. רצה לקבוע דייט.

“תראה” אמרתי לו “לפי הכללים, אני אמורה להגיד לך שאני עסוקה, ונראה… ואולי… ויש לי משהו לעשות בכל ערב במשך השבוע. אבל האמת היא שאשמח להיפגש”.

כיוון שהוא היה קצין בקבע הוא יכל להגיע רק שבוע אחרי. במוצאי שבת הגיע לדירה השכורה והמכוערת שלי ברחוב ברודצקי בה גרתי עם שותפה. זוכרת שהוא נכנס בדלת, חייכן ונחמד. לא יודעת מי זאת “אהבה-ממבט-ראשון, אבל נראה לי שהיא הבתדודה של “מצא-חן-בעיני-לאללה”.

כשנפרדנו באותו ערב (למען הדיוק ההיסטורי, זה היה בבוקר למחרת, אבל אל תגלו לילדים) הוא שאל אם יש לי את הפרטים שלו. אמרתי שלא. הוא רשם לי על פתק את הטלפון אצל אבא, אצל אמא, בצבא, של הביפר בצבא ועוד אחד במשרד של אבא. “עכשו לעולם לא תוכל לחמוק ממני” אמרתי. “אני תמיד אוכל” הוא אמר. אבל מאז ועד היום הוא לא עשה אף ניסיון שכזה.

אחרי שבועיים הבנתי שמצאתי את מי שחיפשתי. אחרי חודשיים עברתי לגור איתו. אחרי שלושה חודשים הבנתי שלעולם לא אחפש מישהו אחר. אבל מה לעשות שבנים מבינים קצת יותר לאט מבנות אז לקח לו עוד שלוש שנים להגיד “כן”. מלמול חרישי מתחת לשפם (הלא-קיים) “כן, בואי נתחתן”. “אפשר להודיע לסבתא שלי?” שאלתי בחשש. כי מהרגע שמודיעים לסבתא אז אין כבר דרך חזרה. זה בלי-חרטות. “כן” הוא ענה. וזהו.

התחתנו בבית שלו, באותו מקום בו נערכה המסיבה ההיא, הראשונה. מאז הכל נהיה פשוט ובהיר וברור. אני עדיין חושבת שהוא הכי הכי בעולם. להתאהב במבט ראשון נראה לי לא כל כך קשה. לאהוב גם אחרי מאות אלפי מבטים – זאת החכמה. לא?

עוד מהבלוג של עדי פילץ

תצוגה מקדימה

לספר או לא לספר?

להגיד לה או לא להגיד? זאת השאלה. לשמחתי אני כבר לא בגיל ההיריון והלידה. עכשיו אני מלווה את אחיותיי הצעירות וחברותיהן  בתקופה המאושרת של חייהן. הריון, בדיקות, מעקב, התלבטויות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

איזו מין שלווה (או: הילדים גדלו)

כמעט 17 שנים חלפו מאז הפכתי לאימא בפעם הראשונה. 17 שנים של טיפול, דאגה, הענקה, אהבה ללא תנאי, עוד קצת דאגה, חינוך, ויתור, פשרה, מנה נוספת של אהבה, עוד קצת ויתורים. 17 שנים בהן הייתי תולה כביסה כשמישהי תלויה לי על הרגל, מבשלת...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

יש לי חלום

בחודשיים האחרונים זה מכה בי ביתר שאת. אני מוצאת את עצמי ניצבת מולה חסרת אונים, חסרת חשק, חסרת מעוף. זה משעמם אותי, אני לא טובה בזה ולא בא לי לעשות את זה יותר. אף פעם. נמאס לי סופית. להכין ארוחת צהריים לילדים. כן, כן, אני...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה