הבלוג של עדי פילץ

במילים אחרות

נשואה לבעלי הראשון, בנזוגי מזה 25 שנה. אמא לשלושה ילדים, מתרגמת במקצועי, כותבת תוכן לפרנסתי, וצורפת להנאתי.

עדכונים:

פוסטים: 67

החל מיולי 2010

לפעמים חלומות מתגשמים. מיק ג’אגר והסטונס בהופעה בפארק.

19/07/2013

לונדון. 13 ביולי 2013. חלום ישן שלי עומד להתגשם. הופעה של הרולינג סטונס בהייד פארק. אנחנו במלון מתכוננים להופעה. שנים חלמתי לראות אותם בהופעה חיה. כמה שמחתי לפני כמה חודשי כשפתחתי את העיתון וראיתי שהם מתאחדים לקראת שנת החמישים להופעה הראשונה שלהם. למופע קוראים 50 and counting… שם הולם. אנחנו כאן חמישים שנה, אבל ממשיכים. הספירה לא הסתיימה, ממש לא.

במונית בדרך לפארק עברנו דרך הארמון של המלכה, דגלים, פרחים בכל הצבעים, מזרקה עם פסל מזהב בראשה. תפאורה מתאימה להופעה בסדר גודל כזה. וחם. אמצע יולי. בממלכה הבריטית שוב “לא היה קיץ כזה חם מאז 2006″ כשכל קיץ נהיה חם יותר ויותר. חבר’ה תפנימו: כבר לא קר אצלכם, לא בקיץ בכל אופן. בכל אירופה כבר חם כל קיץ, עשרות מתים מחום. לא צריך להתפלא כל שנה מחדש.

בשבע וחצי תפסנו מקום ליד הגדר של המעגל הראשון. בשלב זה עוד אפשר היה לראות את הדשא. התיישבנו. בריטי מבוגר המדיף ריח בירה (אחת או שתיים או חמש) מאיים לדרוס אותי. הדשא מתמלא. טונות אנשים נוהרים, זוגות, חבורות, צעירים, מבוגרים, בני נוער עם שלל עגילים ופירסינג, קעקועים וכובעים. שלל מבוגרים מקועקעים מתודלקים על השד-יודע-מה ולכולם יש דבר-מה משותף. לכולם מרוח חיוך גדול של אושר על הפנים. כולם מאושרים.

ואז הכרוז מכריז – Ladies and Gentlemen – The Rolling Stones!

הלב דופק, הצוואר נמתח ואני מנסה להזדקף מלוא 162 סנטימטריי. אם רק הייתי קצת גבוהה יותר—

השיר הראשון – Start me up – קצב, תופים, גיטרות ומיק. הו מיק. לרגע אחד כל העמים, הצבעים, שכבות האוכלוסייה, הגיל, השפות והזרות מתאחדים לחיוך אחד גדול ומאושר של שמחה. באחד השירים הוא עולה עם איזה ז’קט לבן על החולצה השחורה שלו ואומר – הלכתי לחפש משהו משנות ה-60. על המסך מקרינים את מיק, צעיר בארבעים שנה עם אותו ז’קט בדיוק. רק הוא יכול ללבוש את אותו הבגד ארבעים שנה אחרי ולהראות בו מעולה…

בין שיר לשיר ובין התרגשות משיר אחד להתפעמות משיר אחר, עלו בי כמה תובנות.

1) מוזיקה היא באמת דבר משכר ומשמח. (אפילו לא שתיתי בירה אחת, פחדתי שאצטרך לעמוד בתור לשירותים…)

2) מוזיקה יכולה לאחד בין עמים ותרבויות ולגשר על פערים והבדלים. (לידיעת הגולש בנימין נתניהו)

3) לכל אחד יש מטרות ורצונות ושאיפות שונות, אבל עמוק בפנים כולם רוצים רק רוצים להיות מאושרים. (נוט טו סלף)

4) לא תמיד אפשר להישג את מה שרוצים, אבל אפשר לנסות ולפעמים לקבל את מה שצריך. או במילותיו של מורי-ורבי מיק ג’אגר:
You can’t always get what you want
But if you try sometimes well you just might find
You get what you need

5) גם בגיל 70 אפשר לרקוד ולשיר. לא רק שאפשר. צריך. וממש לא חייבים לעשות זאת על במה לפני רבע מיליון איש. (לזכור את זה לקראת מרץ הבא כשנעשה שוב מסיבה לכבוד יום הנישואין)

6) הזמן לחיות הוא עכשיו. כמו ששר ג’אגר בשיר האהוב עליי ביותר Ruby Tuesday:
There’s no time to lose, I heard her say
Catch your dreams before they slip away
Dying all the time
Lose your dreams
And you will lose your mind.

7) החיים יפים. צריך לזרום, לשתות בירה כשאפשר, ליהנות עם חברות וחברים, לשמוע הרבה מוזיקה שאוהבים. לרקוד כמה שיותר. (נכתב גם בהשראת סינטי יקירתי)

8 צריך לאסוף יותר חוויות ופחות רכוש. (כבר התחלנו את האוסף)

9) אחרי שמגשימים חלום אחד, צריך לעבור לזה שבא אחריו.

זהו. הולכת לחפש לי חלום חדש. כשאמצא, אספר. ובינתיים – אלך להסתכל בפעם ה-1,567 בתמונות של מיק והחבר’ה.

עוד מהבלוג של עדי פילץ

תצוגה מקדימה

לספר או לא לספר?

להגיד לה או לא להגיד? זאת השאלה. לשמחתי אני כבר לא בגיל ההיריון והלידה. עכשיו אני מלווה את אחיותיי הצעירות וחברותיהן  בתקופה המאושרת של חייהן. הריון, בדיקות, מעקב, התלבטויות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

איזו מין שלווה (או: הילדים גדלו)

כמעט 17 שנים חלפו מאז הפכתי לאימא בפעם הראשונה. 17 שנים של טיפול, דאגה, הענקה, אהבה ללא תנאי, עוד קצת דאגה, חינוך, ויתור, פשרה, מנה נוספת של אהבה, עוד קצת ויתורים. 17 שנים בהן הייתי תולה כביסה כשמישהי תלויה לי על הרגל, מבשלת...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

יש לי חלום

בחודשיים האחרונים זה מכה בי ביתר שאת. אני מוצאת את עצמי ניצבת מולה חסרת אונים, חסרת חשק, חסרת מעוף. זה משעמם אותי, אני לא טובה בזה ולא בא לי לעשות את זה יותר. אף פעם. נמאס לי סופית. להכין ארוחת צהריים לילדים. כן, כן, אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה