הבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

addirimel

אמא לשלושה, קלינאית תקשורת ומבקרת מסעדות.כותבת על כל הדברים שמפנקים אותי ואת משפחתי :קולינריה, תרבות, טיולים, צרכנות.

עדכונים:

פוסטים: 139

החל מיוני 2013

יום ההולדת שלי, נפל השנה על אמצע השבוע. “נפל” תרתי משמע, כי הוא היה די נפילה: עומס בעבודה, עזרה ראשונה לשיניים וילדה עם חום. הפיצוי היה בדמות חגיגה ביום שבת. הפור נפל על הארוחה המיוחדת של סופשבוע במסעדת רפאל: מחד גיסא, בילוי במסעדת שף, שנפל וחזר בגדול, ומאידך גיסא, בילוי במחיר שלא יחייב שיחת טלפון מהבנק. הארוחה ברפאל היא בדיוק כזו: תמורת 145 שקלים, יקבל הסועד מבחר גדול ומרשים של מנות ראשונות למרכז השולחן ומנה עיקרית לבחירתו. המחיר אינו כולל שתייה וקינוחים.

12186159_10204332115053745_1223477273_o

לאחר שהתגברנו על בעיית החנייה, הגענו למסעדה בשעת צהריים מאוחרת. המסעדה היתה מלאה במשך כל זמן שהותנו, אך בזכות אקוסטיקה טובה, הדבר לא הורגש ואנחנו יכולנו לפטפט ללא הפרעה, כשברקע מוסיקה נעימה בדציבלים מתאימים לאווירת שבת רגועה. המסעדה על תפריטה משדרת קלילות ישראלית לצד מוקפדות ומקצועיות רבה. העיצוב אלגנטי אך לא מכביד, השירות מקצועי, קשוב ומהיר אך לא מעיק, ויש כמובן את הנוף שצופה לחוף הים התל אביבי השוקק חיים. (אם כי בעלי שישב מולי, עם גבו לנוף, טען כי הנוף שלו יפה יותר…רומנטיקן בלתי נלאה).
לפתיחה הזמנתי ממגוון הקוקטיילים המפתים, בלאדי מרי, שהיה בדיוק מה שבלאדי מרי אמור להיות, והזוגי הזמין בירה אלכסנדר שהתחבבה עליו לאחרונה.
לשולחן הגיעו המנות הראשונות:

  12177076_10204332120493881_1294030844_o 12177350_10204332120853890_1058088985_o

לבנה עזים אורגני עם סלט עגבניות, צנוניות, עלי זעתר ושמן זית, קישואים שמנמנים ממולאים באורז בסמטי וטלה עם צימוקים אוזבקים ויוגורט עזים (ממולאים מושלמים וכלל לא כבדים), חומוס בולגרי בשיטה עתיקה עם טחינה, לימון, עגבניות ושמן זית סורי (החומוס הכי טעים שיש ויסלחו לי אבו חסן ושות’),קישוא וכרשה ירוקה בשמן זית ופרמזן מיושן (עם קצת יותר מדי שמן לטעמי).

הפתיע בטעמו –  סלט כרוב שחור ממכר. שעועית בובעס ותרד ערבי בשמן זית ,מיץ לימון ופירורי לחם היתה נחמדה (הצלחת היחידה שלא חוסלה עד תומה),סלט של עלים ירוקים ואנדיב עם גבינה צפתית אורגנית ושמן זיתים שחורים היה הראשון להתחסל (טעים, טעים, טעים!!!!), וחציל בלאדי שרוף באש עם טחינה וריג’לה, הזכיר לי כמה מופלא יכול להיות חציל בטחינה לא מסחרי ולא עייף.

עוד עלו על השולחן סלט של עלים ארומטיים ולבבות חסה עם ירקות שורש בווינגרט הדרים ופרמזן (רפי עושה קסמים גם עם חסה), וגולת הכותרת: סיגרים מרוקאים עם חלקי פנים של עגל חלב וטחינה “אל ארז”. אפילו הצמחוני “חטא” בטעימה ושיבח את הסיגרים המופלאים בעלי טעם עז, ללא כל שמנוניות, פריכים וחתיכים על מצע של הטחינה המוכרת הטובה עם מעט עגבניות. את שפע הפתיחים ליווינו עם הפוקצ’ה המפורסמת של רפאל. היא אכן אינה משתווה לכל פוקצ’ה אחרת, ואני שנשבעתי לשמור מקום לעיקריות ולא לאכול לחם, לא יכולתי שלא להתפתות לבצוע עוד ועוד מהבצק המופלא הזה. לחמים נוספים הגיעו בסלסלה, שהיו טובים אך עדיין לא השתוו לזוהר הפוקצ’ה . (עד כה, לא מצאתי לחמים שישתוו לאלה שמקבלים בכתית של אדוני. שלמות).

12176031_10204332215096246_1612352800_o

אם נראה לכם שהמנות הראשונות משביעות, אתם יותר מצודקים. מבחינת הזוגי שלי, ניתן היה לסיים כאן את הארוחה, אבל העיקריות הן חלק מהדיל…. אז הוא נאלץ להתמודד עם דג ים צלוי בשמן זית עם סלקים צלויים בווינגרט פרובנסלי שהיה בדיוק מה שמצופה מדג כזה במסעדה שכזו: הדג היה עסיסי, בגודל נדיב, עם תיבול עדין מאד. בכלל, הקלישאה של “לתת לחומרי הגלם לדבר”, הופכת כאן לאמת צרופה: חומרי גלם בתיבול מינימלי ובהכנה מדויקת. אין פירוטכניקה, אין מילים גבוהות. מה שכתוב בתפריט, זה מה שמגיע, פשוט ומדויק. המנה הגיעה עם פירה חלבי.

12176140_10204332215216249_2025475705_o

12180802_10204332214896241_2079989860_o

אני הזמנתי שיפוד נתח קצבים עם מח עצם שהגיע גם הוא עם הפירה החלבי. כמות נאה של נתח קצבים סיפק את הקרייבינג לטעמי בשר עמוקים כפי שרק הנתח הזה יכול לספק, ועם מעט מלח גס שבזקתי מעל, הטעם היה מושלם. את השיפוד ליוו מעט ירקות צלויים, גם כאן ,בתיבול מינימלי, שנחו על רוטב מצומצם עדין. מח העצם השלים את החגיגה, אם כי חסרונה של כפית, הקשה על דליית ה”חטא” עצמו מתוך העצם. מהפירה החלבי טעמתי אך מעט, כיון שהיה די כד ואילו אני הייתי שבעה למדי.

הקינוחים נשמעו מפתים ביותר, אך שלא כהרגלי, עם כל הרצון הטוב, והיה רצון, לא יכולתי להכניס לקרבי פירור קרמבל ובדל שוקולד. אין ברירה, צריך לחזור שוב…

כמה טוב להיווכח ,שלמרות המשבר שפקד את המסעדה ואת השף המוכשר, היא הצליחה לשמור על רמה גבוהה. זו אחת המסעדות הכי ישראליות לטעמי, אחת המוקפדות והנעימות שביקרתי בהן. ועם מחיר של 401 שקלים לארוחה כזו (ראשונות, עיקרית אלכוהול וקפה), אפשר להגיד כי זו גם אחת הארוחות המשתלמות, במיוחד כשרוצים לחגוג ולהישאר מחויכים גם בסיומה.

רפאל – ביסטרו , מסעדת שף

הירקון 87 (מגדל המלך דוד), תל אביב

 טלפון: 03-5226464

עוד מהבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

תצוגה מקדימה

המתוקים של פסקל

כשבוע לפני ראש השנה הוזמנתי להשקה חגיגית של ספרה החדש של פסקל פרץ רובין: "פסקל מגישה: נדוניה - הקשר העדתי המתוק". כדי לחגוג עם פסקל, הגיעו להשקה שנערכה בבית משפחת שטראוס בכפר שמריהו, חברים קרובים ואושיות מעולם הקולינריה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאסטר וודינג - איך לא חשבו על זה קודם?

האימהות שבינינו ודאי מכירות את הפלא הזה, שכשאנחנו בהריון, פתאום אנחנו לא מחמיצות אף אושה בהריון ברחוב, פתאום נראה כאילו כל העולם ואשתו בהריון ובכלל שום דבר לא מעניין חוץ מהריון. דבר דומה קרה לי עם החתונה: מהיום שהכרזתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

סוזי סורפרייז

  נתחיל בווידוי: מי שמכיר אותי ודאי יודע שבשלנית – אני לא. טרם  נישואי, היה זה הפרט הראשון שהצהרתי בפני כל מחזר פוטנציאלי: "אם אתה מחפש אישה שתבשל לך כמו אמא, חפש אצל אחרות". למזלי, יכולת הבישול שלי, לא הייתה סוגיה שהעסיקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה