הבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

addirimel

אמא לשלושה, קלינאית תקשורת ומבקרת מסעדות.כותבת על כל הדברים שמפנקים אותי ואת משפחתי :קולינריה, תרבות, טיולים, צרכנות.

עדכונים:

פוסטים: 139

החל מיוני 2013

חברים, אני גמורה. הילד המתוק שלי עלה היום לתורה ובכך הגיעו לסיומם לא רק שבעה חודשי הכנה, תכנונים, כולל ברכה של דודו אהרון (שזה היה פרויקט בפני עצמו).

20140816_171401

ועכשיו אני במיטה, עם הרגליים למעלה, כאילו חזרתי לא עלינו מחודש מילואים בעזה. ואז, בשיא העייפות מתחיל המצעד לחדר: “אמא, מה אוכלים? אנחנו רעבים”.
מה רעבים? לא אכלתם בבר מצווה? פתחתי שם שולחן של אלף שקל: דג מלוח, כריכים, עוגות, חטיפים, שתייה. רק היה חסר שאני אפתח שם מנגל.
ומה התשובה המתחכמת שיש לחכמולוגים המתבגרים שלי לענות על כך: “אמא, זה היה בעשר בבוקר. עכשיו שש בערב”.
אלוהים, מה עושים? חשבתי לעצמי. “אין לי כוח לקום מהמיטה, אז להכין להם אוכל?”. בדרך כלל כשאני במצב מאוזן (לא מאוזן נפשית, אלא מעולפת במצב מאוזן על המיטה), בעלי שיחיה מציל את המצב ומכין לילדים מלוואח, או בורקס או השד יודע מה. אבל אחרי שכל השבוע סחב בקבוקי שתייה ואספקה לגדוד שלם של גולני, ואחרי שסידרתי לו השכמה מוקדמת בשבת לטובת עלייה לתורה (הוא ניסה להתחכם ושאל אם אפשר להגיע לשידור החוזר בערבית, אבל מבט אחד נחוש גרם לו להתגלגל מהמיטה), גם הוא היה שפוך.
אז מה עושים? בשביל זה יש פיצה דומינוס. מבט אחד מהיר ברשימת המיילים שלי גילה שיש לי הזמנה לטעום מהפיצה החדשה של דומינוס – בלי הקשה.

20140816_184737

שאלתי את הילדים אם הם רוצים פיצה. לא הספקתי להגיד פי והם ישר קפצו (רציתי להגיד להם “רגע, התכוונתי לפיקאסו”, אבל המבט המורעב, משל היו פליטים ברואנדה, הבהיר לי שכאן הומור לא יעבוד).
כשאני נדרשת לכתוב מה דעתי על הפיצה אני בדרך כלל שואלת את הילדים וכותבת פחות או יותר מה שהם אומרים, אבל הפעם הם לא הצליחו להגיד מילה. מרוב רעב הם בלסו את שני המגשים, כשהם משאיר לי, לאמא שלי ולבעלי ארבע חתיכות (ביחד, לא לכל אחד חלילה).

20140816_184821
אני רוצה להניח שהעובדה ששלושה ילדים חיסלו שני מגשים בתוך שלוש דקות מעידה על כך שהפיצה מוצלחת במיוחד (ולא נניח שאני אמא שמזניחה את גוזליה), אבל ליתר ביטחון שאלתי את בעלי שיחיה מה הוא אומר. התשובה שלו לא השאירה מקום לספק: “הפיצה הזו היא פיצוי מושלם להשכמה בשש בבוקר”.

 

 

 

עוד מהבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

תצוגה מקדימה

המתוקים של פסקל

כשבוע לפני ראש השנה הוזמנתי להשקה חגיגית של ספרה החדש של פסקל פרץ רובין: "פסקל מגישה: נדוניה - הקשר העדתי המתוק". כדי לחגוג עם פסקל, הגיעו להשקה שנערכה בבית משפחת שטראוס בכפר שמריהו, חברים קרובים ואושיות מעולם הקולינריה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מאסטר וודינג - איך לא חשבו על זה קודם?

האימהות שבינינו ודאי מכירות את הפלא הזה, שכשאנחנו בהריון, פתאום אנחנו לא מחמיצות אף אושה בהריון ברחוב, פתאום נראה כאילו כל העולם ואשתו בהריון ובכלל שום דבר לא מעניין חוץ מהריון. דבר דומה קרה לי עם החתונה: מהיום שהכרזתי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סוזי סורפרייז

  נתחיל בווידוי: מי שמכיר אותי ודאי יודע שבשלנית – אני לא. טרם  נישואי, היה זה הפרט הראשון שהצהרתי בפני כל מחזר פוטנציאלי: "אם אתה מחפש אישה שתבשל לך כמו אמא, חפש אצל אחרות". למזלי, יכולת הבישול שלי, לא הייתה סוגיה שהעסיקה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה